שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מתוך אלבום משפחתי
    24 שעות • 11.07.2018
    "היא הייתה אבא מדהים, אבל זאת הגרסה המשופרת שלה"
    יום אחד ארבעת ילדי משפחת צוק מנהריה גילו שהחיים שלהם הפכו לסרט, ולא סתם סרט: דוקו מרגש. אבא שלהם, עמית, יצא מהארון כטרנסג'נדרית, אמא ואמא התחתנו מחדש, התגרשו, ומצאו זוגיות חדשה — הכל מול המצלמות. עכשיו יובל, ירדן, אגם ופלג מספרים איך זה מרגיש כשסרט על החיים שלך זוכה בפסטיבל דוקאביב, מה אמרו לחברים בבית הספר ואיך נשארים מאוחדים בטלטלה משפחתית כזו
    נעם ברקן | צילומים: גיל נחושתן

    "תמיד הייתי ילדה של אבא", מעידה אגם צוק. עד לפני שלוש שנים, אגם הייתה חלק מהמשפחה הישראלית הכי סטנדרטית. אבא, אמא, ארבעה ילדים ובית בנהריה. אבל אז, החל אביה של אגם להסתגר בחדר השינה כשהיה מגיע הביתה, ולא לצאת משם עד הבוקר המוקדם, כשהיה יוצא לעבודה. "יום אחד הלכתי לאמא שלי, ואמרתי לה: אבא מסתיר משהו גדול — או שהוא חולה, או שהוא הפסיק לאהוב אותי", נזכרת אגם. "אמא שלי הבינה שהם לא יכולים להמשיך להסתיר. היא אמרה לי שאני בוגרת מאוד והסבירה לי במילים שילדה בת עשר יכולה להבין, שהנפש של אבא רוצה להפוך להיות בת. לא הבנתי את זה ממש, אבל זה נראה לי מגניב שתהיה עוד בת בבית".

     

    עמית וגילי בחתונתם הראשונה
    עמית וגילי בחתונתם הראשונה

     

    כך קיבל סיפורה של משפחת צוק תפנית מפתיעה ביותר, והעלילה שלו התפתלה לאורך תהליך היציאה של עמית צוק מהארון כטרנסג'נדרית, דרך התהליך הארוך והמטלטל של המעבר מגוף של גבר לגוף של אישה, החתונה המרגשת של שתי האמהות, המשבר שהגיע אחריו, הגירושים, וההתחלה החדשה של כל אחת מהן. שלוש שנים ליווה הבמאי אופיר טריינין את המשפחה, והתוצאה: הסרט "משפחה בטרנס", שזכה במקום הראשון בפסטיבל דוקאביב וגם ינסה להתמודד על מועמדות לאוסקר האמריקאי. זה אמנם החומר שממנו עשויים סרטים טובים, אבל זאת גם המציאות של ארבעה ילדים, שנזרקו ביום בהיר אחד לתוך מציאות לא פשוטה, וגילו אומץ, חוכמה, פתיחות, וטוב לב.

     

    "זה היה כמו לראות תינוק שגדל, שמשתנה מיום ליום עד שהוא נהפך למשהו אחר לגמרי", אומרת אגם בשיחה משותפת עם ארבעת הילדים. "זה היה קשה. אחר כך גם באו ההשלכות של זה".

     

    אילו השלכות?

     

    "איך לספר לחברים. גם אנחנו לא ידענו הרבה פרטים, ואז החברים התחילו לשאול שאלות שלא היה לנו מענה עליהן. כמו למשל, היה באותה תקופה 'האח הגדול', עם משתתף טרנסג'נדר ושאלו אותנו אם זה אותו דבר, רק הפוך. אני לא ידעתי אם אימי (כך קוראים הילדים לעמית מאז שיצאה מהארון כטרנסג'נדרית, נ"ב) תיראה כמו אישה בסוף. בשלב הזה היא עוד נראתה כמו גבר. שאלו אותי אם היא עושה את הניתוח. כמובן שלא כולם קיבלו את זה, אבל זה בסדר, תמיד אמרו לנו שזה מין מסננת של חברים: מי שבאמת חבר, נשאר. וזה באמת מה שקרה. לא כולם נשארו, אבל החברים האמיתיים כאן".

     

    היו לך שיחות עם אימי בזמן התהליך?

