"זאת הייתה תקופה מסויטת", משתפת נטלי גבאי (46) אם חד־הורית לילד בן שש, תושבת אילת. "אבי נפטר ועמידר לא רצו לאפשר לי את הזכות להיות דיירת ממשיכה, כי אני בת יחידה. אחי נהרג בתאונת דרכים. אמרו 'את בת להורים גרושים, מעולם לא גרת עם אביך'. נאלצתי לנהל מולם משפט. במהלכו, רכז עמידר בעיר הטריד אותי מינית. הציע הצעות, שלח ידיים אל החזה שלי. את עומדת מול שופט ושומרת את הסוד. את מפחדת להפסיד את קורת הגג שלך. התחשק לי לצעוק לשופט מה אני עוברת, אבל פחדתי. הכי כואב לי שכולם ידעו ושתקו, הרגשתי חסרת אונים".

גבאי היא לא היחידה שספגה הטרדות מיניות מצד גורמים בחברות המשכנות או מצד בעלי בתים, אבל היא כן אחת הבודדות שהעזו לצאת נגד המטריד. "בסוף פוצצתי את הפרשה", היא אומרת. "גיליתי שיש עוד נשים שנפגעו, והרכז פוטר".

אצל שרה אסולין, בת 52 מחולון, הסיפור התחיל לפני חמש שנים. הסיפור דומה, גם כאן לדבריה סירבו בעמידר לאפשר לה להיות דיירת ממשיכה. "אחד מרכזי השטח אמר לי, 'בחורה כמוך צריכה מישהו שיתמוך בה. מצאת חן בעיניי'. הרגשתי לא נוח להגיד לא, את פוחדת שאם תסרבי תאבדי את הבית. ניסיתי להתרחק ממנו, לא נעניתי לבקשות שלו אז הוא החליט להוציא אותי מהבית. הגעתי אליו, התחננתי ובכיתי והוא לחש לי באוזן 'אמרתי לך, הבית שלך בידיים שלי'. הוא היה רכז חדש, שלא הכיר את המשפחה שלי והיה זה שהעיד נגדי בבית המשפט".

תג המחיר לתיקונים

עכשיו אסולין, גבאי, ושש נשים נוספות ואמיצות מישירות מבט אל כנסת ישראל, מתוך תערוכת צילומים חזקה שנועדה לשבור את השתיקה ולא לאפשר לתופעה החמורה להימשך — ולפגוע בנשים נוספות. ביום הדיור הציבורי שייערך היום בכנסת, בין דיון לוועדה, יוכלו חברי הכנסת ואורחי הוועדות לעמוד מול תצלומי הנשים, ועליהם קטעים מתוך סיפורי הניצול הקשים איתם נאלצו להתמודד, בתערוכה שעיצב דותן מורנו.

"בפרויקט הזה משתתפות שמונה נשים, והן מדגם ממש קטן", אומרת הצלמת והפעילה החברתית כרמן אלמקייס־עמוס. "רבות מהן חוששות מנקמה. הנשים האלה חיות עדיין בדיור הציבורי, הן חשופות לפגיעה של המערכת".

אלמקייס־עמוס, מנהלת פרויקטים בתנועת "אחותי" למען נשים בישראל, הקימה את קבוצת "לא נחמדים, לא נחמדות" שעוסקת בעיקר במאבק הדיור הציבורי. "דרך הפעילות התחלתי להיחשף לתופעה של הטרדות מיניות על ידי גורמים עם כוח, אנשים שהשליטה על אם הנשים האלו יקבלו או לא יקבלו דיור ציבורי אצלם בידיים", היא אומרת. "הבנתי שזה סיפור שחייב לצאת החוצה, מישהו צריך לתת על זה את הדין וחייבים להגן על הנשים האלה. חלק מהנשים הגישו תלונות במשטרה, בחלק מהמקרים התיקים נסגרו, לא ברור למה ואיך".

התערוכה היא הפרויקט השני בנושא הטרדות מיניות בדיור הציבורי בו משתפת אלמקייס־עמוס פעולה עם פורום הדיור הציבורי, ויו"ר שדולת הדיור הציבורי בכנסת, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס. "שנים אני נלחמת כדי לטפל בפגיעה האכזרית בנשים המבקשות לממש את הזכות הבסיסית שלהן לקורת גג, אבל למרבה הצער, המצוקה הקשה של הדיור בארץ מייצרת הזדמנות עבור גברים שבוחרים לנצל את כוחם", אומרת ח"כ לוי־אבקסיס. "הסיפורים של מי שהסכימו להיחשף הם קורעי לב, אבל מי שמכיר את נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית לא מופתע: ככל שהקבוצה חלשה יותר — היא בסיכון גבוה יותר להיפגע".

