אין אצלי סרט כזה של לגלח 3,000 שקל בזארה

אם יש דבר אחד שיכול להוציא את ליבר בלילתי מדעתה, אלה אנשים ששואלים אותה מתי היא מתחתנת. "אני בת 23!" היא שואגת. "אז מה אם יש לי חבר כבר ארבע שנים, זה אומר שאני כבר צריכה להתחתן?!" היא בת 23, וזו אולי העובדה הכי מפתיעה שתגלו על עוד משתתפת בעונה החדשה של 'איט גירלז'. היא מתלבשת מגניב, בעלת חשבון אינסטגרם שיש בו יותר תנועה מאשר בחשבון הבנק שלכם, עם קרוב ל־50 אלף עוקבים, והיא חולמת לכבוש את תעשיית האופנה. היא ועוד שלוש בנות - עדן פינס, ספיר אביסרור ואיב קורשיא - כולן פחות או יותר בטווח הגילאים והמידות שלה, מתרוצצות ברחובות תל־אביב באאוטפיטים מופרכים ומפיקות צילומים וחנות פופ־אפ עם הרבה מבטים דרמטיים, תוך מלמול המילה "מושלם!" בממוצע של אחת לשלוש דקות. "במבט לאחור באמת קצת בא לי למות כשאני רואה חלק מהאאוטפיטים שלבשתי בתוכנית", היא מכריזה.

כן, אתן קצת חיות בסרט שם.

"אבל כשאת מקבלת פלטפורמה כמו 'איט גירלז', את מביאה את הלוקים הכי מטורפים שלך. את לא בהכרח מתלבשת ככה ביומיום. זו בכל זאת תוכנית שמתעסקת באופנה. אני למשל משלבת בין פריטי קוטור והרבה פריטים הרבה יותר זולים. הרבה פעמים אני פולשת לארון של אמא שלי ולוקחת לה שאנל וכאלה, אבל הכי מרגש אותי לקנות לעצמי. קניתי תיק של ולנטינו שעלה כמה אלפים. לא רוצה להגיד כמה".

למה לא?

"כי אני יודעת שזה לא משהו שנגיש ואפשרי לכולם. אני לא רוצה שלשנייה יחשבו שזה משהו שהוא נורמה אצלי. אני בחורה בת 23, אין לי ילדים, אני לא צריכה לממן אף אחד חוץ מעצמי".

אז למה את מצטדקת?

"כן, אני לגמרי מצטדקת. אולי כי אני רוצה להעביר מסר שלא ככה צריך לחיות. אני עובדת סופר־קשה, בשלוש עבודות במקביל, אני לא קונה כלום בארץ. אני חוסכת כדי לקנות וקונה רק בחו"ל. אני מתנהלת עם כסף בצורה מאוד מחושבת. אין אצלי סרט כזה של לגלח 3,000 שקל בזארה".

מה דעתך על בית הספר לאינסטגרם של דנה זרמון?

"דנה עונה פה על צורך שקיים, היא קלטה משהו מבחינה עסקית וזה מדהים בעיניי, אבל בשיעורים שלה יש משהו שמנסה ללמד אנשים להעביר חיים מושלמים, מעין I woke up like this ואני לא מתחברת לקונספט הזה. יש משהו מאוד יפה באותנטיות של החיים".

כמה את גובה על פרסום באינסטגרם שלך?

"אני לוקחת 3,000־5,000 שקל לשיתוף פעולה. אני מקדמת רק מוצרים שאני מאמינה בהם - לא מוצרי בשר, לא פרוות, דברים כאלה. אני תמיד מקפידה על איכות מסוימת, על דברים שאני מתחברת אליהם. אני לא אקדם משחות נגד כינים וכיסויים לאסלה - וראיתי דברים כאלה".

