הצגה כפולה

שני הקהלים הטובים ביותר במונדיאל, יחד עם זה של ארגנטינה שכבר לא ממש נמצא פה, נפגשו אתמול בסמארה.

הם מרשימים, אוהדי מקסיקו וברזיל, אבל היה להם קשה. 35 מעלות, הזיעה נראית על כל מצח, ועדיין היו רגעים של קפיצה המונית בצהוב ובירוק. זה קרה בכל פעם שניימאר התגלגל על הדשא. הברזילאים שרקו נגד ברוטליות, המקסיקנים טענו להתחזויות, אבל הנפילות לא היו הפעם הסיפור המרכזי, אלא היכולת של ניימאר וברזיל כולה. כיוון שכשהכוכב הגדול גם משחק טוב, ומתווספים אליו אחרים. ברזיל עלתה לרבע הגמר עם 0:2 לא קל, אבל גם כזה שלא ממש מוטל בספק. ולמרות שלא מדובר בהתפוצצות, זה היה ערב שהראה את עוצמתה ואת הסיבה לכך שרבים הציבו אותה כמועמדת המובילה לזכות בגביע.

ההתקפה מספיק טובה גם כשז'סוס לא בעניינים. ניימאר לא רק היה השחקן שבעט הכי הרבה למסגרת, אלא גם זה שיצר הכי הרבה מצבים לאחרים. ופתאום וויליאן, שבמשחקים קודמים נראה לא מחובר, הפך לשחקן שרשם הכי הרבה נגיעות בכדור. ניימאר נבחר למצטיין, אבל במחצית השנייה וויליאן היה הכוכב הגדול. השילוב בין השניים הביא לשער שהוא חיבור נפלא בין האישי לקבוצתי. עקב של ניימאר, האצה נדירה של וויליאן והשלמת בישול בסוג של דאבל־פס מרהיב.

מהצד האחר לברזיל יש הגנה מפלצתית. תיאגו סילבה ומירנדה סיפקו עוד משחק נטול טעויות. גם קאסמירו היה מצוין והפך לשחקן עם ממוצע התיקולים הגבוה מבין שחקני הנבחרות שצלחו את שלב הבתים. הוא לא ישחק ברבע הגמר בגלל צהובים, ולמרות שהמחליף פרננדיניו הוא אחד הבולטים בתפקידו בעולם, אי אפשר להמעיט בחשיבות היעדרותו של קשר ריאל מדריד.

מדובר בברזיל של כלים שלובים. היא גם וגם – יפה לפעמים, הגנתית ואגרסיבית לפעמים, מבצעת התאמות טקטיות כדי לזכות בניצחון. כל עוד ניימאר ישחק כמו אתמול, וויליאן ימשיך להוסיף ברק ופרננדיניו ימלא את נעליו של קאסמירו בהצלחה למשחק אחד – ברזיל תישאר הפייבוריטית.

מאז מונדיאל 1994 הברזילאים תמיד עברו את שמינית הגמר. מאז אותו טורניר מקסיקו תמיד העפילה לשלב הזה והודחה בו. אחת הנבחרות המלהיבות של שלב הבתים מתקשה כשהיא צריכה ליזום ולא לחכות לעקוץ את היריב. המקסיקנים היו עצבניים. טענו לבזבוזי זמן, לשיפוט לא אחיד. עוד קודם ניימאר הגיב לדיבורים קודמים של היריבה. "הם דיברו יותר מדי והלכו הביתה", הוא אמר, בעוד ברזיל שלו ממשיכה קדימה. ושום דבר חוץ מהגביע לא יספק אותה.