שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אמיר אלון
    24 שעות • 03.07.2018
    נשף הלבבות השבורים
    הפרום, נשף הסיום שכובש את התיכונים בישראל, הפך למפגן ראוותני בסגנון הוליוודי. בין השמלה ללימוזינה, הגביע הקדוש הוא מציאת בן או בת זוג כדי לצעוד ביחד על השטיח האדום. אבל עבור בני נוער רבים מדובר בסיוט: הם לא מצליחים למצוא בני זוג, לא מרגישים בנוח בשמלות יקרות ובחליפות טוקסידו, חשים מנודים ומעדיפים לא להגיע. המומחים והמורים כבר מזהירים מהתופעה ומהנזקים החברתיים שהיא גורמת
    איריס ליפשיץ-קליגר

    ערב, סוף שנת הלימודים, אור בת ה־18 יושבת על הספה בסלון עם האחים שלה וצופה במונדיאל. במקביל כל השכונה רוחשת התארגנויות. הערב חוגגים בני השכבה של אור את ה"פרום", נשף סיום התיכון. אבל היא לא תלך. "זה לא שמישהו אסר עליי להגיע", היא אומרת, "אבל אף פעם לא הייתי שייכת למקובלים בבית הספר. אני מלאה ונאבקת במשקל שלי, מה אני אלבש, שמלת מקסי אלגנטית? איראה כמו בובולינה. חבל שאספק עוד סיבה לצחוק עליי. זאת המסיבה של היפות והיפים, לי אין מה לחפש שם, אז העדפתי להשאר בבית. אבל כן שילמתי את ה־380 שקל השתתפות, כדי שלא ידעו בשכבה שאין לי כוונה להגיע".

     

    תרבות הנשפים שהגיעה אלינו עם הטלוויזיה והקולנוע האמריקאיים ונמצאת בשיאה בשבוע הזה של השנה, היא לא רק נצנצים, לימוזינות ותמונות לאינסטגרם. לא מעט בני נוער מוצאים את עצמם מבודדים ודחויים מאי פעם, רק בגלל שהם לא מרגישים מתאימים לפנטזיית היפים והנכונים שמאפיינת את חגיגות סיום הלימודים. כבר בתחילת שנת הלימודים האחרונה בתיכון מופצות בין הכיתות רשימות הזוגות, וילדי השכבה מתחילים להתחלק ביניהם, במעין משחק גורלי במיוחד. מי ילך עם מי, ומי יישאר לבד. מתברר שנשף הסיום הפך לתיבת נוח מודרנית: נכנסים אליו זוגות־זוגות, ודווקא בעידן שחוגג לכאורה את החופש והאינדיבידואליות, ללכת לנשף לבד זה דבר שלא יעלה על הדעת, השפלה איומה.

     

    אמא של אור מצטרפת לשיחה ומספרת כמה כאב לה כששמעה שהבת שלה החליטה לא ללכת לאירוע. "ילד שלא חוגג את סיום הלימודים עם כל בני גילו זה משהו שצובט בלב של כל הורה. ניסיתי לשכנע את הילדה שנקנה לה שמלה יפה, מאפרת מקצועית ותסרוקת אצל ספר מקצועי, אבל כלום לא עזר. והיא לא היחידה, חברה נוספת שלה ויתרה מראש על כל השואו האמריקאי הזה".

     

    זה גם מאוד יקר.

     

    "אני כבר לא מדברת על ההוצאות, הייתי משלמת כל סכום, רק שהבת שלי תלך ותרגיש מלכה ליום אחד. יש כאן בעיה חברתית. ילדי השפע, שמשפריצים את זה החוצה בנשף שלא מתאים לכל התלמידים. יש לא מעט בעיות בגיל הזה, לא לכל אחת מתאים להיכנס בגיל 17.5 לשמלת ערב כשהיא מרגישה לא כמו כל היפות של השכבה שכבר מסודרות עם בן זוג ברשימה מתחילת השנה".

     

    "ויתרתי מראש"

     

    ואם נראה לכם שהאפיזודה הזו פוסחת על בנים, טעות בידכם. "אני מכירה גם בנים שלא מגיעים לפרום והם באמת הבנים הפחות מקובלים בשכבה", אומרת זוהר בת ה־18, חברתה לשכבה של אור. "הם הגאונים של השכבה, את יודעת מה — החנונים של השכבה תכל'ס. הם לא התבלטו במהלך התיכון אז למה שיגיעו לנשף ראוותני כזה שמוציא את העיניים? אין להם מספיק את הביטחון עם הגוף שלהם, אז הם עוד ילכו לקנות חליפה ופפיון? אין סיכוי! ידיד שלי שלא הלך לפרום, אמר לי 'אין סיכוי שמישהי תרצה להיות הבת זוג שלי, אז אני מוותר מראש'. סתם אירוע מטופש בעיניי, אפשר לחשוב שאנחנו חיים בלאס־וגאס. וזה לא נגמר בתסכול רק שלא הלכתי לנשף, זה ממשיך לרדוף בפייס ובאינסטוש, כי כל מי שהלך כמובן מעלה תמונות מהמפגש שהיה על שפת הבריכה עם כוסות שמפניה ביד. נו באמת!"