× × ×

בלילתי היא אולי הטייפקאסט המושלם לסדרה כמו 'איט גירלז' (שמשודרת בשני־רביעי ב־HOT בידור ישראלי): בתה של מעצבת שמלות הכלה ברטה, שנחשבת למעצמת אופנה בינלאומית ועיצבה שמלות לבריטני ספירס ולשרון סטון. מחירי השמלות: החל מ־12 אלף שקל ומעלה. איך זה קרה? "הבת הגדולה שלי התחתנה, והצלם נורא התלהב ממנה ומהשמלות", מספרת ברטה. "הוא שלח את התמונות לכתב של מגזין הכלות Grace Ormonde והם כתבו עלינו ופתאום התחילו להגיע המון תגובות מכל העולם, סיקורים בתקשורת ותיוגים באינסטגרם, ואנשים שאלו אם אנחנו עובדים גם עם חו"ל. ככה זה התחיל. ככה נבנה גם עמוד אינסטגרם של שני מיליון עוקבים - מובילות דעת קהל מתייגות אותך, ועוד ועוד אנשים נחשפים אל המותג".

פגשת את בריטני או את שרון סטון?

"לא, כי אני לא טסה, אני כל הזמן במתפרה ובעבודה".

ליבר היא בת הזקונים אחרי אח ואחות גדולים, שבניגוד אליה קיבלו שמות נורמטיביים ("אין לשם שלי משמעות. לקח להורים שלי חודש למצוא את השם הזה וכולם בטוחים שקראו לי על שם הוופלים") וגם בחרו במסלול קריירה נורמטיבי, כמו כלכלה ומינהל עסקים. היא עצמה ניסתה לדגמן בגיל 17 במיאמי, אבל הבינה שזה לא בשבילה וחזרה לארץ כדי לשרת בצבא. היום היא משמשת כמנהלת השיווק והמדיה הדיגיטלית של 'ברטה', טסה בחסות העבודה לעיתים קרובות ובשאר הזמן מתחזקת את האינסטגרם שלה. במקביל היא מפתחת מותג אופנה משלה ולא מזמן נבחרה להיות הפרזנטורית של 'עדיקה'. "אני ואמא שלי זה אותו בנאדם", היא אומרת. "אנחנו יכולות לגלות ששתינו נגעלות ממרקם של אותו פרי. אנחנו מסונכרנות בקטע אחר".

אז הלכת לאופנה כדי לרצות את אמא?

"ממש לא. זה משהו שאי־אפשר לזייף. גדלתי לתוך זה - אצלנו בבית במקום 'ידיעות אחרונות', היה 'ווג' בשירותים, אבל יכולת לבחור לעשות מה שרצית. אצלי זה פשוט קרה".

היא גדלה באשדוד והיום גרה בתל־אביב עם החבר שלה, יאן. "תמיד אהיה אשדודית. בפרק הראשון של התוכנית ערכו את זה ככה, שאני מציגה את עצמי כליבר מתל־אביב, וזה ביאס אותי. לא גדלתי במקום שבו כולם מקבלים מיני־קופר בגיל 17. לא גדלתי בהרגשה שהכל מגיע לי. אמא שלי עבדה מאוד־מאוד קשה כדי להגיע לאן שהיא הגיעה, עם שלושה ילדים. אחותי נולדה כשהיא הייתה בת 19. לא גדלתי בפנטהאוז שההורים שלי חיים בו היום. תמיד היינו מבוססים, אבל אף פעם לא הייתי מנקרת עיניים ואף פעם לא קנו לי את הדברים הכי מוגזמים שיש. ביקשתי בגדים מהוניגמן".

הרגשת בצל של אמא שלך?

