נבחרת רוסיה

כשהמסכים באצטדיון המרקאנה הציגו לפני ארבע שנים את מי שנבחר לזוכה בכדור הזהב של מונדיאל 2014, רבים מהאוהדים היו המומים. הזוכה היה לאו מסי, שהוא אולי השחקן הטוב בעולם, אבל לא היה הטוב בטורניר. בחירה קצת מוזרה, אפשר לומר פופוליסטית.

התואר מצטיין המונדיאל מוענק אחרי הגמר, אבל נקבע לפניו. הפעם יש שני מועמדים ברורים – קיליאן אמבאפה ולוקה מודריץ'. שניהם יהיו בנבחרת הטורניר, אבל מי יצטרף אליהם? הנה ה־11 שלנו.

• שוער: דניאל סובאשיץ' (קרואטיה). כל אחד מארבעת השוערים שהגיעו לחצי הגמר היה יכול להיות כאן, אבל סובאשיץ' הוא הנבחר כי מעבר ליכולתו בשלושה משחקי נוקאאוט פלוס הארכות, הוא גם ניצח פעמיים בבעיטות הכרעה. ארבע הצלות בדו־קרב פנדלים בטורניר אחד שוות לשיא מונדיאל. הצלה כזאת בגמר תשבור את השיא ואולי גם תיתן לקרואטיה גביע.

• מגן ימני: קירן טריפייר (אנגליה). ההצלחה של נבחרת אנגליה הגיעה קודם כל בזכות מצבים נייחים, וטריפייר הוביל אותה בתחום הזה. בחצי הגמר הפך מגן טוטנהאם לאנגלי הראשון שלא קוראים לו דייויד בקהאם ומבקיע ישירות מכדור חופשי במונדיאל. הוא גם בישל בכדור קרן ויצר מצבים יותר מכל שחקן הגנה אחר בטורניר.

• בלם: אנדראס גראנקוויסט (שוודיה). במשך שנים כל הפוקוס של שוודיה היה הולך לזלאטן איברהימוביץ' ואחרי פרישתו קם בנבחרת מנהיג חדש, שונה מאוד מהקודם. הקפטן השוודי ייצב את כל החלק האחורי, זה שדאג שהנבחרת תגיע עד לרבע הגמר. גראנקוויסט גם כבש פעמיים, כלומר רבע משערי שוודיה במונדיאל.

• בלם: דייגו גודין (אורוגוואי). לוחם, מנהיג, שהחודש האחרון חיזק אצל לא מעט אנשים את הדעה שמדובר בבלם הטוב בעולם. רפאל וראן, שהדיח את גודין, גם היה יכול להיות כאן, והתחרות קשה, אבל בעוד אצל צרפת יש מספר שחקנים שיכולים להיכנס לנבחרת, גודין הוא מעל כולם באורוגוואי, במונדיאל הנוכחי כמובן.

• מגן שמאלי: לוקאס הרננדז (צרפת). וראן מהטובים ביותר, אומטיטי כבש שער עלייה לגמר, ופבאר הבקיע את שער הטורניר. צרפת היא הגנה ולא מדברים מספיק על החוליה הרביעית בה, הרננדז. מגן אתלטיקו מדריד הבריק הגנתית בכל משחק והיה לו גם חלק משמעותי בהצגה מול ארגנטינה עם בישול והכנסות כדורים מסוכנות.

• קשר אחורי: אנגולו קאנטה (צרפת). 70 אחוז מהעולם מכוסים במים ואת השאר מכסה אנגולו קאנטה. מעולם המשפט הזה לא נשמע מתאים יותר. קאנטה הוא השחקן שגמא את מספר הקילומטרים הגבוה ביותר מבין כל השחקנים וגם זה שחילץ את מספר הכדורים הגדול ביותר. השחקן החשוב ביותר של הצרפתים.

• קשר מרכזי: לוקה מודריץ' (קרואטיה). כשלכולם נגמר הכוח מודריץ' הוא זה שמגביר, סוחב את האחרים. מנהיג אמיתי וכמובן שחקן אדיר. אפשר להגיד גם הקשר הטוב בעולם. לפעמים מודריץ' משחק מאחור, ממש לפני ההגנה, לפעמים קדימה מאחורי החלוצים – זה לא ממש משנה כי הוא נמצא בכל מקום במגרש.

• קשר התקפי: קוטיניו (ברזיל). ניימאר איכזב, אפילו הפך מושא ללעג, וקוטיניו היה שחקן ההתקפה שלקח את ברזיל קדימה. אליו אף אחד לא יכול לבוא בטענות. קוטיניו הבקיע פעמיים וגם בישל פעמיים. הוא זה שהפך את הנעת הכדור, זו שאצל נבחרות אחרות לא ייצרה דבר, לסכנה אמיתית.

• קשר התקפי: אדן הזאר (בלגיה). הזאר היה השחקן המצטיין של בלגיה בשלושה מתוך ששת המשחקים שלה. בנוקאאוט הכל התחבר לו והכדור נשאר דבוק לרגל. היה כיף לראות את הזאר בחודש האחרון והוא השחקן שעבר הכי הרבה שחקנים תוך כדרור במונדיאל.

• חלוץ: קיליאן אמבאפה (צרפת). צרפת בגמר בזכות הגנה ומשחק מסודר, אבל כולם מחכים לראות אותה בזכות משהו אחר: הילד בן ה־19 שמספק את הניצוץ. המונדיאל הוא מקום שבו אגדות נולדות ומונדיאל 2018 הוא זה של אמבאפה. המהירות שלו תלווה את זיכרון הטורניר לנצח.

• חלוץ: רומלו לוקאקו (בלגיה). בשני הטורנירים הגדולים האחרונים היו הרבה ציפיות מלוקאקו והוא איכזב. הפעם קשה לבוא בטענות לחלוץ. להפך, לוקאקו לא רק ניצל את המצבים שלו, אלא הראה שיפור עצום בתנועה ללא הכדור, כזו שעזרה לבלגיה להבקיע מול יפן וברזיל.