מי אני: "מנחה את התוכנית 'בוקר בריאות' (המשודרת בימים א־ה בשעה 11:00 ב"רשת 13"), תזונאית קלינית, חברה בסטראט־אפ לפיתוח מכשיר שמודד מטבוליזם. גרה בתל־אביב עם בן הזוג אפי והחתולה שולה, בת 33, שוקלת 55 קילו, גובה 1.62 מ'".
יום העבודה שלי: "פעמיים בשבוע אני מצטלמת ברצף לשתי תוכניות של בוקר בריאות, תוכנית שמשודרת כל יום ב־11 לפני הצהריים. לפני כל תוכנית אני עוברת על התכנים, כי חשוב לי להיות בקיאה בחומר. העובדה שהתוכנית מוקלטת מראש, מאפשרת לה גם להיות עם תרגום לרוסית וגם נגישה לאנשים עם לקויות שמיעה. יש לי צוות פנומנלי, עם המון סקרנות, וככה אנחנו מגיעים לאייטמים מאוד מעניינים. התוכנית מדליקה אותי באופן כללי, זה חלום קטן שמתגשם. אני מגיעה מהמקום של לעשות פינות בטלוויזיה, והמעבר להגשת תוכנית מלאה הוא מאתגר. אני מקפידה להביא דברים מבוססים מדעית, לעולם לא אגיד דברים שעלולים להזיק ולהיות מסוכנים, אני חייבת להיות אחראית במעמד שלי. יש לי צוות שעוזר ותומך וזה עושה את כל ההבדל. למדתי לשאול, להתייעץ, לראיין. בהתחלה בעיקר הקשבתי, ועם הזמן למדתי מה עובד ומה לא עובד.
"הגישה שלי לגבי ביקורת היא שזה מצוין, כי כנראה עוקבים אחרי מה שאני עושה, לכן אני מקפידה לקרוא בעיון טוקבקים ותגובות. לפעמים אלה סתם התבטאויות מיותרות ולפעמים יש הערות מעניינות, שמעוררות דיון. גם אם נסכים שלא להסכים זה בסדר, כל עוד ההערות בטעם טוב.
"כשאני מסיימת לצלם את התוכנית אני הולכת לקליניקה או מטפלת בענייני הסטארט־אפ, ויש פעמים שאני מעבירה הרצאות. פעם בשבוע אני מגיעה הביתה אחרי שמונה בערב, ובשאר הימים משתדלת להיות כבר בשש בבית כדי להקדיש זמן לבן הזוג. אנחנו בשלב שבו מדברים על חתונה וילדים, מבררים את הנושא. לגבי ילדים אנחנו בטוחים שיהיו, לגבי חתונה אנחנו בוחנים את המודל הזה.
"בסופי שבוע אני ואפי, בן הזוג שלי, מאוד אוהבים לטייל, פתאום נוסעים לקמפינג ספונטני או עושים גיחות לפינות חמד במדבר, ואז אני נדהמת כל פעם מכמות הזבל, אריזות במבה ובקבוקי בירה. קודם כל אני אוספת מה שאחרים השאירו ואז מתפנה לנופש. אם אנחנו לא מטיילים אנחנו קמים מאוחר, הולכים לגלוש, סאפ או גלישת גלים, אחרי זה מבשלים או יוצאים. אנחנו רואים הרבה מאוד סרטי איכות של קולנוע טוב ומפתחים דיון סביב זה".
התזונה שלי: "אוכל זה לא רק אוכל, זה קשור לנפש ותמיד עמוק יותר מהמשקל. אני מקפידה שמדי יום יהיו מספר דברים בתפריט שלי, שמהווים עוגן: ירקות, פירות, קטניות, חלבון איכותי. אנחנו אוכלים טופו בבית, בחוץ דגים וחזה עוף, בשר פעם בהרבה זמן. כל ה'מסביב' יותר ספונטני, אני לא מאמינה במסדר קשוח כי החיים הם דינמיים. אני לא אוהבת משקאות מוגזים, לא שותה משקאות מתוקים. אני יודעת כמה סוכר יש בכל שלוק, וזו הסיבה הכי גדולה להשמנה. יש בבית חטיפים כי בן הזוג שלי אוהב, אבל הכל במידה ולפעמים. אני לא פנאטית, אני מאמינה באיזון ולא אגיד על משהו 'זה בחיים לא'.
