ירמי קפלן מציג: האיחוד

סוף האייטיז מצאו את ירמי קפלן מתופף ב"תערובת אסקוט", הרכב רוק מבטיח עם אסף אמדורסקי ועמיר ג'נגו רוסיאנו. אבל אחרי שנים ספורות ומלחמות אגו קפלן הלך לקריירת סולו עם להקת הפרחים. עכשיו הוא חוגג 25 שנה לתחילת עידן הסולו עם הופעה מיוחדת ב־8 בספטמבר באמפי שוני.

ההמראה של קפלן התחילה עם האלבום הראשון, שהנפיק כמה להיטים גדולים, בהם "מודדת", "מדוע לא באת" ו"משהו חייב להשתנות". "אחרי האלבום הראשון של תערובת אסקוט וחוסר ההצלחה המסחרית של הלהקה התחילו להתערער האגואים", הוא נזכר, "את כולם אני מעריך אין־קץ אבל זה לא הלך. מצד אחד היה לנו את הלהיט 'החדר האינטימי שלי' ועוד שירים שהצליחו ברדיו, וכתבות במקומונים של תל־אביב, אבל לא מכרנו אלבומים ולא מילאנו אולמות, שלא לומר גם לא מועדונים קטנים".

בנקודה הזו, ב־1993, התחיל קפלן לחשוב על מעבר לקריירת סולו. "לפני מה שאמור היה להיות האלבום השני של אסקוט, חיים שמש, ראש המחלקה העברית ב'הד ארצי', רצה שכל אחד יתרום חומרים שווה בשווה. העבודה בין שלושתנו התחילה להיות קשה, איזה שיר ייכנס ויהיה מקדימה כסינגל, איזה לא. הרגשתי שזה לא מתאים לי ולא לסביבת העבודה שלי. במקביל התחלתי להופיע לבד ואמרתי לחיים, שהכיר כבר את הסקיצות האישיות שלי, 'או שתוציא את החומר האישי שלי או שתשחרר אותי מכל הסיטואציה והחיכוכים בין שלושתנו'".

ועזבת את הד ארצי.

"חיים התלבט, התמהמה, אני עבדתי באותו זמן בכל־בו לכלב ולחתול, הייתי נוסע על וספה ומביא את האוכל לאנשים, וכך הכרתי את שרון דרעי, שהייתה מנהלת המחלקה העברית באן־אם־סי, החברה המתחרה. נתתי לה את הסקיצות ששכבו אצל חיים שמש ואחרי שלושה ימים היא אמרה לי 'אני אוהבת את זה'".

"מודדת" יצא כסינגל ראשון והפך ללהיט גדול, אחד המושמעים בגלי צה"ל באותה תקופה, "ופתאום הגיעו חברים להורים שלי ואמרו להם 'שמענו את השיר של הבן שלכם, נורא יפה'. רק אז ההורים התחילו לקבל את זה שיש מצב שאני אצליח להיות מוזיקאי מבצע".

ההמשך של קפלן היה לא פחות טוב עם קאבר לשיר הילדים "גלי" של נועם קניאל וכמובן "כבר עכשיו" שהצליח בזכות הסדרה "הפוך". כל אלה יהיו במופע החגיגי עם הלהקה החדשה בהפקת יוסי מזרחי הכוללת את רן שמעוני (תופים), דני שניידרמן (בס), ניר גבע (גיטרה), הדר לוי (גיטרה) ו־וי בן־ברוך (קלידים). ברשימת האורחים: ערן צור, מוניקה סקס ותערובת אסקוט, לא פחות.

אז האגואים נרגעו?

"ברור, כבר מזמן. אנחנו מדי פעם מופיעים ביחד, מאוד נהנים להיפגש ולנגן יחד, ויש לנו כמה שירים שמתבשלים כל הזמן מהצד".

אז יש סיכוי לקאמבק?

"לא הייתי קורא לזה קאמבק, אבל יש סיכוי שהלהקה תוציא איזה שיר או שניים".

יש נוסטלגיה עכשיו לניינטיז. אלאניס מוריסט מגיעה שוב.

"גם אני שומע את זה הרבה, מהסיבה כביכול שזו הפעם האחרונה שעשו פה באמת שירים טובים. אני לא מסכים עם הקביעה הזו, כי גם היום יש הרבה דברים טובים. כנראה במרחק הזמן תמיד תהיה התרפקות. בניינטיז הייתה התרפקות על הסיקסטיז. זה גלגל אינסופי".