האימפריה הצרפתית
אף אחד לא מופתע שזה אקורד הסיום של אחד המונדיאלים המלהיבים בהיסטוריה: גמר לפנתיאון עם שישה שערים ונבחרת חלומות אחת שהתפוצצה ברגע האמת • תודה, רוסיה
"על משבצות אדום לבן, אשכול בשל על השולחן, ואגסים דמויי סזאן, וגם סנגרייה".
נעמי שמר הנפלאה חזתה מראש מה יהיה המשחק המכריע במונדיאל 2018 בשיר "אני גיטרה", אבל לא פירטה שהצייר הצרפתי יהיה גדול על המשבצות. אחרי אחד הגמרים הגדולים בתולדות הטורניר, שפיצה על כל הקרבות הטקטיים במונדיאלים הקודמים, צרפת הייתה קסומה וצבעונית כמו ציור של סזאן והוכתרה בפעם השנייה בהיסטוריה לאלופת העולם עם 2:4 על קרואטיה. המפסידה, בגמר הראשון בתולדותיה, שיחקה כדורגל מדהים לפרקים, אבל ברגע שבו צרפת שיחררה את הנצרה לא היה לה סיכוי.
שמר כתבה את השיר לבני אמדורסקי, אדם שידע לטרוף את החיים. וכמוהו הילד קיליאן אמבאפה, שבגיל 19 הוכתר לצעיר הטוב ביותר במונדיאל, אבל הגיע לו לקבל את פרס מצטיין הטורניר במקום לוקה מודריץ'. אמבאפה הוא הסמל של המסע הכיפי והמטורף שננעל אתמול ברוסיה. המשחקים שידרו לעולם שאין יותר דבר כזה לנצח משחקים בזכות השם שלך, בין אם קוראים לך לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו, או שאתה שייך לנבחרות גרמניה, ספרד או ברזיל. אתה חייב להרוויח את הדרך שלך, לשחק את הכדורגל הטוב ביותר, השלם ביותר, ולא לחשוב לרגע על הלחץ. רק לבלות.
אמבאפה התפרץ בריקוד לטופ העולמי, עם תצוגות מופלאות שליווה בחיוך. במוסקבה הוא גמר את המשחק עם השער הרביעי, בעיטת תותח ממרחק לפינה של סובאשיץ'. לא סתם הוא היה זה שהדיח את מסי בשמינית. את הפרצוף המיוסר של הארגנטינאי מחק האושר התמידי שמשדר השחקן המדהים הזה.
מסטאלין ועד מנדז'וקיץ'
מה זו אירוניה? הנה הסבר טוב. בימים האחרונים, לקראת הגמר, שהינו במלון "סובייטסקי" האגדי, מקום משונה שנבנה ב־1951 ונשאר שריד של ברית־המועצות. במסדרונות הרחבים תלויות תמונות של ברז'נייב, חרושצ'וב וסטאלין, והיה משעשע אתמול בבוקר לצאת למשחק ולעבור בדרך למעלית את השפם האימתני של סטאלין כשברקע מתנגנת גרסת המעליות של "אנחנו העולם", השיר הכי מתקתק ודביק שקורא לאחדות גלובלית.
והנה עוד אירוניה. את המחצית הטובה ביותר שלה במונדיאל קרואטיה סיימה בפיגור 2:1, אחרי שהגישה לצרפת את היתרון ארוז עם סרט. הקרואטים תקפו מכל פינה, אבל מריו מנדז'וקיץ' נגח את השער העצמי הראשון בתולדות הגמרים (18), ונגיעת יד של איבן פרישיץ' הפכה (בעזרת ה־VAR) לפנדל אותו ניצל אנטואן גריזמן (38). בין לבין פרישיץ' כבש שער אדיר (28).
במחצית השנייה צרפת לא הזדקקה יותר לטובות, וכמו מול ארגנטינה גמרה את המשחק בבליץ מהיר. פול פוגבה שלח מסירה יפהפייה לאמבאפה, שהעביר למרכז. גריזמן השתלט נהדר על הכדור, והוציא לאחור לפוגבה שהספיק להצטרף. הבעיטה הראשונה שלו נהדפה, את השנייה הוא סובב באמנות לרשת (59). תוך שש דקות אמבאפה השלים רביעייה.
הקהל הקרואטי העוצמתי עוד ראה את הוגו לוריס טועה בדיוק כמו שוער ליברפול לוריס קאריוס ("לוריס", מסתבר, זה שם שלא צריך להשתעשע עם הכדור) ונותן למנדז'וקיץ' שער במתנה (69), ויותר מכך צרפת לא איפשרה.
בואו נחתום עם שורה מהשיר איתו פתחנו: "אני זוכר את כל מי שניגן עליי, ואני אומר תודה". תודה ל־32 הנבחרות על מונדיאל עצום. תודה לצרפת על ההצגה ולקרואטיה על הלחימה. תודה, רוסיה.
לפנייה לכתב/ת 