"באשדוד כולם יודעים מי זו ברטה וידעו שאני הבת שלה. לכל מקום שהלכתי. אני רגילה לזה וחיה עם זה מה זה בכבוד. אני פותחת עכשיו מותג אופנה בצרפתית, שהמשמעות של השם שלו היא 'הבת של'. אני לא חיה בתחושה שאני חיה בצל של אמא שלי. היא עשתה הכל כדי שזה לא יהיה. הייתי ילדה בעייתית בבית ספר, יש לי הפרעות קשב. כשהייתי מגיעה לחדר המנהל, הרגשתי שזה פדיחה בשבילה. אמא שלי הייתה צריכה לעזוב הכל, את האימפריה שהיא מנהלת, בזמן שהיא מנהלת פאקינג חדר מלחמה, בשביל לבוא לשמוע שהבת שלה שוב הבריזה מבית ספר. מצפים לשמוע ממני סיפור טרגי על איך אמא שלי הזניחה אותי לטובת הקריירה שלה, אבל סורי, זה היה בדיוק להפך".

× × ×

היא בכלל לא רצתה להשתתף ב"איט גירלז". למעשה, כשהגיעה ההצעה, היא הייתה על סף מעבר לניו־יורק. "המלהקת ישבה לי על הראש", היא מספרת. "עד שנכנעתי והגעתי לאודישן. ואז זה התקדם ואמרתי שאולי ככה זה צריך להיות. אמרתי לעצמי, 'פעם אחת בחיים שלך תעשי משהו שהוא לא לפי התוכניות'. הרבה בנות כותבות לי באינסטגרם שהן רוצות להתלבש כמוני או להיות פאשניסטות אבל מרגישות שהן לא יכולות כי הן לא רזות, ואני אומרת להן שזה פשוט לא נכון. זה הכל עניין של אטיטוד. תראי את עדן פינס למשל, היא לא הדוגמנית הגבעולית כמו שדוגמניות היו פעם, בלי ציצים ומותניים, ורק היא יכולה ללבוש את מה שהיא לובשת ולהיראות כל כך טוב ומגניב".

בגלל שהיא נראית מדהים.

"לא, זה בגלל האטיטוד שלה. יש לה אטיטוד מפחיד".

ואם היא הייתה שוקלת 80 קילו ופחות יפה?

"זה היה היסטרי. תראי את נטע ברזילי. אז נכון, אף אחד לא מסתכל עליה ואומר, 'וואו, איזו יפה היא', אבל אני מסתכלת עליה וחושבת שיש לה סטייל ממש מגניב. בדיוק כמו עדן. כל אחת צריכה להבין מה מתאים ומחמיא לגוף שלה".

את באמת חושבת שאם לא היית רזה וגבוהה ויפה, היית מגיעה לתוכנית?

"גם דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט יכולה לשנוא משהו בעצמה, נניח שיש לה כפות רגליים מכוערות. הדבר הראשון שאני רואה בעצמי זה הפגם - אני לא מתה על הבטן שלי, אבל אני לא מתעסקת בזה. יש לי צורת גוף עם עצמות רחבות, אני ישר משמינה בבטן. אני לא יושבת ומסתכלת על זה כל היום, אני באמת משתדלת להיות אסירת תודה על מה שיש לי. אני אומרת לעצמי, 'עזבי את זה, תשמחי על מה שיש לך'. לא תראי אותי עם מכנס בגזרה נמוכה וחולצת בטן, כי זה לא משהו שהכי מחמיא לי בעולם".

די נו, יש לך גוף מדהים.

"אף פעם לא הרעבתי את עצמי, אבל היו לי תקופות שהרגשתי שאני צריכה קצת לחטב, קצת לצמצם. לכולנו יש סיטואציות שאנחנו מגזימות, וזה מרגיש לא נעים. קמה בבוקר, אוכלת טוסט, בצהריים המבורגר צמחוני, בערב פיצה. אל תהיי מוגזמת עכשיו".

עולם האופנה לא אשם לדעתך בהמון בעיות חברתיות?

"אני משתייכת לצד שמנסה להילחם בזה. כצרכנית, אני לא מסתכלת על זה ככה. כשאני רואה דוגמנית בגדי ים, אני מסתכלת על איך הפריט נראה ולא עליה, היא כמו קישוט יפה וזהו. כמו זוג עגילים. עד שכולן יוכלו להיות דוגמניות, ייקח עוד הרבה זמן".