מה תכנית הפעולה מול המצב הזה?

"אנחנו פועלים להעברת תקנון למניעת הטרדות מיניות בחברות המשכנות. לצערי התופעה רווחת גם בקרב נשים שזכאיות להשתתפות בשכר דירה, נשים שאין להן יכולת לתת ערבויות ובעלי הבית מרגישים שהן בידיים שלהם. אם מתפוצצת זכוכית בשל סופה והאישה מבקשת מבעל הבית לתקן, יש לזה תג מחיר. בכל שבוע מגיעים אליי סיפורים ובכל פעם חוזר המוטיב: המדינה נטשה את מי שהכי זקוקות לעזרתה. צריך להבין שכשל חברתי כזה מוביל לניצול מטורף. הנשים החזקות שמעידות בתערוכה, הן אלה שהעזו לקום ולספר. חלקן העזו להתלונן. בחלק מהמקרים הן שילמו מחירים — אבל חלק מהפוגעים פוטרו. אני נחושה להמשיך במאבק למען הנשים האמיצות שעוברות מסכת עינויים בדרך לקורת גג".

בשם הנשים הסובלות

במסגרת יום הדיור הציבורי יתקיימו דיונים במספר ועדות. בוועדה לקידום מעמד האישה בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ידונו בקשיים שעוברות נשים בדרך לדיור ציבורי ובנוגע לאפלייה בנושא הקצבאות. בוועדת הכלכלה יציג שר הבינוי והשיכון, ח"כ יואב גלנט (כולנו) את התכנית ארוכת הטווח לטיפול במשבר הדיור הציבורי, ובוועדת השקיפות ובוועדה לביקורת המדינה ידונו בממצאי דו"ח מבקר המדינה.

"נשים הן הנפגעות המרכזיות ממשבר הדיור בישראל. מצוקת הדיור מותירה נשים חד־הוריות רבות להתמודד שנים ארוכות בתור לדירה ציבורית ללא תמיכה כלכלית", אומר ח"כ דב חנין, יו"ר שדולת הדיור. "מצבן המוחלש של אותן נשים וחוסר התערבות מצד המדינה מאפשר את הניצול. על המדינה לשים קץ לאלימות הזאת, ובמקביל להרחיב את הדיור הציבורי ולייצר ביטחון בקורת גג עבור אותן נשים".

הח"כים דורשים מהמדינה לטפל בנושא הדיור הציבורי, אבל אחת הזירות המשמעותיות ביותר במאבק מתרחשת דווקא מחוץ למנגנון הרשמי. פורום הדיור הציבורי, ארגון הגג של המאבקים השונים בנושא, פועל בזירה האזרחית להעלאת מודעות ולהפעלת לחץ על המחוקקים. "פורום הדיור הציבורי מטפל בנושא ההטרדות המיניות מספר שנים ולמרבה השמחה משרד השיכון מכיר את הבעיה ועושה ניסיונות כנים לטפל בה", אומר דני גיגי, מקדם המדיניות בפורום הדיור הציבורי. "למרבה הצער, הגורם המרכזי לבעיה הוא המצוקה של הממתינים לדיור ציבורי, שמובילה לפגיעה פעם בנשים, פעם בקשישים, פעם בנכים ופעם בניצולי שואה. בגלל שיש מחסור עצום בדירות ציבוריות, הפרצה קוראת לפושעים לנצל את מצוקתן של האוכלוסיות המוחלשות. יוצרי התערוכה קוראים מפה בשם הנשים הסובלות לממשלת ישראל לאמץ באופן מיידי את התכנית של שר השיכון יואב גלנט לשיקום הדיור הציבורי, שתוביל להיצע של אלפי דירות חדשות לדיור הציבורי. ללא שיקום אמיתי של הדיור הציבורי, הניצול וסיפורי הזוועה ימשכו".

מחברת עמידר נמסר בתגובה: "אנו מגלים אפס סובלנות להטרדות מיניות ולפגיעה בדיירים, כך שבחברתנו לא יעבוד אף לא יום אחד, אדם או ספק שהטריד דיירים. המקרים המתוארים טופלו באופן מיידי ובמלוא החומרה, בהתאם הופסקה עבודתו של מי שנמצא אשם או התנהל באופן שאינו ראוי. לצורך הבטחת מגורים בכבוד ובבטחה בדיור הציבורי, גיבשנו תקנון מחייב כלפי עובדים וספקים והוקם מנגנון אכיפה. בנוסף, בחברה פועלת ממונה לנושא הקשובה לכל פנייה".