אורולוגיה לגויים
70 מומחים בעלי שם עולמי מ־18 מדינות השתתפו בשבוע שעבר בכנס האורולוגיה הבינלאומי שנערך בתל־אביב. הם הגיעו לארץ על חשבונם, הציגו מחקרים, דנו בחידושים, הִשוו דרכי טיפול - וגם התווכחו, והכל לטובת החולים
רק אחד מבין 70 מרצים בינלאומיים שהוזמנו לכנס האורולוגיה הגדול שנערך בשבוע שעבר בישראל - כולם רופאים בכירים ומובילי דעה בתחום - נכנע לחרם המדעי שהטיל ארגון ה־BDS ובחר שלא להגיע. המחרים, רופא צרפתי ממוצא מוסלמי, טען כי הבעיה הייתה דווקא בשם שניתן לכנס: FOIU - Friends of Israel Urology Symposium ("כנס האורולוגיה של חברי ישראל").
"אך מלבדו, 70 מומחים, כל אחד 'כלי כבד' כשלעצמו, מרביתם מנהלי מחלקות, מ־18 מדינות שונות ובהן ארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, טורקיה, יפן, הודו ועוד - עשו את כל הדרך על חשבונם כדי להשתתף בחשיפה לחידושים מקצועיים, לסיעור מוחות ולסימון מטרות טיפוליות עתידניות. זו הייתה ללא ספק עלייה המונית לרגל ל'מכה' של הכינוסים המדעיים", אומר בגאווה פרופ' יעקב (קובי) רמון, יוזם ויו"ר הכנס, מנהל המחלקה לכירורגיה אורולוגית במרכז הרפואי שיבא ובעבר יו"ר איגוד הרופאים האורולוגים.
במהלך הכנס בתל־אביב דנו טובי המוחות העולמיים בתחום באתגריה המורכבים של הרפואה האורולוגית.
הפאנלים השונים הוקדשו לקשת רחבה של נושאים, הפרעות חסימתיות בדרכי השתן, סרטן שלפוחית השתן, בריחת שתן בקרב נשים בכלל ואחרי לידה בפרט, בריחת שתן עקב עודף משקל, אבנים בדרכי השתן, פריון הגבר וסרטן הערמונית.
"כל אחד מתחומים אלה מהווה את ההארד־קור של ההתעסקות המקצועית שלנו", אומר פרופ' רמון, "ולכן, ככל שניחשף לקשת טיפולים רחבה יותר, כך יוכל כל אחד מאיתנו לשפר עבור החולים שלו את התוואי הטיפולי ולמקסם אותו".
בחלק מהדיונים הושוו שיטות טיפול מקומיות לאלה שנהוגות בארצות אחרות. מחקרים מובילים הוצגו, והייתה התנצחות מדעית, דיבייט, על גישות וטיפולים השנויים במחלוקת. תשומת לב רבה הוקדשה לנושא שמרתק ומפחיד את המין הגברי: סרטן הערמונית, הנחשב לנפוץ בסרטנים הגבריים, בעיקר בבני 50 ומעלה. "בכל שנה מתים מהמחלה בישראל 1,000 חולים, כך שהאתגר למציאת טיפול חדש או לשילוב טיפולים חם בקנה", אומר פרופ' רמון.
עד השנים האחרונות הסתמכו הרופאים על שורה של תסמינים כדי לאתר את סרטן הערמונית: צורך תכוף וקשיים בהטלת שתן, זרם חלש ולא רציף, כאב או צריבה, דם בנוזל הזרע וירידה חדה בתפקוד המיני. אך במהלך הזמן ועם הצטברות הניסיון הקליני התגלה שרשימה זו לא בהכרח מנבאת במדויק את המחלה. בהמשך, מי שנחשבה למנבאת האולטימטיבית היא בדיקת חלבון PSA, שעדיין משמשת כלי לניבוי אך כבר אינה הפקטור היחיד באבחון.
