שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : אלון שפרנסקי
    זמנים מודרנים  • 14.07.2018
    "בזמני לא קראו לזה הטרדה מינית, קראו לזה 'ללכת לעבודה'"
    נועה תשבי הגיעה לביקור מולדת כדי לקדם את מותג הקוסמטיקה שהיא אחת מבעליו, ועבורנו זו הזדמנות מצוינת לברר איתה איך מתקדם המאבק חסר הפשרות שלה ב־BDS ובשוביניזם ההוליוודי, האם כבר קיבלה הצעה להנחות את האירוויזיון וגם מה הסיכוי שלנסיך ארי־פורד תשבי־הינקל יהיו בקרוב אח או אחות קטנים. ראיון במגרש הביתי
    סמדר שיר | צילום : אלון שפרנסקי | סטיילינג : ראובן כהן

    ארי־פורד תשבי־הינקל, בן שנתיים וחצי, סיים עכשיו חודש לימודים תמים בגן במרכז תל־אביב, השונה מאוד מהגן שלו בווסט־הוליווד. שם יש שיעורי יוגה ומטבח אורגני. כאן הוא אחז בצינור והשפריץ בעוז על הבנות, העשיר את הלקסיקון שלו בעברית ואפילו למד לומר: "נמאס לי, בלאאאאט".

     

    "מה זה בלאט?" שואלת נועה תשבי את המלצרית ממוצא רוסי. "תגידי לי, בבקשה. חשבתי שזה 'לעזאזל', זה יותר חמור מזה?" והיא נקרעת מצחוק כשהמלצרית ממלמלת במבוכה שזו מילה לא כל כך יפה, משהו בין שרמוטה לזונה.

     

    ארי־פורד תשבי־הינקל
    ארי־פורד תשבי־הינקל

     

    "ברור שאני האמא היהודייה הראשונה והיחידה בהיסטוריה של העם היהודי שבטוחה שיש לה ילד מושלם", היא קורנת בגאווה. "אז לא, אבל רופא הילדים האמריקאי שמע אותי מתמוגגת ואמר לי שאני האמא היהודייה הראשונה והיחידה וכו' שגם בטוחה וגם צודקת. הוא כזה מקסים!" היא מדפדפת בסלולרי ונעצרת על צילום של פעוט חייכני בעל ראש זהב. "לא, תכתבי שהוא מכוער, זה נגד עין רעה".

     

    העולם הזה

     

     

    בשבועיים הראשונים של חופשת הקיץ השנתית ("איזו חופשה? טחנתי עבודה"), גם בעלה היה איתם והם התאכסנו בבית מלון על הים ("החוף של תל־אביב מכניס את הקריביים לכיס הקטן"), משם הסיעו את ארי לגן ("מה זה עשרים דקות נסיעה? באל־איי אנחנו רגילים לנהוג שעות"), וכשרוס הינקל (39) חזר לעסקיו עברו תשבי ובנה לבית אחותה.

     

    "מי אני שאתן עצות לחיי נישואים?" היא שואלת בפותחה את הדלת בפיג'מה של טייץ מנומר. "אחד הדברים שאני אוהבת במערכת היחסים עם רוס היא המחויבות ההדדית שלנו לעשות דברים ביחד כדי לגדול ולהתפתח ביחד. המשבר בחיי הנישואים מתחיל כשבני הזוג צוללים לשינה מפני שקל מאוד להתמכר לשגרה, ופתאום הם מגלים שהוא חתך שמאלה והיא הלכה ימינה וכבר אין להם נושאים משותפים. אצלנו, בסוף היום, אחרי שסיימנו לדבר על גנים וילדים וחוגים, אנחנו לומדים קבלה ביחד וקוראים ספרים ביחד ורוס הוא הפרטנר האידיאלי לצמיחה אישית־זוגית".

     

    אמרת "ילדים". אתם מתכננים ילד שני?

