המונדיאל הנוכחי שבר את כל שיאי הצפייה בשירותי הטלוויזיה דרך האינטרנט (OTT): על פי בזק, ספקית תשתית האינטרנט לכ־1.6 מיליון לקוחות (כ־70% מבעלי הגישה לאינטרנט), בכל משחק מגיע נפח המידע הממוצע המועבר בכבלי הנחושת הוותיקים שלה ל־1.7 טרה־ביט בשנייה (1 טרה־ביט = 1,000 ג'יגה־ביט).
השיא עד כה היה במוצ"ש האחרון, במשחק של אורוגוואי־פורטוגל (1.78 טרה־ביט בשנייה), ובמקום השני המשחקים איראן־פורטוגל וספרד־מרוקו, ב־26 ביוני (1.77 טרה־ביט בשנייה). משמעות הנתון היא שבשנייה מסוימת (ה"פיק") עברו ברשת נתונים בנפח 1.77 טרה־ביט. לפי בזק, במשחקי הבתים, שיא הצפייה היה ב־22 בערב.
בגלל ריבוי שירותי הטלוויזיה המבוססים על טכנולוגיית אינטרנט (סלקום TV, פרטנר TV, נקסט TV, סטינג TV ועוד), זו פעם ראשונה בישראל שאחוז מכריע של השידור לבתי הצופים עובר דרך רשת האינטרנט בעת ובעונה אחת, ובנפחים כה גדולים. נפח ה"הזרמה" האדיר נובע גם מכך שהמשחקים מועברים באיכות גבוהה של HD ו־4K. ספקי תשתית האינטרנט - בזק, הוט ואנלימיטד - נאלצו להיערך לכך מראש.
הפופולריות של שידורי המונדיאל היא שעתם היפה של יבואני טלוויזיות, שמכירותיהם זינקו בחודש האחרון, וספקי טלוויזיה רב־ערוצית בכבלים, לוויין ובאינטרנט, שניהלו קרבות עזים לפני המשחקים ("דיליי" מול 4K). אבל כדי שהשידור ייצא בכלל לפועל נדרשה הכנה טכנית מורכבת בכל תחום תשתיות השידור והאינטרנט.
בזק למשל הקדימה לקראת הטורניר והקיץ השקעה בציוד שתכננה להמשך השנה, והרחיבה את ליבת הרשת ורוחב הפס שביכולתה לספק, כך שתוכל לעמוד בעומס. מדובר בהוספת רכיבים, סוויצ'ים וכרטיסים אלקטרוניים בכאלף אתרי ביניים, ב־16 מרכזים ארציים וב־4 אתרי ליבה. עם זאת, על פי ההערכות בבזק, גם ההשקעות הללו לא יעמדו לאורך זמן בדרישה הגוברת.