     

    "בהתחלה אולי קצת התרחקנו. לא ידעתי כל כך איך לקבל את זה. כאילו, ישר קיבלתי, ישר דיברנו אליה כאל אישה. גדלנו לזה שצריכים לקבל כל אדם, אבל בהתחלה לא הבנתי את המשמעות של מה שקורה. אחר כך מאוד התקרבנו".

     

    עמית וגילי בחתונתן השניה
    עמית וגילי בחתונתן השניה

     

    לגלות בהודעת טקסט

     

     

    באחד מרגעי השיא המרגשים בסרט מברכת יובל, הבכורה, את שתי האמהות שלה: "לשתי הנשים הכי מיוחדות שפגשתי בחיי שבמקרה הן האמהות שלי, לפעמים יוצא לי לחשוב מי זכתה יותר — אמא באימי, או אימי באמא. הגעתי למסקנה שהזוכים הגדולים הם אנחנו, ירדן, אגם, פלג ואני, שיכולים לקום כל יום בבוקר להיות אנשים טובים יותר שמקבלים את האחר והשונה. ניצחנו את כל המזלזלים, את כל הקנאים, את כל מי שאין לו את היכולת לקבל ולהבין, את כל מי שאיבדנו בדרך. זכינו שוב אחד בשני ואחת בשנייה".

     

    יובל הבכורה בת 21, ירדן בן ה־18 מתגייס בעוד שלושה שבועות לצה"ל, אגם בת ה־14 וחצי כבר הספיקה להפוך לוויראלית עם סרטון מלא בחוכמה ששותף בכל רחבי הרשת, ופלג היא רק בת עשר, והייתה ילדה ממש קטנה כשהסרט צולם. כולם עדיין גרים בנהריה.

     

    יובל | צילום: גיל נחושתן
    יובל | צילום: גיל נחושתן

     

    יובל, שגדלה עם אבא יותר שנים מכל אחיה, לא הרגישה אף פעם שמשהו שונה קורה. "זה נחת משום מקום. לא צפינו שינוי חיצוני או שינוי בהתנהגות שיכולנו לתאר לעצמנו", היא מספרת. "כשהייתי בערך בת 17, הייתה תקופה של כמה חודשים שהיא הייתה יותר סגורה בחדר, פחות מתקשרת. הרגשנו שמשהו לא בסדר אבל לא ידענו מה". יובל שמעה מאמה לראשונה על השינוי המשמעותי בחייהם בהודעת טלפון. "אמא כתבה לי בהודעה שאבא קצת יותר נשי עכשיו ושהוא החליט להסתובב עם טייץ. באותו חודש הם הוציאו את הסיפור מהארון".

     

    איך הגבת?

     

     

    "אני לא ממש זוכרת את השיחה עצמה, אני זוכרת מה עשיתי אחרי שכבר ידעתי. כולנו קיבלנו את זה, הרבה מהקבלה שלנו זה בזכות אמא שלי, שנשארה. שלא התפרקה לנו המשפחה. אמרנו שאם אמא שלי מקבלת את זה — מי אנחנו שלא נקבל. אחרי שכולם קיבלו ועיכלו, אימי התחילה להתלבש בצורה יותר נשית, להתאפר, לעשות גבות. היא קנתה בגדים שהם יוניסקס. שמעתי את אמא שלי מתחילה לדבר אליה כאל אישה. זה היה תהליך. החלטתי שאני לא הולכת ומספרת לחברים שלי, אני פשוט מביאה אותם הביתה, לא מספרת להם שום דבר עליה ולה לא מספרת שהם מגיעים, פשוט נותנת לזה לקרות. גם כדי שהיא לא תרגיש לא בנוח, וגם כי כשעושים שיחות עומק לפני זה הופך את הסיטואציה ליותר כבדה, כאילו 'אתם הולכים לראות איזה חייזר', או משהו".

     

    איך את זוכרת את התקופה הזאת של השינוי?

     

    "בתקופה של היציאה מהארון היו בבית הרבה אנשים. הבית היה פעיל וחי, כל שבת היינו עושים טאבון, על האש, היינו עטופים ומוקפים כל הזמן בסביבה תומכת ואוהבת. שכל הזמן יהיו חיים בבית, שלא נרגיש שינוי. זה גם מה שהחזיק אותנו, שחוץ מסיפור החיים האישי שלה ושלנו, שמאבא שהפך לאמא, שום דבר בחיים שלנו לא השתנה".

     

    אגם | צילום: גיל נחושתן
    אגם | צילום: גיל נחושתן

     

    גם הקשר ביניכן לא השתנה?

