לחם, עבודה

מכל הדברים שמעצבנים אותי, ויש הרבה כאלה, הכי מעצבנים אותי הם האבות שלא עובדים. ומשום מה, בבית הספר של הבן שלי נראה שיש המון כאלה. איך אני יודע? פשוט מאוד: אם בארבע אחר הצהריים גבר בן 40 מגיע לאסוף את בנו מהמועדונית כשהוא רכוב על אופניים, שזוף לגמרי, במכנסיים קצרים, כפכפים וכובע קש, כאשר ברור שהוא מגיע מחוף הים - הבחור לא עובד. לפחות לא בעבודה מהסוג הקונבנציונלי, עם שעות עבודה, בוס, משכורת וכל זה.

כששטחתי את טענותיי בפני אשתי, היא טענה בפניי שלא יכול להיות שכולם לא עובדים חוץ ממני, והציעה לי להתעניין קצת יותר לפני שאני בוחר בפתרון הקל ביותר, שהוא להתרגז. אז שאלתי קצת מסביב והתשובות שקיבלתי היו לא פחות ממדהימות. אבא אחד למשל הציג את עצמו כבמאי של סרטים דוקומנטריים. וכששאלתי אותו על מה הוא עובד כרגע, הוא סיפר לי שסרטו החדש עוסק למעשה באשתו. בירור קצת יותר מעמיק גילה שזה פרויקט שהוא מטפל בו כבר שנתיים, בעיקר בעריכה מחדש של החומרים שהצטברו. ושבסופו של דבר הוא מקווה לשחרר סרט שאורכו יעמוד על חמש דקות שלמות.

אבא אחר, אחד שמסתובב תמיד עם גיטרה, סיפר לי שהוא ולהקתו נמצאים בחזרות אחרונות לקראת הקלטת אלבום של מוזיקה אתנית. ולמעשה, מלבד אולפן הקלטות, תקציב ונגנים - יש לו הכול, וזו רק שאלה של זמן. אימא אחרת סיפרה לי שהיא מרפאת בעיסוק, או באמנות. וכדי לא לצאת טמבל הנהנתי בידענות ולא שאלתי מה זה בדיוק אומר ואם יש פרנסה מזה.

מה שאני לא מצליח להבין זה ממה האנשים האלה מתקיימים. הרי יש להם ילדים, זאת אומרת שיש להם גם בית שצריך לשלם עליו משכנתה או שכר דירה, וגם את כל המיסים והחשבונות המקובלים. והם צריכים להאכיל את הילדים ולשלוח אותם לבית הספר. גם בחישוב המינימלי ביותר מדובר בלא מעט אלפי שקלים בחודש. השאלה שלי היא איך כל העיסוקים המופשטים האלה - מוזיקה, קולנוע, ריפוי בפיסול - מייצרים הכנסה שאפשר לחיות ממנה. ואם זה אפשרי, למה לא מגלים לי את הסוד הגדול הזה?

זאת אומרת, אם אפשר להתפרנס ממקצועות כאלה, אני כבר עכשיו מכריז על עצמי כמשורר. אשב לי בבית, או בבית קפה, אכתוב שירים יפים, בחרוזים או לא, אשלח אותם למערכות דמיוניות של עיתונים וכתבי עת דמיוניים לא פחות, שמוכנים לשלם אלפי שקלים עבור כל שיר וזהו, פחות או יותר.

בשלב הבא אני לא חייב להישאר בעיר. אוכל לעבור עם המשפחה לאיזה יישוב מבודד בגליל, לחיות בשלווה מוחלטת, לשגר שירים לכל עבר באינטרנט ולחיות מזה בכבוד. ואם מישהו רוצה להזמין מדי פעם איזה סיפור למוסף חג או לשבת - גם בכיף, בליווי חשבונית כמובן.