     

    גיא בן ה־18 לא יגיע לפרום של השכבה שלו, שיתקיים בשבת הקרובה. "אין לי מה לחפש במסיבה כזו, אני לא מהמקובלים", הוא מסביר בפשטות. "יש את הקבוצות של המקובלים מתנועת הנוער, שבנשף מתארגנים ביחד גם למסיבה של הלפני אצל אחד החברים בווילה עם הבריכה, ויש את הקבוצות הנוספות של הבולטים, שיש להם בני זוג שנרשמו כבר בתחילת השנה. אותי אף אחד לא ספר. אני ביישן, לא מחזיק מהמראה שלי כל כך, ומראש ויתרתי. אז לא אהיה בפרום, מה לעשות".

     

    אז לא תציין את סיום הלימודים שלך?

     

    "אני חובב טבע, אם הייתה איזו התארגנות אחרת על איזה טיול מגניב, הייתי כנראה מצטרף כי זה לא מחייב קוד לבוש של בגדים אלגנטיים, שזה ממש לא אני, וגם לא מחייב בת זוג, שאין לי. ושלא תביני לא נכון, מי שבא לפרום עם בני זוג, הם לא זוג במציאות, הם מתאמים להיות רק בפרום. הבנות מחפשות להגיע לשטיח האדום אוחזות באביר חלומות עם פפיון. אז שיהיה, סבבה".

     

    חינוך רע

     

    האירועים הללו הם אירועים פרטיים. כלומר, למשרד החינוך אין אחריות רשמית על האירוע הזה, אבל ברור שמדובר בנקודת השיא מבחינתם של התלמידים בכל הנוגע ללימודים שלהם, וברור גם שמדובר בבעיה פדגוגית. הנושא הזה לא עובר ליד המורות והמורים, שיודעים כבר בתחילת השנה מי מהילדים עלול דווקא לסבול מהאירוע שאמור להיות חגיגה. "הפרום הוא נושא בעייתי שמוכר בקרב המורים", אומרת אתי, מחנכת כיתה י"ב מאזור המרכז. "אני רואה את החרדה של תלמידים מסוימים בנושא, רבים מהם מודיעים כבר בתחילת השנה שאין סיכוי שהם יגיעו לנשף. לדעתי זה נוגד את רעיון החינוך בתיכון שבו אני מלמדת, ובכלל של מרבית החברה הישראלית. קשה לי כמחנכת שמלווה את התלמידים שלי בשלוש שנות הלימוד בתיכון, לזהות אצלם את התסכול והעלבון שמציף אותם כשעוברת ההודעה הראשונה על הצטרפות לרשימת הזוגות לפרום. כבר אז אני מזהה את התלמיד או התלמידה שעבורם זו יותר קללה מאשר שמחה והם ממש לא מחכים לסוף השנה לצעוד על השטיח האדום. זה יכול להיות תלמיד ביישן, או תלמידה עם דימוי נמוך בקשר למראה שלה, הנשף הזה מאלץ את בני הנוער לעמוד על השטיח האדום עם האמירה: 'אני משחק את המשחק, כדי להיות בוגר אני צועד על השטיח האדום בשמלה נוצצת או בטוקסידו'".

     

    ואיזה מסר מעביר האירוע הזה, לאלו שנדחקים ונדחקות החוצה בגלל מראה. שירה, אימא של גל, תלמידת י"ב ממרכז הארץ, עומדת חסרת אונים מול הסבל של הבת שלה, ושום פיצוי חומרי לא יוכל לרפא את הפצע הזה. "קשה לי לראות מהצד את הבת שלי סובלת חברתית. מדוע בני שכבה שגדלים ביחד ולומדים ביחד כל כך הרבה שנים, רעים לילדים פחות מקובלים", היא שואלת בכאב. "אז מה אם הבת שלי לא במידות של דוגמנית? בגלל זה היא לא צריכה להרגיש בנוח להשתתף בפרום? אף בן לא הסכים להיות בן זוג שלה, והיא לא לבד. יש עוד כמוה בשכבה אבל זה לא מנחם אותה. זה רק 'מגדיר' אותה כמנודה מהחברה.

     

    "צריך להבין שפרום הוא למעשה טקס מעבר המאשרר 'הנה סיימתי 12 שנות לימוד'. אני אישית הייתי שמחה אם ההורים היו מנתבים את הילדים שלהם לנתיבים אחרים, במקום נשף שכולו תכלית של פאר, סטטוס חברתי ולמי יש שמלה יותר יפה ויקרה.הטענות הן בעצם כלפינו, ההורים, שמאפשרים לילדים שלהם שימוש חופשי בכרטיס האשראי, מפקידים בידם כל סכום שהם מבקשים, כולל הזמנת לימוזינות במקומות מסויימים והרבה אלכוהול. הגיע הזמן לנפץ את הכללים של הטקס הזה ולחלץ לא מעט תלמידים מתוסכלים מהלחץ".