     

    "הקשר דווקא התחזק. הייתי בקשר הרבה פחות טוב עם אבא שלי, מאשר איתה עכשיו".

     

    איך את מסבירה את זה?

     

    "כשהיא הייתה אבא שלי, אז היא כל הזמן ניסתה להוכיח לכל העולם את הגבריות שלה. היא נכת צה"ל, היא הייתה משחקת הרבה כדורסל בליגה של נכי צה"ל, משחקת בטניס, בפיפ"א, הולכת למשחקי כדורגל, מתעסקת בדברים שמאוד לא עניינו אותי. כשהיא יצאה מהארון, אני לא יודעת אם זה ההורמונים או אופי שהיה לה ולא הכרתי, היא הפכה להיות יותר עדינה, וגם עם התהליך עצמו היא הפכה להיות הרבה יותר אמהית. פתאום יש לנו יותר נושאי שיחה משותפים. גם יכולתי לשתף אותה יותר, ובגלל שאני הבת הבכורה גם היא שיתפה אותי הרבה".

     

    אגם מסכימה עם אחותה הגדולה, שהאמא שזכו בה הוסיפה לחייהן רק טוב. "גם לפני השינוי היא הייתה בנאדם מדהים. היא הייתה אבא אוהב, עוזר, תומך בהכל. אני פשוט חושבת שעכשיו זאת הגרסה המשופרת שלה".

     

    שואלים אותך לפעמים אם לא חסר לך אבא?

     

    "כן. שואלים אותי. אבל לא חסר לי אבא, כי קיבלתי משהו אחר".

     

    ירדן | צילום: גיל נחושתן
    ירדן | צילום: גיל נחושתן

     

    הבן היחיד בבית

     

    אז איך זה לגדול עם שתי אמהות? אם תשאלו את בנות משפחת צוק — מדובר בחוויה חיובית ביותר. "זה מדהים", אומרת אגם. "זה פשוט יותר כיף. אפשר לשתף את שתיהן בכל, אפשר ללכת עם שתיהן לקנות בגדים, איפור, לעשות דברים שהם רק שלנו".

     

    אבל יש בבית גם מי שאיפור ושופינג משותף פחות מדברים אליו. ירדן צוק, בן 18, מתגייס עוד שלושה שבועות לצה"ל, והוא הגבר היחיד בבית. בתחילת הסרט, הוא אחת הדמויות היותר מופנמות. לקראת הסוף, עם התבגרותו, הוא מפגין את הרגישות והחוכמה שלו כשהוא אומר לאמו, גילי, שתהליך הפרידה שלהן היה לו קשה הרבה יותר מתהליך שינוי המגדר. "בתהליך השינוי אמא שלי תמיד הייתה איתנו לחזק אותנו", הוא אומר. "בגירושים היא לא הייתה שם. הן התעסקו בעצמן, עם המריבות והפיצוצים ולא היה להן זמן לראות אותנו".

     

    ואיך היה עבורך תהליך השינוי?

     

    "התהליך היה לי בהתחלה ממש קשה. לא הצלחתי להכיל את זה. אבא שלי היה החבר הכי טוב שלי. בזמן שכולן בבית כבר דיברו אליה כאל אישה, אני עוד דיברתי אליה כאל גבר. הייתי אומר 'אבא, אתה יכול להביא לי מים', והיא הייתה עונה לי 'כן, חמודה'. זה היה מטריף אותי, עד שגם דיברתי אליה כאל אישה".

     

    ועכשיו? אתה מצליח לקבל ולהכיל את השינוי?

     

    "קבלה מלאה. אפילו עשיתי קעקוע 'אמא יש רק שתיים'".

     

    איך הייתה עבורך הקרנת הסרט?

     

    "ההקרנה הראשונה הייתה ממש קשה. את רואה דברים שאת חלק מהם, את הימים שהן חזרו מתאילנד, את המריבות. זה לא קל לראות את זה. את רואה את אחותי הקטנה מדברת כמו בוגרת בת שלושים. זה מציף".

     

    "היינו עטופים ומוקפים כל הזמן בסביבה תומכת ואוהבת". פלג (מימין), ירדן ואגם | צילום: גיל נחושתן
    "היינו עטופים ומוקפים כל הזמן בסביבה תומכת ואוהבת". פלג (מימין), ירדן ואגם | צילום: גיל נחושתן

     

    איך החברים הגיבו לסרט?

