חמישי 13 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אדם ניב
    24 שעות • 03.07.2018
    "גם בימים שכמעט הייתי הומלסית, מצאתי סיבות לצחוק"
    ההתמכרות של בנה ליאור לסמים, היחסים עם האקס אסי דיין ואפילו בדיקת הקולונוסקופיה שעברה: קרוליין לנגפורד מעלה מופע סטנד־אפ בלוס אנג'לס ולא מפחדת לשתף את האמריקאים בפרטים הכי אינטימיים של חייה
    איילה אור־אל, לוס־אנג'לס | צילום: אדם ניב

    "הבן שלי היה מכור לסמים ומסטול במשך שנים וזה היה נפלא. ככה הוא לא ידע איזו אמא גרועה הייתי", יורה קרוליין לנגפורד על הקהל. עם התלתלים הבלונדיניים שכל כך מזוהים איתה, לנגפורד עומדת על הבמה במועדון בעיר פסדינה, הסמוכה ללוס־אנג'לס, ומגישה לקהל מופע סטנד־אפ חושפני.

     

    "השנה מלאו לי 60", היא ממשיכה במופע, מגלה פרטים שבהוליווד אף אישה לא חושפת בלי שיכוונו אליה אקדח לראש. הקהל מוחא כפיים בהתלהבות, אבל לנגפורד מאוכזבת: "היי, אני לא שומעת אף אחד צועק: 'רגע, את לא יכולה להיות בת 60'. בגילי הרופאים ממליצים על קולונוסקופיה פעם בשנה, אבל אני עושה את זה כל שבוע. זו הפעם היחידה שאני שוכבת על המיטה ומישהו מחדיר לי משהו לגוף, ואני לא צריכה להעמיד פנים. אבל לא ידעתי את זה בפעם הראשונה שעשיתי את הבדיקה, אז שכבתי וצעקתי: 'כן! כן!'".

     

    זו הפעם הראשונה שלנגפורד, שחיה כבר שנים בארצות־הברית, עומדת על הבמה במופע סטנד־אפ בפני קהל אמריקאי. לפני כן, העלתה שני מופעי סטנד־אפ בעברית בפני הקהילה הישראלית שבעיר, מעין הופעות הרצה. לקח עוד קצת זמן והרבה עבודה עם המאמן האישי שלה, עד שהרגישה שהיא מספיק מוכנה לעלות על הבמה בפני קהל אמריקאי שלא זוכר לה חסד נעורים, מופתע לגלות שהייתה נשואה לבן של הגנרל משה דיין, ובטוח גם שלא הכיר אותה מסדרת סרטי "חייך, אכלת אותה" של יהודה ברקן.

     

    "המוות שלו העציב אותי". עם האקס אסי
    "המוות שלו העציב אותי". עם האקס אסי

     

    "רות דיין מדהימה"

     

    לנגפורד, שבפברואר האחרון מלאו לה 60, נולדה בלונדון ועלתה לארץ בגיל 14. בישראל היא התפרסמה כשחקנית בשנות ה־80 של המאה שעברה בעקבות סרטים כמו "בנות", "מלך ליום אחד" ו"עם ישראל חי", ובעיקר בזכות סרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון "חייך, אכלת אותה", "ניפגש בסיבוב" ו"ניפגש בחוף".

     

    אבל עם כל הכבוד לקריירה הבימתית, את עיקר פרסומה קנתה לנגפורד בעקבות נישואיה — ובעיקר גירושיה — לשחקן והבמאי אסי דיין. לשניים נולד בן משותף, ליאור דיין, שנשלח בגיל צעיר למשפחה מאמצת. ללנגפורד עוד בת מנישואיה השניים, דניאלה בת ה־22 שנמצאת כעת בקמבודיה. כיום היא נשואה בשלישית.

     

    לנגפורד עברה בחייה תקופות לא פשוטות, אבל ממרחק השנים אין לה בעיה לצחוק על כך וגם על עצמה. "הומור תמיד היה הדרך היחידה בשבילי להתגבר על דברים", היא אומרת בעברית במבטא אנגלי כבד. "אני יודעת שאני מתחילה את הסטנד־אפ שלי בגיל מבוגר יחסית, אבל הפלוס הוא שיש לי הרבה ניסיון בחיים ואני יכולה להסתכל על דברים בזווית אחרת בהשוואה ללפני 30 שנה".

     

    איך ליאור קיבל את זה שאת מדברת עליו במופע שלך?

     

    "אמרתי לליאור: 'יקירי, אני הולכת לדבר עליך ועל הסמים'. והוא אמר לי: 'זה נהדר, אני אוהב את זה, זה מבריק'. אני גם מדברת על בתי ומספרת עליה שהיא 'היפית מלוכלכת, אבל מצד שני, אני לא יודעת אם יש כאלו נקיים'. היא למדה בבינתחומי ועכשיו מסתובבת בכל העולם כמו היפית. שני הילדים שלי מאוד אוהבים את זה שאני מעלה מופע סטנד־אפ. יש להם חוש הומור לא נורמלי, במיוחד ליאור, כמו שכולם יודעים. אגב, הזמנתי את הפסיכיאטרית של ליאור למופע ואמרתי לעצמי, מעניין מה היא תחשוב על הקטע שבו אני מדברת על הסמים של ליאור, אני מקווה שיש לה חוש הומור טוב".

