"אני טורפת גברים? זו פרובוקציה בשקל וחצי"
איגי וקסמן מוציאה שיר חדש אחרי 12 שנה ומדברת על התדמית שדבקה בה בימי הזוהר, על האימהות החרדתית לשני ילדיה ועל הזכרונות מימי רוקסן העליזים: "הרגשתי כוכבת ענקית ששום דבר לא יכול לקרות לה"
12 שנים עברו מאז שיחררה איגי וקסמן שיר לרדיו, ועכשיו זה קורה. "בוא איתי" — שיר חדש עם צליל רך ומלודי יותר משהכרנו בעבר, אותו כתבה ביחד עם המוזיקאי דותן מושנוב, בא לעולם כל כך מהר, שהיא מודה שזאת היתה חוויה "כמעט קוסמית".
"זה יצא מאיתנו ביחד. המילים. הלחן. העיבוד. ופתאום זה היה גמור. שנינו היינו המומים", היא נזכרת בחוויה שהתרחשה כבר בפגישה הראשונה שלהם. "עברו המון שנים מאז כתבתי מוזיקה באופן קבוע, כמו בתקופה של 'אדום' ו'הדוור', וכל הזמן קיוויתי למצוא מישהו עם חיבור טוב לכתיבה משותפת, ועכשיו זה קרה. אנחנו ממש צילי וגילי".
שומעים את ההתלהבות החדשה שלה בקול. משהו שהיא עצמה לא שמעה מזמן. מי שהייתה נערת רוק תוססת של ימי רוקסן העליזים של שנות ה־90, כולל זוגיות מדוברת עם חמי רודנר, הופיעה בכלי התקשורת בשנים האחרונות בסיפורים שהקשר שלהם למוזיקה מקרי בלבד — בעיקר כזוגתו של עתי שולברג, שפרץ לעולמנו לאחר שהשתתף באחת העונות המדוברות של "האח הגדול". "כתוב עליי בוויקיפדיה שאני דוגמנית וזה תמיד קורע אותי מצחוק, אבל אפשר להוסיף עוד מעט גם תסריטאית, כי אני וליסה פרץ עובדות על איזה משהו כבר כמה זמן", היא חושפת. "אבל עכשיו אני אמא. בעיקר אמא. ואפילו די חרדתית".
את ילדיה (לילי בת ה־6, שהגיעה כמתנת יום הולדת 40, ואורי בן השנתיים) היא מגדלת עם שולברג, לו נישאה כשהייתה בהריון מתקדם. "רציתי להיות אמא 'קולית', אבל נראה שברגע שאת הופכת לאמא, כל הקוליות הולכת לפח", היא מודה.
למה את מתכוונת?
"אני בן אדם נורא טוטאלי. מזל סרטן. וכל דבר שאני עושה הוא נורא מוגזם. בקטע טוב. אז ברגע שעשיתי ילדים השקעתי. לא עשיתי כמעט כלום חוץ מלהיות איתם ולגדל אותם".
אבל בזמן שווקסמן השקעה בילדים, המוזיקה בעבעה בה. ב־2011 היא הקימה את "מוק־סטריאו", הרכב משותף עם אלי אברמוב ז"ל מלהקת ה"קליק", והשניים הוציאו אלבום אחד. ב־2015, במלאת 20 שנה ל"אדום", היא עלתה במופע חד־פעמי בבארבי שזכה לביקורות נלהבות, והוכיח שהיא עמידה לשיני הזמן. "ועכשיו אני מרגישה שזה הזמן לעצמי. שאפשר לשחרר ולעשות דברים שלי".
מה את זוכרת מימי רוקסן?
"זה היה קסם גדול. הרגשתי כוכבת ענקית ששום דבר לא יכול לקרות לה, ושום דבר לא יכול להשתנות וככה יהיה כל החיים. הייתי חלק מסצנת הרוק הכי מדהימה של שנות ה־90, במקום הנכון, בזמן הנכון, עם כל האנשים הנכונים סביבי".
ומה עם תדמית הפרובוקטורית טורפת הגברים שטיפחת?
"זו פרובוקציה בשקל וחצי שמהר מאוד ירדתי ממנה. לא תוכלי למצוא תמונות שלי מאז עם חולצות שקופות, או דברים מיניים. היום אני לא מעשנת ואפילו בירה כבר לא שותה. זה משהו שאף פעם לא הייתי חלק ממנו".
בכלל, היא מגדירה את עצמה כ"אולד־סקול". "בחורה של פעם. נוסטלגית. אוהבת הכל מפעם, מקשיבה למוזיקה של שנות ה־80. אז בסוף היום אני אוהבת לשמוע את ניק קייב ודומיו, כאלה שדוקרים לי בלב".
בימים אלה וקסמן לוקחת חלק במופע "אגדות דשא", אותו היא מגדירה כ"מחווה לזמר העברי ולפסקול חיינו. זה ה'קראש' שלי. אחת לכמה שנים אני חוזרת לשירים היפים של פעם, אז קיבצנו מגוון של שירי ילדים אהובים, שירי להקות צבאיות ידועים, קצת אריק איינשטיין, כמה אירוויזיוניים כחול־לבן. קיבצנו חבורת נגנים צעירים מאוד מוכשרים, והמצאנו את המופע הזה — מחווה לזמר הישראלי ולשירים שגדלנו עליהם".
ואיך הקהל מקבל את הרוקרית מרוקסן שמגישה שירי קומזיץ ישנים?
"זאת הופעה שתמיד כשמתחילים לשיר, בסוף כולם שרים איתנו. וגם מתנדנדים מצד לצד. זה תמיד בא ביחד".
לפנייה לכתב/ת 