"כשם שאמצעי האבחון וההדמיה התפתחו והביאו לגילוי מוקדם המאפשר התמודדות טובה יותר והחלמה מהמחלה, כך הורחב גם ארסנל הטיפולים. במדינות מתקדמות, כולל ישראל, הטיפול כולל כיום ניתוח להסרת הבלוטה, רדיותרפיה - שהיא קרינה חיצונית, וברכיתרפיה - שהיא קרינה פנימית בתוך הערמונית. במקרים של מחלה גרורתית ניתן טיפול תרופתי אנטי־הורמונלי, המאריך שנים.
ההחלטה הטיפולית, כבכל מחלה אחרת, נגזרת משלב הגילוי ומדרגת חומרתה של המחלה. בכנס הוצג הטיפול הפוקלי, הנחשב לחדש ביותר בתחום ומתמקד בכריתה חלקית בלבד של הערמונית. "הרעיון העומד מאחורי גישה חדשה זו הוא שצריך למעשה לכרות רק את חלקה הנגוע של הערמונית, דבר שימזער תופעות לוואי", מסביר פרופ' רמון. "בנוסף, פותחה בישראל, במכון ויצמן, בשורה כחול־לבן: התרופה 'טוקד', שאחרי שמזריקים אותה למחזור הדם מפעילים על רקמת הערמונית הנגועה אור מקרן לייזר ממוקדת - וכך מביאים להשמדתה".
יש לציין שה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר תרופה זו לשימוש, והיא רשומה גם במדינות שונות ברחבי אירופה. בישראל הטיפול עדיין נחשב ניסיוני ועברו אותו כבר עשרות גברים.
על כלל הטיפולים בסרטן הערמונית התקיימו בכנס דיוני בעד ונגד, כפי שמתאר היו"ר: "הדיונים המעמיקים הם על תוצאות הטיפולים השונים, ומה עושים כדי לא להרים ידיים כשטיפול נכשל. אם בעבר היכולת הטיפולית במקרים כאלה הייתה מוגבלת, אם בכלל, כיום, כפי שעולה בכנס, הורחבה היריעה הטיפולית וניתן, למשל, לחזור על טיפול קרינתי ועל הקפאה".
כך גם בסרטן שלפוחית השתן, הנחשב אלים ונפוץ בעיקר בקרב גברים. סימנו הראשון: דם בשתן. הטיפול במחלה הוא ניתוחי ותרופתי.
נוסף על השוואת הגישות הטיפוליות במדינות השונות שמהן הגיעו המשתתפים, שבאף אחת מהן, מתברר, אין מדיניות מוצהרת לסקר המוני לגילוי מוקדם, התקיימו שלושה דיונים בתחום שצובר תאוצה בעולם הרפואה: ה"טלמדיסין".
רופא ישראלי שחי בקליבלנד הקים חברה העוסקת בטלמדיסין, אשר אמורה, כפי שסיפר באחד מהדיונים, לאפשר קיום קשר בין רופא לחולה ללא צורך להגיע למרפאה. "רפואה אישית, או מותאמת אישית, היא ללא ספק הבשורה שיצאה מהכנס", אומר פרופ' רמון. כבר בעתיד הקרוב, לדבריו, יוכל החולה ליצור קשר עם הרופא מהבית, לקבל ב"שידור חי" פענוח של תוצאות בדיקותיו ואף המלצה על טיפול.
דיון מקביל האיר את הזרקור על המקור הגנטי של הגידולים הסרטניים, ואם הוא ישפיע על סוג הטיפול. המשתתפים הסכימו שזה העתיד. "רפואה מחויטת אישית כבר לא נשמעת כמו חלום רחוק. הבשורה הינה שהיא הרבה יותר קרובה מאשר רחוקה", סיכם פרופ' רמון.
לאחר שהחמיאו לישראל על הרמה הגבוהה בכל הנוגע להדמיות, אבחון, טיפולים בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, השתתפות במחקרים בינלאומיים מובילים והצלחות בתחום הפרסום המחקרי, חזרו כולם הביתה - כדי ליישם מה שלמדו. •
לפנייה לכתב/ת 