     

    "אני בת 43, ואין לי יותר מדי זמן, אבל אנחנו עדיין מתלבטים. רוס רוצה מאוד ילד שני, כשארי היה בן שלושה חודשים הוא עטף אותו במגבת ואמר, 'תראי איזה חמוד, את לא רוצה עוד אחד כזה?' הוא אבא מהמם".

     

     

    בארצות־הברית טבעו את המשפט “Only child is a lonely child”. ילד אחד הוא ילד בודד.

     

    "זה שייך לעבר. כיום, בארצות־הברית אף אחד לא מתעסק בשאלה אם יש לך ילד אחד או 15 ילדים, או אם בחרת לנהל את חייך ללא ילדים. אני הכי תומכת בעשיית ילדים מפני שאני מטורפת על ארי ברמות על, אבל אני גם מכבדת אנשים שלא רוצים להביא ילדים. לא לכולם זה מתאים, והנורמה החברתית מלחיצה ומכניסה לזוגיות מתחים לא הגיוניים".

     

    את גם בעד להישאר ביחד בכל מחיר?

     

    "לא. עובדה שהתגרשתי. אחת מחברותיי הטובות, גרושה עם ילדים גדולים, נמצאת עכשיו בזוגיות לא טובה ושאלתי אותה, 'אם אתם לא לומדים ביחד ולא כיף לכם ביחד, אז בשביל מה?' כשהילדים קטנים לא מפרקים זוגיות כשהיא לא מספיק טובה, מתגרשים כשהמצב ממש רע, אבל בזוגיות מאוחרת יש יתרונות. לא חייבים להמשיך".

     

     

    רוס עדיין מציג את עצמו בתור "הלא־יהודי שעשה יהודי"?

     

    "כן", היא צוחקת. "נושא הגיור בכלל לא רלוונטי מבחינתנו מפני שהדבר החשוב לנו הוא בית יהודי. עד שנפגשנו רוס הגדיר את עצמו כחסר דת, אני באה ממשפחה חילונית למהדרין, והגדרנו לעצמנו את מטרת היהדות כשיפור החיים שלנו כאן ועכשיו. בארצות־הברית יש כיום התעוררות יהודית חילונית ששואפת להפוך את העולם הזה ‑ לא הבא ‑ למקום טוב יותר".

     

    מפריע לך שארי שולט באנגלית יותר מאשר בעברית?

     

    "שפת האם שלו היא עברית. המילים הראשונות שארי אמר היו 'אור, עץ, אבא, אמא'. הוא מתמלא בעברית בכל ביקור בארץ, ואנחנו מגיעים הרבה. רק אתמול נהג מונית אמר לי, 'אני רואה אותך כל ערב' מפני ש'על הסט', תוכנית הלייף סטייל שצילמתי לקשת, רצה בשידורים חוזרים".

     

    את עדיין דואגת לטפח את הקריירה שלך בארץ?

     

    "וואו", היא פולטת אנחה. "כן, אני עדיין שחקנית. לא מזמן עשיתי תפקיד קטן בעונה הרביעית של 'הרומן'. בעיקרון אני רוצה לעשות רק דברים שמעניינים אותי, שבא לי לנעוץ בהם שיניים, כאן ושם".

     

    השם שלך הועלה ברשימת המועמדים להנחיית האירוויזיון בארץ הקודש.

     

    "אני חושבת שאעשה עבודה מצוינת. זה לא מספיק לדבר אנגלית ללא מבטא, זה שידור חי, את חייבת להיות מסוגלת לאלתר ולשלוף. אני גם דוברת צרפתית, למדתי שש שנים ב'אליאנס'. אבל עוד לא קיבלתי הצעה".

     

    הסברה יומיומית

     

    הביקור הנוכחי נועד לצילומי הקמפיין של "גאיה קוסמטיקס", חברה ישראלית של איפור מינרלי, טבעי לחלוטין. "אני הפרזנטורית שלה וגם שותפה בה", היא מספרת, "זה מדהים איך בחמש שניות היא נותנת לך כיסוי מלא כולל קרם הגנה. יש לנו עשרות סניפים בארץ, המסקרה שלנו היא בסט־סלר באמזון, ואנחנו מתחזקים בעולם. אבל תיאמתי את מועד הצילומים לפי לוח הזמנים של הכנס של המשרד לביטחון פנים שהתקיים בירושלים. גלעד ארדן הזמין אותי לפאנל שעסק בשאלה איך להתמודד עם הבי־די־אס מהזווית התרבותית".