     

    *

     

    צילום: עמית מגל
    צילום: עמית מגל

     

    החלום האמריקאי פוגש את הכיס הישראלי

    שמלה באלפיים שקל, נעלי עקב באלף, לק ג'ל, איפור מקצועי ולימוזינה: נשף הפרום בתיכונים מזכיר יותר חתונה מאשר מסיבת סיום. אז מה כוללת חבילת נשף ממוצעת ולמה ההורים צריכים לשבור משכנתה בשבילה

     

     

    "מכנס מחויט, חולצת כפתורים מתוקתקת רצוי מבד מבריק, פפיון או עניבה, נעל גברים אלגנטית, יש מי שמוסיפים וסט או ז'קט להשלמת הלוק", מפרטת יעל, אמא של יובל, שמיניסט שעומד לפני הנשף. "שמתי 1,500 שקלים, וזה בלי ז'קט. אני דווקא עפתי על המראה שלו עם הז'קט אבל הילד אמר שזה טו־מאץ'. אני מודעת להוצאות הנלוות לפרום אבל תכל'ס, זה אירוע של פעם בחיים ואני זורמת. לנו לא היו חגיגות בסיום י"ב, זה הסתיים בקומזיץ עם תלמידי הכיתה. עם הבת, שסיימה תיכון לפני שנתיים", היא מחייכת, "העלויות היו גבוהות פי שניים".

     

    אם חייזר היה נוחת בישראל בתקופה זו של השנה, הוא היה בטוח במאה אחוז שמדובר במושבה מרוחקת במיוחד של ארצות־הברית. טירוף הפרום, נשף הסיום של התיכון, מכה בתלמידי ישראל — ובעיקר בארנקים של ההורים שלהם — ללא רחם. מה שפעם כונה "מסיבת סיום", וכלל כמות מסוימת של חטיפים, מוזיקה, אלכוהול ואיזה בגד יפה, הפך לסוג של פרומו יוקרתי לחתונה. הבנים יגיעו מצוידים בטוקסידו ופפיון כחתנים בחופתם, ורבים מהם ישכרו גם לימוזינה. הבנות יגיעו בשמלת מעצבים שעלתה בין מאות לאלפי שקלים, לק ג'ל, עקבים, ואיפור־שיער מקצועיים. ואם זה לא מספיק, הטרנד האחרון־האחרון הוא מפגש טרום־פרום בווילה עם בריכה. אם יש תלמיד בכיתה עם בריכה הוא הופך לאדם הפופולארי ביותר בשכבה ליום אחד לפחות, ואם אין כזה ילד, לא נורא — פשוט שוכרים מקום עם בריכה, כמו במסיבת רווקים, בעלות של כאלף שקלים נוספים במקרה הטוב. נשמע כמו סצנה שלקוחה מ"בוורלי הילס"? לגמרי, למרות שהשמיניסטים של היום כנראה כבר לא מכירים את הסדרה.

     

    משפחה ישראלית ב־2018 מתמודדת עם הוצאות נשף של אלפי שקלים. שמלה תעלה כ־600־2000 שקלים, נעלי עקב יעלו גם הם כ־600־1000 שקלים, לק ג'ל 150 שקלים, ואיפור ושיער מקצועיים יוסיפו לסל עוד 400־700 שקלים. כל זה בלי תיק, תכשיטים ואביזרים נוספים. בנוסף, כל תלמיד משלם 300־380 שקלים דמי השתתפות בנשף עבור דיג'יי, השכרת האולם, אוטובוס ואלכוהול.

     

    גם נעם, שמיניסטית שתשתתף בנשף שלה בימים הקרובים, מודעת לעלויות הגבוהות של הערב האחד הזה, עלויות שנופלות על ההורים שלה. "השמלה עלתה 2,000 שקלים, הנעל 800 שקלים, איפור אצל מאפרת מקצועית ועיצוב תסרוקת מושלמת 1,000 שקלים, לק ג'ל 150 שקלים, אביזרים לקישוט כולל תיק ערב 600 שקלים. ובנוסף כל אחד צריך לשלם 300 שקלים לנשף", היא מחייכת וטורחת להדגיש כי זה לא כולל את העלויות עבור שריון לימוזינות לכל השכבה, ואלכוהול וכיבוד למפגש המקדים באחת הווילות של אחד החבר'ה בשכבה, "כי מקובל לשתות אלכוהול במפגש ראשוני ורק אחרי זה לנסוע באוטובוס מאורגן או בלימוזינות לאולם הנשף".

     

    זה לא נראה לך קצת מוגזם?

     

    "זה היום שלנו שמסמל את סיום הבגרויות, מותר לנו".

     

     


    פרסום ראשון: 03.07.18 , 19:53