     

    "יש לי שלושה חברים ממש טובים שהיו איתי לאורך כל התהליך. גם עם אחרים לא היו לי בעיות אבל הם ממש היו איתי, ובבית הם דיברו אל אימי כאל אישה. זה נתן לי כוח להמשיך".

     

    וברחוב? איך הגיבו?

     

    "נהריה זה ממש לא תל־אביב. היו תגובות ברחוב. גם כשעשיתי את הקעקוע. אז עכשיו בעיקר יש בחורות שאומרות 'יו, איזה מגניב, איך בא לי'. גברים צריכים זמן להתאפס על עצמם. אני מקווה שהמסר של הסרט של הקבלה יגיע להרבה אנשים שזה עוד לא הגיע אליהם".

     

    אמרת בסרט, במהלך תהליך הגירושים, "בדיוק ברגעים שהבית מתפרק צריך לחבר אותו בחזרה ולא להתפרק יחד איתו".

     

    "נכון. זה מה שאני חושב. הבית הלך להתפרק, היו פיצוצים ומריבות ולא יכולתי לתת לזה להשפיע עליי בזמן הבגרויות. גם לא על האחיות שלי שסבלו. כולנו עברנו ימים לא קלים והיה חשוב לא להתפרק".

     

    עכשיו, ארבע שנים אחרי, לכל אחת מהאמהות שלך יש בת זוג חדשה.

     

    "לאימי יש את שירלי, לאמא יש את חלי. אני שמח בשבילן שהן מצאו אהבה חדשה. שירלי, בת הזוג של אימי, היא החברה הכי טובה שלי. אני שואל אותה הכל. היא כמו אחות גדולה".

     

    פלג | צילום: גיל נחושתן
    פלג | צילום: גיל נחושתן

     

    בדרך לשטיח האדום

     

    "משפחה בטרנס", שהופק בתמיכת yes דוקו, קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה ומפעל הפיס, מוקרן בימים אלו ב־VOD של yes דוקו. את הזכייה של הסרט בפסטיבל דוקאביב קיבלו ילדי המשפחה בהפתעה. "בבית זה היה שיא ההתרגשות, צרחות של שמחה", אומרת אגם. "היינו בשוק כי לא חשבנו שהסרט יגיע לאן שהגיע. קראתי שהוא יתחרה על מקום באוסקר, אני רוצה לצעוד על השטיח האדום", היא אומרת וצוחקת.

     

    מה תגידי לעולם בנאום הזכייה?

     

    "שאני מאחלת לכל בנאדם ללמוד לקבל ולאהוב אדם באשר הוא אדם. אנשים לא מבינים כמה זה חשוב לאותו בנאדם שיקבלו אותו. אף אחד לא חייב לאהוב ולהיות חבר של כולם, אבל לתת כבוד, לקבל, זה לא עולה כסף, וזאת הרגשה מדהימה. אם לא מקבלים זה בזבוז, מפסידים ככה אנשים מדהימים, לא רק מהקהילה - כל אדם שהוא טיפה שונה".

     

    "אני שמחה כל כך על הזכייה, זה חלום", מוסיפה יובל. "אני גם שמחה בשביל אופיר הבמאי, שעבד עם הצוות שלו על הסרט כל כך קשה. כל כך הרבה שנים הם היו כמו חלק מהמשפחה שלנו, שבאמת מגיע להם".

     

    איך היו התגובות לסרט?

     

    "רוב התגובות היו טובות", אומרת אגם. "אמרו שהסרט מדהים. יש גם אנשים שלא מקבלים, וזה בסדר. אף אחד לא אמר לי בפנים, אבל קראתי טוקבקים של אנשים על סרטון שצילמתי למאקו, שבו כתבו אנשים שהם מרחמים עליי. אף אחד לא גדל כמו שאני גדלה, אז אף אחד לא באמת יכול להבין. החינוך שלי מדהים, יש לי משפחה שאוהבת אותי ותומכת בי, יש לי חברים מדהימים, וזה ממש לא משנה לי אם יש לי אבא ואמא, או אמא ואימי, כי אני חושבת שבאמת צריך להעריך מה שיש".

     

    פלג: "חברות אמרו לי 'איזה כיף לך, את מפורסמת'.

     

     

    הסרט יוקרן בשבת ב־19:00 בסינמטק תל־אביב וזמין לצפיה ב־yesVOD

     


    פרסום ראשון: 11.07.18 , 20:18