פלורי שלי

מדינה שלמה שיתפה ברשתות את סיפור מותה הטראגי של פלורי ויטל שקד ז"ל. עכשיו בעלה בן מדבר

אסף ויטל שקד חגג את יום הולדתו הרביעי עם העוגה הכי גדולה בגן. פלורי אמו קישטה אותה בבובות ארנב מסוכרות וציפתה בקצפת ושוקולד. בבוקר עוד כיבה את הנרות ורקד עם כתר על הראש, ובערב התייתם מאמו. "הושבתי את אסף על הברכיים ואמרתי לו שאמא חצתה בזהירות את הכביש במעבר חציה. הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, אבל רכב פגע בה והיא קיבלה מכה מאוד חזקה", מספר אביו בן. "בכוונה הדגשתי את ה'מאוד', כדי שאסף לא יחשוב שכל מכה שהוא מקבל זה אסון. ואז אסף נישק אותי נשיקה ארוכה במיוחד, ולא היה מוכן לשמוע את ההמשך. אבל אני התעקשתי, כך הפסיכולוגית הדריכה אותנו. אמרתי שבא אמבולנס ולקח את אמא לבית חולים, והרבה רופאים ניסו לעזור לה ולהציל אותה. ‘בדרך כלל’, אמרתי לאסף, ‘רופאים מצליחים להציל אנשים. אבל הפעם לא, ואמא מתה’".

איך הוא הגיב?

"הוא הקשיב, אבל לא באמת שמע, כי בכל הזדמנות הוא שואל מתי אמא תחזור. אני מספר לו על המוות של פלורי שוב ושוב, ככה הִנחו אותנו, אבל המשמעות של הדברים לא מצליחה לחדור אליו".

המילים יבשות. גם העיניים. רק השקט מבעית. האלמן הטרי מדבר ומערסל את אחיו של אסף, אייל בן השנתיים, בזרועותיו. שבוע לתאונת הדריסה הקטלנית, והפעוט לא מסוגל להירדם. עד חצות התעורר ובכה לסירוגין. קרא לאמא. עייף, מבוהל, מבולבל. "הם לא מפסיקים לחפש אותה. שניהם. עם כל צלצול הילדים רצים לדלת וקוראים אמא, אמא, מצביעים על תחנת האוטובוס שבה הייתה יורדת. אפילו התמונה של אישה צעירה על השמפו במקלחת משגעת אותם. הם מחכים לפלורי שתחזור בכל שעות היום. ואני מחכה לה בלילה".

פעם הייתה פה משפחה מאושרת. השאריות שלה עוד נוכחות בסלון. תמונות מצחיקות על המקרר. קסדת אופניים צבעונית, קרם הגנה ובקבוק לטיולי בין ערביים. משפחה רגילה עם עתיד ותוכניות שנזהרה בכביש ונחרבה ברגע אחד בשל נהג שדעתו הוסחה, ככל הנראה, בשל שימוש בטלפון הנייד או גורם אחר. באותה מידה היו יכולים להיות אני או אתם. על הכביש בישראל לאף אחד אין שרשרת חסינות.

"פלורי הייתה החצי השני שלי", אומר בן בפשטות. "היינו רק היא, אני והילדים. הרגשנו כל כך בני מזל. ובכל זאת, לפני חצי שנה ישבנו בערב במטבח, ופלורי שאלה פתאום, מה תעשה אם יקרה לי משהו? אמרתי לה, מה פתאום, חס וחלילה. זה היה הכי מפתיע בעולם כי פלורי בחיים לא הייתה מוכנה להשאיר את הילדים ואותי בלעדיה. אבל היא התעקשה: מה תעשה אם יקרה לי משהו רע. אמרתי לה, זה יהיה הכי קשה בעולם, אבל בגלל הילדים אהיה חייב להתרומם, להמשיך".

ומה היא השיבה?

"פלורי חייכה ואמרה, תשובה נכונה בן".

 

הכתבה המלאה ביום שישי ב-"7 ימים" ובאפליקציית ידיעות אחרונות

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים