לראשונה, המדינה תאפשר הקמת מגדלי מכולות בני 10 קומות במרכזי הערים הוותיקות. שיטת הבנייה במכולות ימיות הגיעה לארץ לפני כחמש שנים, אחרי שהפכה לטרנד עולמי והוכיחה עצמה בין השאר בניו־יורק, ברלין ואמסטרדם. הבנייה מהירה ואורכת כשלושה חודשים בלבד לפרויקט, אך מחסומים תכנוניים וטכניים מנעו בנייה לגובה כפי שנהוג בעולם.

משה כחלון | צילום: יאיר שגיא

ל"ממון" נודע שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה תאשר תקנות לבנייה ממכולות ימיות. המהלך נעשה במינהל התכנון של משרד האוצר, בראשות משה כחלון, על אף שחשש בעבר שהמכולות ייצרו שכונות עוני ובלם את היוזמה. התקנות החדשות יביאו לקיצור משך הבנייה, יפחיתו את עלות הבנייה ואת פסולת הבניין.

כיום קיימות ערי מכולות בלוד ובשדרות שמציעות לסטודנטים דירות 60 מ"ר בשכר דירה של מאות שקלים בלבד, וזאת כחלק מפרויקט שיתוף ציבור שיזם "ידיעות אחרונות" ואומץ על ידי שתי הערים. מדוע הפרויקטים הקיימים לא כללו בנייה לגובה? מאחר שהרוחב המינימלי בין קירות של חדר מגורים הוא 2.6 מטר, בעוד רוחב פנימי של מכולה ימית הינו כ־2.2 מטר. התקנות החדשות יקטינו את הרוחב המינימלי ל־2.2 מטר.

היתרונות בבנייה מסוג זה ברורים: משך זמן הביצוע קצר מאוד שכן רוב הבנייה מתבצעת במפעל (וכן גם מופחתת מידת ההפרעה לסביבה במהלך הבנייה). בהתאם, הפסולת באתרי הבנייה תופחת משמעותית וכן עלויות הבנייה. נדגיש שגם על בנייה מסוג זה חלות כל ההוראות, הבדיקות והאישורים הנדרשים - וכן עמידה בתקנים המתחייבים - כבכל מבנה רגיל.

יתרון נוסף של שיטת הבנייה הוא סביבתי: שימוש חוזר בחומר גלם קיים. כמיליון מכולות יוצאות משימוש מדי שנה ונזרקות למזבלות ולים. שימוש במכולות ממוחזרות לשלד בניין מאפשר לתת להן חיים חדשים וארוכי טווח.