     

    פרזנטורית ושותפה. צילום: אלון שפרנסקי ל"גאיה קוסמטיקס"
    פרזנטורית ושותפה. צילום: אלון שפרנסקי ל"גאיה קוסמטיקס"

     

    בראיון הקודם שלנו נזהרת מהכרזות. כששאלתי אותך איך תגיבי אם יציעו לך את תפקיד שגרירת ישראל באו"ם ענית "יהיה לי הרבה מה לתרום בתפקיד הזה. הרבה מאוד".

     

    תשבי לוקחת נשימה עמוקה. היא שוב מדפדפת במאגר הצילומים שבאייפון ונעצרת על תצלום משותף עם ניקי היילי, שגרירת ארצות־הברית באו"ם. "נפגשנו בניו־יורק, בכנס לרגל יום האישה הבינלאומי. הצגתי את עצמי כישראלית, הודיתי לה על כל מה שהיא עושה בשבילנו והוספתי שאשמח לעבוד איתה בעתיד. היא העלתה את הצילום המשותף לאינסטגרם שלה".

     

    עם ניקי היילי, שגרירת ארצות־הברית באו"ם (מתוך האינסטגרם)
    עם ניקי היילי, שגרירת ארצות־הברית באו"ם (מתוך האינסטגרם)

     

    את מסוגלת לראות את עצמך עובדת לצידה?

     

    "זה לא סוד שבעשר השנים האחרונות אני משקיעה המון בהסברה למען ישראל. זו עבודה יומיומית. הרצאות, הנחיית אירועים, קריאה, פגישות, מדיה ואני גם מחברת בין יזמים ישראלים למשקיעים אמריקאים, לא בהכרח תמורת אחוזים. לעניות דעתי, הייתי אחת מהישראלים הראשונים שהתריעו על החרם נגד ישראל. זיהיתי שיש חזית חשופה ברשת והקמתי את האירגון 'אקט פור יזראל', שהיה הראשון שפעל אונליין. הבי־די־אס מנסה למתג את ישראל כמדינת אפרטהייד כמו דרום־אפריקה ותפקידי לקום ולהוכיח שזו שטות גמורה".

     

    איך את מוכיחה את זה?

     

    "אני מספרת שנשיא ישראלי־לשעבר, משה קצב, ישב בכלא אחרי שנשפט על ידי שופט ערבי. זו ההוכחה שהניסיון להציג את ישראל כמדינה ששוללת את זכויות הערבים חסרת בסיס. בכנס בירושלים סיפרתי איך אני עוברת מאדם לאדם כדי לשנות את דעתו. לדוגמה, מיק ג'אגר הוא חבר שלי, חבר ותיק. פעם ניסו לטעון שיש בינינו רומן, אבל לא, אנחנו רק חברים טובים. לפני ארבע שנים, לקראת ההופעה של ה'רולינג סטונס' בפארק הירקון, הבי־די־אס קרא לו להחרים את הביקור בישראל, אז צילצלתי אליו וביקשתי ממנו שלא יבטל. הוא בא ונתן הופעה מצוינת ואירגנתי לו 'אפטר־פארטי' והוא צייץ על חוויותיו בטוויטר. אני לא מבינה איך הפעולות ההומניטריות של ישראל למען הפליטים הסורים לא מגיעה לראש מהדורות החדשות בארצות־הברית. בעצם, אני כן מבינה. לבי־די־אס יש המון כסף והמון כוח אדם ולצערי יש המון אמריקאים ליברלים שיותר קל להם להזדהות עם הנרטיב הפלסטיני".

