"דיבור" הוא מדור באתר רשת שמפרסם סרטוני דעה קצרים. הפורמט מוכר: מונולוגים מצולמים של דוברות ודוברים. לצידם מופיע הטקסט בפונט שגודלו משתנה לפי עוצמת המסר. מטרתה של הטכניקה היא להגביר את האפקט באמצעות סנכרון בין מה שאנחנו שומעים למה שאנחנו קוראים.

הסרטונים הללו, שנפוצים בכלי התקשורת בתדירות כזו או אחרת, הם קפסולת אספרסו של פובליציסטיקה: שוט של קפאין מילולי־ויזואלי למוח שתכליתו לגרום לנו לתת לייק, לשתף או לכתוב תגובה. בהתאם, המדיום גוזר את סולם הערכים שלו: פסקנות במקום נימוק, בולטות על חשבון עומק, עמדה לפני טיעון.

התוצאה היא אכן שוק אינסופי וכביכול מגוון של דעות טלוויזיוניות. רובו המוחלט צעקני ושטחי. אבל כמעט כמו כל הדברים בחיים - לא אמורים למות מזה. עד שמגיע סרטון אחד שמתמצת את כל מה שרקוב ואפילו מסוכן בתרבות השיח שנוצרה. וזה הסיפור של סרטון האנטי־חיסונים, שעלה ב"דיבור" והוסר לאחר שהתעוררה סערה.

הסרטון מציג את אושרה בלפולסקי, אם לארבעה שלא מחסנת את ילדיה. הפתיח עוסק במה שהיא לא: "אני לא בכת, אין לי גורו, אני לא 'מחבקת עצים' וההחלטות שלי לא מבוססות על מחקר אחד משנות ה־90". מה היא כן? "מהנדסת, מהטכניון, ריאלית, לוגית, אני פועלת מתוך ידע ולא על סמך אמונה". כל התיאורים הללו כדי להתגבר על פרט אחד קטן: בלפולסקי היא לא רופאה. או מומחית. או משהו אחר שייתן תוקף מדעי לשורה של אמירות שאין אלא לכנותן מופקרות.

אולם בלפולסקי, הגם שדבריה כה מזעזעים שחזרה עליהם תהיה חוסר אחריות, לא צריכה להיות המוקד היחיד לביקורת. המסגרת שבה היא פעלה פשוט כשלה מלהבחין בפוטנציאל ההרסני של הבמה שהוענקה לה. ה"דעה" שלה בנושא קריטי נתפסה כמו עוד אחת ממיליון הדעות שיש לכולנו על הכל, מביבי ועד כדורגל. ואם ככה, אפשר גם להמשיך כרגיל ולהגדיל את המילים שיעשו הכי הרבה רעש. למה לא. יהיה "דיבור".

רשת, לזכותה ייאמר, הורידה את הסרטון מתוך "אחריות אתית ורפואית". עוד הוסבר בתגובה, כי "במהלך שעות רבות ניסו עורכי האתר לייצר 'דיבור' מהזווית השנייה, אולם כל הרופאים אליהם פנו השיבו בשלילה. מאחר ואנו לא בקיאים בנושא זה ומאחר וראינו כי הנושא עורר תגובות נזעמות ומפוחדות מצד הציבור הרחב, הוחלט כאמור, מתוך אחריות להוריד את 'הדיבור'".

אלא שזה בדיוק מוסר ההשכל: "אחריות אתית ורפואית" הייתה מונעת את עוגמת הנפש; יש נושאים שהם לא "בעד ונגד", גם אם הם מחוללים "דיבור"; ומי שאינו בקיא בתחום, שלא יעסוק בו כלאחר יד. ומכיוון שאין עיתון/ערוץ/אתר/תחנת רדיו שלא מועדים וטועים לעיתים, ניתן רק לקוות שהפרשה הזו תשמש לכולם כחיסון.