פעולה בצופים

"הבנים והבנות", ערוץ הילדים (פרטנר TV), ב-15:00 "כפולה", kidZ (הוט ו־yes), ב-15:15

היום הראשון של החופש הגדול היה גם יריית הפתיחה של מלחמת הקיץ בין ערוצי הילדים. שם, זה לא כל כך נורא אם רונאלדו ומסי הודחו מהמונדיאל. מבחינת קהל היעד, גם השיבוץ של אגם בוחבוט (המנחה החדשה בצוות "הבנים והבנות") מול נועה קירל (כוכבת הסדרה "כפולה") יכול להיתפס כדו־קרב ראוי.

"הבנים והבנות" היא כבר מזמן מוסד. קייטנת הריאליטי היא לא רק תוכנית פופולרית, אלא פס ייצור של כוכבי נוער, שממנפים את ההשתתפות לקריירה משגשגת - לאו דווקא בטלוויזיה. למעשה, בעוד המסך מחפש בנרות דרכים מקוריות לשלב בתוכו אושיות יוטיוב, אינסטגרם ומיוזיקלי, "הבנים והבנות" שומרת על נתיב הפריצה הכי נפוץ: אלמוניות־ריאליטי־הצלחה. נו, ויש מי שטוען שהמזרח התיכון מתפרק.

עבור אנשים בגילי - רחוק משנות העשרה אבל לא מספיק כדי לשכוח אותן - "הבנים והבנות" היא בכלל יצירה דוקומנטרית. בכוחה ללמד אותי חידושים בתחום השפה, הלבוש, התחביבים ועוד, בקרב אוכלוסייה שאני לא מכיר. מפרקי הבכורה, למשל, ניתן להתרשם שהמילה "סטורי" החליפה בערך כל מושג שלישי בלקסיקון. בנוסף, כמה מהנערים והנערות התקשו לחשוב על פרידה לא מאוד ארוכה מהסלולרי, וליתר דיוק מכל אמצעי התקשורת וההבעה שגלומים בתוכו. זה כמובן לא מפתיע, אבל מעניין להיווכח שהנימה שבה מתואר הקשר למכשיר אינה של תלות, אלא של אהבה.

בעוד הפורמט ממשיך להישען על היסודות (ליהוק לפי דמויות, עודד פז שכנראה ייצא משם לפנסיה), התמורה הרצינית ב"הבנים והבנות" התרחשה מבחוץ: ערוץ הילדים נטש את הוט ו־yes ועבר לפרטנר TV. במקביל, ערוץ kidZ ממלא את החלל הן בחברת הכבלים והן בחברת הלוויין. וכיאה לתאריך משמעותי כמו 1 ביולי, השקת עונה חדשה של ספינת דגל נענית באותו מטבע, עם העלאת העונה השנייה של "כפולה".

על פניו, אפשר לדמיין שמדובר בגרסת הטינאייג'רים למאבק האיתנים בין "האח הגדול" ל"בשבילה גיבורים עפים": ריאליטי מול דרמה, משימת איסוף כפכפים מול יצירה מתוסרטת, טום באום ולירון רביבו מול תובל שפיר ועדי חבשוש. בפרק הקאמבק של "כפולה", נועה קירל אפילו נעלמת אחרי ניסיון התנקשות, ונדמה שאוטוטו ארבעה מעריצים ייצאו לחפש אותה (ולא יחזרו בלי סלפי).

אולם בסוף, אין ממש הבדל בין השתיים, שכן כל אחת משרתת יותר את יצרני התוכן מאשר את הלקוחות שלו: תכלית קיומה של "הבנים והבנות" היא לחדש את מלאי האיידולים שמאדירים את שמה. כל מהותה של "כפולה" היא היותה מפעל להעצמת המותג נועה קירל. זה לא משנה איפה יש הדחות והיכן משחק מוגזם: זה בכל מקרה ייגמר בתנועה של הורה לכיוון הארנק.

בקטנה: שידור המשחק דנמרק־קרואטיה בקשת הביא לסיום מוקדם בעשר דקות של מהדורת החדשות בערוץ 12. ברשת, לעומת זאת, היא נמשכה כרגיל עד תשע. גם אם המעבר הכרחי, הביצוע היה מגושם וגס: כתבה הסתיימה ובאפיק 12 חתכו מיד לתחזית ומשם למשחק, בלי להיפרד מהצופים. ובמה עסקו ברוב עשר הדקות שהבדילו בין קשת לרשת? במונדיאל, כמובן. מלכתחילה האחזקה המשותפת של חברת החדשות לאחר הפיצול הייתה אבסורד. קצת לפני שהוא כנראה מסתיים, קיבלנו המחשה עד כמה.