     

    ומה באמת היא אמרה?

     

    "היא חשבה שזו דרך נהדרת להתמודד עם זה, ושזה יופי שאני יכולה היום לצחוק על הנושא. בכלל, אני מאוד גאה בליאור. כשאני מגיעה לארץ, אנשים תמיד פונים אליי ברחוב ואומרים לי: 'אני מת על הבן שלך, הוא כזה מוכשר', וליאור באמת מאוד מוכשר ונהדר, אבל ההישג הכי גדול שלו בחיים, אם תשאלי אותי, זה שהוא נקי כבר עשר שנים. אני מרגישה מבורכת על מה שהוא השיג. היחסים בינינו היום נפלאים".

     

    גם את בן זוגה המיתולוגי, אסי דיין ז"ל, לנגפורד משלבת במופע. במופע בעברית סיפרה שבפגישתם הראשונה אמרה לו: "אה, אבא שלך זה ההוא עם הרטייה? היה לנו כלב וקראנו לו מוישה בגלל שהיה לו כתם שחור מסביב לעין. אסי צחק ואמר לי: 'אני אוהב אותך'. הוא סיפר לי אחר כך שבאותו הרגע, התאהב בי".

     

    גם בגרסה האנגלית של המופע, מקומו של אסי לא נפקד: "הייתי נשואה למישהו שלאבא שלו הייתה רטייה על העין והוא נלחם למען ישראל", סיפרה לנגפורד לקהל האמריקאי. "לבן שלו היו שתי עיניים והוא נלחם איתי".

     

    "יחסים נפלאים". עם הבן ליאור
    "יחסים נפלאים". עם הבן ליאור

     

    איך היו היחסים בינך ובין אסי בשנים שלפני מותו?

     

    "היינו ביחסים טובים מאוד בשנים האחרונות. נפגשתי איתו בכל פעם שהגעתי לישראל. הוא אהב מאוד את בעלי, גיל, והוא היה טיפוס שלא חיבב כל אחד. הוא העריך אותו מאוד על מה שעשה למען ליאור. בפעם האחרונה שראיתי את אסי, דיברנו על זה שהפכנו לסבא וסבתא. הוא היה מאוד מאושר מזה".

     

    איך שמעת על מותו?

     

    "שמעתי על זה מחברה שלי, שהתקשרה ואמרה לי לפתוח את החדשות. זה מאוד העציב אותי, במיוחד בשביל ליאור. התקשרתי אליו ושאלתי אותו אם הוא צריך שאבוא. הוא אמר לי שכן. תוך כמה שעות הייתי על המטוס בדרך לישראל".

     

    עם רות דיין את בקשר?

     

    "אני רואה את רות בכל ביקור שלי בישראל. איזו אישה מדהימה".

     

    למה את מתגעגעת בישראל?

     

    "להרבה דברים. לחברים, לתחושת השייכות, לאוכל, ליכולת שלך להיות עצמך. בלוס אנג'לס כולם מזוייפים, אבל אני מסרבת להיות כזאת".

     

    יש דברים שאת מתחרטת עליהם?

     

    "אני מאמינה שכל דבר קורה לנו לטוב ולרע, ומעצב אותנו לאנשים שאנו היום. אין שום סיבה לחיות עם חרטות, זה בסך הכל יכול לשגע אותך. אם יש לי חרטות, אני עושה הכל כדי ללמוד מהן ולדאוג לכך שאחיה את חיי מעכשיו בלי חרטות".

     

    "תמיד נהניתי להצחיק". בסרט "חייך, אכלת אותה"
    "תמיד נהניתי להצחיק". בסרט "חייך, אכלת אותה"

     

    נישואים בתוך שבועיים

     

    לנגפורד מתגוררת כיום בוודלנד הילס, שכונה שמשקיפה על הוואלי של לוס־אנג'לס, איזור שמאכלס עשרות אלפי ישראלים. את הבית המרשים, ששוכן על הר, היא חולקת עם בעלה, גיל בקנשטיין, זוג כלבי בולדוג וזוג שרקנים. כבר 15 שנים שהיא נשואה באושר ועושר לבקנשטיין, איש ביטוח יהלומים ותכשיטים שהכירה לאחר ששלחה אליו בטעות דוא"ל. "הוא ענה לי לאימייל ואמר לי ששלחתי אותו אליו בטעות והתחלנו להתכתב. אני בדיוק שבתי לארץ מניו־יורק לאחר גירושיי מבעלי השני והוא גר אז בלוס־אנג'לס. הרגשתי איך אני הולכת ומתאהבת בו.

