נתחיל בסופרלטיבים: "בעד ההזיה" (שראה אור לראשונה לפני 40 שנה ויוצא עתה בהוצאת "אפיק") הוא מן הספרים היפים והטובים שנכתבו. כך, פשוט וברור. על אף שאני נמנע מהצהרות שאין בינן לבין הספרות כל קשר, חשוב להעמיד דברים על דיוקם שמא נטעה לחשוב – בעקבות הצגתו בגב הספר במהדורה החדשה – כי מדובר בסיפורים קצרים שנקראו במחתרת בשל העובדה שהם עוסקים "בחיים של ההומוסקסואלים בארץ" בתקופה שקשר הומואי היה אסור על פי חוק. שמא נטעה חלילה לחשוב, שזהו "ספר קאלט שצעירים ישראלים קראו בחושות בסיני ובהודו ובהוסטלים בדרום אמריקה", כפי שהוצג על גב הספר.

כי "בעד ההזיה" הוא כל דבר שאינו הודו או הוסטלים או דרום אמריקה. אלה סיפורים שמתאימים ברוחם ליערות עבים בחבל הארץ מולדובה בצפון רומניה, בין עיירות וכפרים עמוסים במיתוסים ואגדות וכשפים, נערות עזובות עם ילדים ממזרים וגברים שמתו במלחמה. וזה לא שהסיפורים נעדרי ביטוי לחיי ההומוסקסואלים בארץ בשנות ה־70. כל סיפור נושא ניחוח אוטוביוגרפי מחייו של ראובני — אחד האנשים המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב בארץ – וכמו בשירתו, גם כאן אהבת גברים היא בעלת משקל יצירתי: החל בחרדות ובאובדן שחווה ראובני המתבגר בסיפור הנושא את שם הקובץ, וכלה בשוטטות של ראובני הבוגר בין בתי השימוש הציבוריים בסיפור "השערות על מותו של פייר פאולו פזוליני".

אבל מעל הכל מרחפות ההזיות של הדמויות, שרק רוצות לברוח מן המציאות הטרגית שנכפתה עליהן. דמויות נטושות, כמהות לאהבה ולמגע כדי לא למות. כמו דודה נינה, שנישאה לסגן רוסי יפה תואר שהסתלק מחייה, והיא עורגת לאהבה אך זו לא באה. או כמו סיפורו של ראובני הילד, שאיבד את אמו כשהיה קטן, וגדל בין עצי התפוח לבין הכנסייה ("סיפור ערש"). זה כאבה של אישה שכוחותיה עוזבים אותה ו"צר לה על שנגזר עליה למות בעיר נוכרית", בזמן שילדה הקטן מביט בשמיים לשווא, אולי יבוא "המטוס האמריקאי הכחול שאמור היה להביא את התרופה, מעיר אחרת, רחוקה מזו שבה היה בית החולים שבו שכבה ובו נשמע הזמר העמום". וזו גם מצוקתו של אחיו שנמלט החוצה ויושב בחצר הצועני, כי "הוא הבכור, והוא חשב שהוא צריך להסתיר את בכיו". וזה עץ הלימון וזה המלך, והקסם שבסיפור ערש פשוט.

לא כותבים עוד סיפורים כאלה, כמו הסיפורים הראשונים של ראובני שמכונסים ב"בעד ההזיה". אלה המשפטים והקצב שממכרים, הכמיהה לאהבה שלא מרפה הרבה אחרי תום קריאה.

עמודים: 151.

ציטוט: "לפני עשר שנים אפילו בהולנד חשבו שהומוסקסואליות היא חטא. ומפני שכך לא העזת להאמין, אז, כי אתה יכול לומר: שלמה, בוא נתפשט".