"בבוקר אני אוכלת שיבולת שועל שהשריתי בלילה עם חלב סויה או חלב קוקוס, לפעמים קצת זרעי צ'יה, מוסיפה פירות יער כמו פטל או פרי טרי. לחלופין, לחם מחמצת עם ממרח כמו טחינה או משהו יותר מעניין כמו פסטו או גבינה טבעונית. שותה כוס תה ירוק או כוס קפה, תלוי מה מתחשק לי. בצהריים מנת דג עם אורז וקינואה וסלט, לפעמים שניצל ופירה, כמובן ירקות. בערב סלט גדול, ביצה, עדשים שחורות, קינואה. לפעמים יהיה תבשיל כלשהו. בין לבין אני אוכלת מלא, אבל מעט: נשנושי פירות, ירקות חתוכים, עוגיות טחינה שאני מכינה. אני משתדלת לקחת איתי נשנושים מהבית כדי לא לאכול שטויות. בתוכנית אנחנו מכבדים את האורחים בירקות וביום צילומים יש מטבח בריא.
"אני מאוד פעילה מגיל צעיר, בין השאר הייתי בנבחרת מחניים, כדורסל, הגעתי למקום שלישי בכיתה ד' בריצת 90 מטר, והייתי רקדנית מקצוענית. לשמחתי, לא פיתחתי הפרעות אכילה כרקדנית, כנראה בגלל שהגעתי לעולם המחול במקרה. התקבלתי לתלמה ילין ולא באמת רציתי להיות מקצועית. כשרמזו לי לרדת במשקל לא רציתי, לא היה לי אכפת".
כושר: "בעבר הייתי מאמנת כושר, בעיקר ספינינג, אבל אני כבר לא עוסקת באופן פעיל באימוני כושר. לפני שנתיים וחצי עברתי פגיעה קשה, ישבתי במושב הנוסע ליד הנהג כשהתנגשו בצד שלי, הנהג איבד שליטה והתנגש חזיתית. זזו לי דיסקים בפציעה שנחשבת נדירה ואמרו לי שהטיפול הכי טוב בשבילי זה לא לזוז, ובמשך שנה וחצי בקושי זזתי. ממדריכת ספינינג אנרגטית הפסקתי לזוז וזה היה לי ממש קשה, תקופה של המון בכי. בן הזוג שלי גילה לי את עולם המדיטציות ולמדתי מדיטציה כדי למצוא את עצמי במקום שאני לא פעילה.
"היום אני חוזרת להתאמן, התחלתי יוגה שיקומית ואני רצה. לפני כן לא רצתי, לא עשיתי יוגה, היה לי משעמם, הכל כאב לי, ועכשיו אני תזונאית בקבוצת ריצה של אדידס. האימונים החדשים שלי מנקים לי את הראש. אני גם מרימה משקולות, עושה שרירי ידיים בהתאם למגבלה שלי".
טיפוח: "אני לא אוהבת להתעסק במראה שלי, הכל צריך להיות פשוט ולא דורש תחזוקה. אני מסתפרת פעמיים־שלוש בשנה, ציפורניים עושה לעצמי, פדיקור פעם בחודש במכון יופי, כי אני המון על הרגליים. אני מורחת קרם הגנה מהשמש לנמשים שלי, גם על הידיים, כדי שלא אשרף בנהיגה. קרם פנים כל יום, מסירה איפור עם סבון, וזה יורד ממש בקלות. שותה המון מים ויש לי בקבוק בכל מקום שאני הולכת אליו. מקפידה ללכת לשיננית 4־3 פעמים בשנה, כי החניכיים שלי רגישות".
לנפש: "אני בוגרת, לא נופלת לפינות של ריבים מטופשים, מבינה מה חשוב בחיים ומתמקדת בו. אני מאוד רגישה ושומרת על עצמי, נפתחת מול המשפחה ובן הזוג, ויודעת מול מי לא להיפתח. אתה לא יכול כל היום ללכת עם הלב חשוף בחוץ, למדתי מתי להשתחרר ואיפה לשמור. פעם הייתי שומרת בבטן, נעלבת, הרבה יותר דרמטית, אבל זה רק יצר דרמות מיותרות, ואילו היום אני מתעמתת, מדברת, מוציאה מהבטן.
"יש לי בועה קטנה של כמה אנשים שאפשר להיעזר בהם כדי להתמודד מול כל דבר. אני שאפתנית, אבל ברור לי המקום של המשפחה: אמא שלי, אחי ובן הזוג שלי. אני יודעת להגיד לעצמי כל הכבוד ויודעת מתי להיכנס להילוך חמישי ולעבוד. כן, אני נוהגת על הילוכים, אני טום־בוי מאז שהייתי קטנה. אני שמחה מהדברים הקטנים של החיים: כששתיל שלי פורח והצלחתי לא להרוג אותו, כשיש רגע שבו אני ובן הזוג שלי מסתכלים אחד לשני בעיניים, כשאמא שלי ואני מדברות כמעט כל בוקר. קל להתפתות לשמחות גדולות, אבל אז יש נפילות גדולות, ככה שאני מסתכלת על התמונה הרחבה".