     

    "במשך חודש שלם התכתבנו ודיברנו בטלפון. הוא היה גרוש עם שני ילדים והיו לנו המון נושאי שיחה משותפים. כל יום כשהייתי חוזרת הביתה, הייתי רצה למחשב לראות אם יש לי אימייל ממנו. בסוף הוא אמר לי: 'אי־אפשר יותר ככה, אמא שלי גרה לידך, אני טס לארץ לפגוש אותך'. האמת שקצת חששתי שאולי לא תהיה בינינו כימיה, ולא רציתי שהפנטזיה הזאת תיגמר. נסעתי לפגוש אותו בשדה התעופה וחששתי שהוא זוכר את אותה בחורה צעירה מהסרטים ויתאכזב כשיראה אותי. הכנתי אותו. אמרתי לו כל הזמן: 'הזדקנתי, תתכונן לפגוש מישהי שנראית כמו ד"ר רות'. מצד שני, הוא אמנם שלח אליי תמונות שלו, אבל לכי תדעי, אנשים לפעמים שולחים תמונות שלהם מלפני 20 שנה, אז לא ידעתי מה לצפות".

     

    החששות של לנגפורד התבדו. "אחרי חמישה ימים, כשהוא חזר ללוס־אנג'לס, היינו אומללים. התגעגענו נורא אחד לשנייה. אחרי שבועיים הוא שלח אליי כרטיס טיסה והציע לי נישואים".

     

    לנגפורד שומרת על חזות נערית גם בגילה. היא דקיקה, ממעטת להתאפר ועדיין מתפארת ברעמת התלתלים הבלונדינית שהפכה לסמלה המסחרי. ובכל זאת, הגיל הוא נושא מרכזי במופע שלה. "יש בחורות צעירות שאומרות לי: 'וואו, איך אני אשמח אם אראה חצי טוב ממה שאת נראית כשאהיה בגילך'. ואני חושבת לעצמי: 'היי, את לא נראית חצי טוב ממה שאני נראית כבר עכשיו'", היא מספרת לקהל וממשיכה לספר על היתרונות שגילתה בגילה המופלג: "עם הגיל, למדתי שיש לי כישרונות חדשים: אני יכולה להתעטש, לעשות פיפי ולתקוע נאד באותו הזמן".

     

    איך בכלל הגעת לעשות סטנד־אפ?

     

    "לפני מספר שנים פנו אליי ממרכז מת"י (מתנ"ס ישראלי בלוס־אנג'לס) וביקשו ממני להופיע בערב הפתיחה של מועדון הגיל השלישי. אז חשבתי להרים מופע יחיד קצר שבו אני מספרת על עצמי, על הסרטים שלי, על הבעלים שלי, על החיים שלי בארץ, על השפה העברית הקשה. עד היום קשה לי עם זכר ונקבה. לעשות סטנד־אפ זה קשה, במיוחד כשזה לא בשפה שלך, אבל חשבתי לעצמי, ככה אנשים מכירים אותי, עם העברית הלא טובה וכל הטעויות והמבטא. חוץ מזה, 95 אחוז מהסרטים שלי היו קומדיות ותמיד נהניתי להצחיק, אז זה לא כל כך רחוק ממה שעשיתי".

     

    הומור תמיד היה אמצעי שעזר לה להתמודד עם דברים קשים בחיים. "אפילו ברגעים שלא היה לי כלום, והייתי קרובה מאוד להיות הומלסית, מצאתי הומור בדברים. כשאני מספרת שהייתי בדפרסיה, אנשים אומרים: על מה את מדברת, אף פעם לא נראית מדוכאת. אבל זה החלק האנגלי שבי שאומר שאסור לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ ואם אני בדפרסיה, אז לשמור את זה בפנים. זה בדי־אן־איי שלי, אבל זה גם מה שעזר לי למצוא את ההומור בכל סיטואציה. בלי הומור, יהיה הרבה יותר קשה בחיים. ואגב, הומור זה משהו שירשתי מאבא שלי, הוא היה בן אדם מאוד מצחיק".

     

    צריך אומץ לעלות על הבמה ולתת מופע סטנד־אפ. מפחיד לחשוב מה יהיה אם הקהל לא יצחק.

     

    "אני מכירה שחקנים שאומרים לי: יש לך ביצים. הם לא היו יכולים לעשות את זה. אבל הגעתי לגיל שלא אכפת לי. זאת אני, 'טייק איט אור ליב איט'. אני בגיל שרוב האנשים מתחילים להאט ואני רק מתחילה. אני פשוט אוהבת את מה שאני עושה. אני לא מפחדת לעלות על הבמה, אני מחכה לזה בציפייה. אף פעם לא היה לי פילטר בפה, אז הסטנד־אפ תפור בשבילי".

     


    פרסום ראשון: 03.07.18 , 20:08