     

    בעיניים נוצצות היא מתארת את מסעות "ריאליטי" שכבר הביאו ארצה 1,500 אמריקאים מובילי דעת קהל, לא רק יהודים. "בעבר, ישראל היתה נושא חוצה גבולות, מפלגות, דתות וגזעים. בשנים האחרונות אנחנו מאבדים את התמיכה הבלתי מסויגת של הקהל היהודי הצעיר וזו שכבת הגיל שעליה אני מסתערת. יצרתי קשר בין ארגון 'סאמיט' לאנשי עסקים צעירים לבין קרן שוסטרמן, והתיירים שמגיעים ארצה לשמונה ימים נדהמים למראה עיניהם ומצהירים שזה מסע משנה חיים. בעקבות המסע הזה גם לא יהודים מתחילים לארגן 'שבת דינר'. ואת יודעת מי יהיה אחד המדריכים במסע שיגיע ארצה לפני החגים? רוס, בעלי. לפני חודשיים הוא בא ארצה בלעדיי למסע הכנה מתוך האהבה והמחוייבות שלו לישראל וליהודים".

     

    את מכירה את ראש ממשלתנו?

     

    "לא, הוא מעולם לא הזמין אותי לפגישה ואם יזמין אני אשמח, אבל אל תקחי את זה למקומות פוליטיים. העברתי 43 שנה בלי אף התבטאות פוליטית מפני שזה לא תפקידי. אני רואה את הבעיות מבפנים ומדבררת את ישראל מבחוץ. כישראלית אמריקאית אני מהאו"ם. יש לי פרספקטיבה של מי שגרה גם פה וגם שם".

     

    במועדון החברים שבו היא מקיימת פגישות עבודה, פנה אליה המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין. "הוא ניגש לשולחן שלי, שאל במה אני עוסקת, סיפר לי שמערכת היחסים עם אשתו רעועה והזמין אותי לארוחת צהריים במלון 'פנינסולה' בתירוץ של עבודה. נעצתי בו מבט עקום של, 'על מי אתה בא לעבוד?' זה היה הסוד הגרוע הכי שמור בתעשייה, כולם ידעו שהוא בהמה. הוא המשיך לצלצל ולסמס, אבל ניפנפתי אותו מיד. מצידי, שיישב בכלא עד סוף ימיו".

     

    אל תגידי לי שבישראל מעולם לא הוטרדת.

     

    "ברור שלא, אבל בזמני לא קראו לזה הטרדה מינית, קראו לזה 'ללכת לעבודה'. בביקור הזה, בתצוגת אופנה, פרסומאי ידוע נעצר מולי ושאל, 'אפשר לשבת עלייך, סליחה, מעלייך?' מי אתה שתדבר אליי ככה כשכולם שומעים?"

     

    יש הטוענים שבעקבות "מי־טו" גברים פוחדים לחזר.

     

    "שטויות במיץ. גבר יודע מה ההבדל בין מחמאה נעימה ומעצימה לבין מחמאה שמשדרת זימה. ואם אתה לא יודע, תשאל את עצמך אם היית נותן את המחמאה הזו לבת שלך. גברים חוששים לחלק מחמאות? אני לא דואגת להם. עד לפני דקה וחצי אנחנו פחדנו ללכת לעבודה".

     

    נתקלת בקנאה נשית?

     

    "יש לי ארבע אחיות והמון חברות ותמיד ראיתי בנשים כוח מחבק ומחזק ומעצים. אפילו הצ'ילבה הכי גדולה שלי ‑ גילת אנקורי, גברת לינוביץ' מ'רמת אביב ג'' ‑ היא חברה טובה שלי. רק כשהתבגרתי הבנתי שעמדות המפתח נתונות בידי הגברים ושאנחנו נאלצות להתחרות זו בזו מול הגבר. תחשבו איזה עולם מדהים יהיה כשההכנסה הגלובלית תתחלק שווה בשווה בין גברים לנשים. זה יקרה".

     

    smadarshirs@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 14.07.18 , 22:16