שורה תחתונה: "אני יודעת ליהנות, לא רק להיות במרדף, ולא שוכחת לאתגר את עצמי".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"התפיסה של קרן לגבי אוכל מצוינת, היא מודעת לחשיבות שיש לתזונה בריאה על הגוף והנפש, אך גם מודעת לכך שאוכל הוא לא רק צורך פיזי. היא צורכת מזון איכותי, מגוון, עשיר בסיבים, ויטמינים ומינרלים. נראה שהתפריט שלה דל במוצרי חלב והיא מעדיפה את תחליפי החלב שלא הוכחו כיותר מזינים מחלב פרה. פרט לכך נראה שהתפריט שלה מכיל את כל רכיבי התזונה".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר בהולמס פלייס:
"קרן חוזרת להתאמן אחרי תאונה ומיד אפשר לזהות את העוגנים החשובים באים לידי ביטוי בתוכנית האימונים שלה - ריצה למרכיב האירובי, אימון משקולות למרכיב הכוח ושילוב של יוגה שיקומית בה יש התייחסות מעמיקה לעבודה על גמישות וטווחי תנועה.
"קרן צלחה שני מבחנים שהם מאוד קשים עבור אנשים בהקשר של פעילות גופנית - השבתה כפויה מפעילות והחזרה לפעילות אחרי תקופה ארוכה. קרן יישמה עקרונות חשובים של הקשבה לגוף והתאמה של הפעילות ועצימותה ליכולותיה, ומדובר במפתח חשוב להצלחה".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"קרן מקפידה בסך הכל על כל הדברים הבסיסיים החשובים: שטיפה של הפנים, קרם הגנה באופן שוטף (ולא רק על הפנים) וקרם לחות. עד כאן טוב. בכל זאת, ממליצה לשקול לעלות מדרגה ולהשקיע עוד טיפה: להתחיל להשתמש בלילה בחומרים פעילים, גם כאנטי־אייג'ינג (בעיקר ויטמין A בנגזרת פעילה), וגם כטיפול לנמשים ולנזקי השמש, אשר עם השנים יבואו לידי ביטוי ביתר שאת. ממליצה להוסיף לקרם הלילה חומר שמבהיר כתמים ומאט את ייצור המלנין (כלומר, יאט את קצב החמרת הנמשים/ כתמים).
"בהמשך לאותו עניין, ממליצה טיפול אצל קוסמטיקאית פעם ברבעון לחידוש העור, וכטיפול מונע לנזקי השמש והזמן. פדיקור מומלץ למי שנמצא הרבה על הרגליים, זה יכול למנוע סדקים בעור, שיהוו בהמשך פתח לחדירת מזהמים".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"להגיע למקום כל כך בשל ובוגר בכזה גיל, זה לא מובן מאליו. לקרן יש חיים מאוזנים בסך הכל. היא יודעת להבדיל בין עיקר לטפל, לתת תשומת לב לדברים החשובים לה ולא ליפול לקטנות. היא עשתה תהליך התבגרות, אולי במודע ואולי לא, היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ואיך. קרן היא אדם של עבודה קשה וחריצות, היא מוכנה להשקיע את כל כולה בדרך לכיבוש היעדים שלה, יש לה יכולת מיקוד גבוהה שתומכת בהישגיות שלה.
"מקסים בעיניי שהיא כבר הגיעה לשלב שבו היא יודעת להעריך את הדברים הקטנים בחיים. מאוד קל להתבלבל כשחווים הצלחה. כשאתה מתפרסם ומצליח, יש נטייה לבני אדם לרצות מזה עוד ועוד ולחשוב שהאושר שלך נמצא שם. מאוד קל לקחת כמובן מאליו דברים קטנים כמו שיחות טובות, חברויות אינטימיות, אהבה פשוטה, ולשכוח מה באמת חשוב לך בחיים.
"אהבתי איך שקרן התמודדה עם הפציעה שלה. לאדם כל כך פעלתן קשה מאוד לנוח ולא לזוז, זה דרש ממנה כוחות נפש עילאיים כדי להתמודד עם הפציעה, ומה שעוד יותר מרשים זה לראות שהיא אימצה את כלי המדיטציה כחלק אינטגרלי מהחיים גם לאחר השיקום. יותר מכל, קרן יודעת ללמוד מהשיעורים שהיא עוברת בחיים ולמנף אותם להצלחה, לשאפתנות ולאיזון". •
