סוכני המוסד שהגיעו באישון לילה למחסן באזור מסחרי אפרורי בטהרן ידעו בדיוק של דקות מה הוא חלון הזמן שפתוח בפניהם: שש שעות ו־29 דקות שבמהלכן היה עליהם לנטרל את האזעקות, לפרוץ שתי דלתות, לחדור לתוך עשרות כספות ולהסתלק מהמקום כשבידיהם חצי טון של חומרים סודיים על תוכנית הגרעין האיראנית.

גורמים ישראליים חשפו לאחרונה חלק מהמסמכים שהושגו בפעולה של המוסד בבירה האיראנית בפני כתבים של "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ו"וול סטריט ג'ורנל" שהוזמנו למתקן ביטחוני. אתמול חשפו לראשונה רונן ברגמן ודיוויד סנגר פרטים חדשים על המבצע הנועז של המוסד בכתבה ב"ניו יורק טיימס".

מתקרבים לפצצה

המסמכים שגנבו סוכני המוסד בפשיטה בטהרן בתחילת השנה מגלים עד כמה קרובה הייתה איראן להשגת שליטה בטכנולוגיה הדרושה לבניית פצצה גרעינית כאשר הכריזה לפני 15 שנה שתוכנית הגרעין שלה הופסקה. למרות שרוב העבודה הופסקה ב־2003, המסמכים חושפים כי מדענים איראנים בכירים תיכננו להמשיך מספר תוכניות בחשאי. "העבודה תהיה מחולקת לשניים: סודית (מבנה ויעדים), וגלויה", כתב מדען איראני בתזכיר שנכלל במאה אלף המסמכים שנתפסו אחרי החדירה לארכיון הגרעין בטהרן. עם זאת, המסמכים אינם מכילים גילויים על פעילות גרעינית איראנית בשנים האחרונות, ואין הוכחה לכך שטהרן הפרה את ההסכם הגרעיני שעליו חתמה ב־2015 עם ארה"ב וחמש מעצמות נוספות.

המסמכים הסודיים | קלסרי הגרעין האיראניים. בתמונה הקטנה: חדר הכספות

בדיווח ב"ניו יורק טיימס" נחשפים פרטים חדשים על המבצע יוצא הדופן של המוסד: ב־2016 הגיעו למוסד ידיעות שלפיהן הארכיון הצבאי של פרויקט AMAD, שם הקוד של הפרויקט הצבאי הגרעיני המסווג, הועבר לאתר סודי בטהרן, על מנת להסתיר אותו מגורמי פיקוח בין־לאומיים. בהמשך גילה המוסד שהארכיון נמצא במחסן במחוז שוראבאד שבפרברי טהרן. הבניין נראה תמים, ורק איראנים מעטים מפרויקט הגרעין וממשמרות המהפכה ידעו על קיומו: הוא עמד בתוך שורה של מחסנים תעשייתיים, מבלי שנראתה סביבו נוכחות ביטחונית כלשהי שעשויה הייתה לרמז שלא מדובר במחסן רגיל. “רצינו לדעת מה הם מסתירים ולמה”, הסביר איש המודיעין הישראלי לעיתונאים. “ברגע שידענו היכן המסמכים מאוחסנים, התחלנו להכין את הצוות שישיג אותם”.

סוכני המוסד הצליחו ללמוד את המבנה הפנימי של הבניין, כולל המיקום והתכולה הכללית של 32 כספות שהכילו רשומות נייר, תמונות וקובצי מחשב מ"פרויקט עמאד". הסוכנים בחנו את המאפיינים הביטחוניים של הבניין ועקבו אחר תנועותיהם ולוחות הזמנים של העובדים ששמרו עליו. בסופו של דבר החליטו על תאריך למבצע גניבת המסמכים - 31 בינואר 2018 - וקבעו חלון זמן ברמת דיוק של דקות - שש שעות ו־29 דקות - שבו יהיה עליהם לפרוץ למתקן, לפתוח את הכספות, לקחת חצי טון של מסמכים ולהימלט מהמקום ואל מחוץ לטהרן.

התלבטות במוסד

אחת ההתלבטויות הגדולות של ארגון הביון הישראלי הייתה סביב השאלה כיצד יילקחו החומרים מהמחסן. האפשרות הראשונה, זו שהמוסד מתמחה בהוצאתה לפועל, הייתה לחדור בחשאיות למתקן, לצלם את המסמכים ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות. אבל בסופו של דבר הוחלט במוסד שהסוכנים ייקחו עימם את החומרים המודיעיניים, וזאת מכמה טעמים. ראשית, המסמכים והתקליטורים נשמרו בכספות, כך שקשה לשים עליהם יד מבלי להשאיר סימנים. שנית, צילום המסמכים ייאלץ את הסוכנים לשהות בתוך חדר הכספות במשך זמן ממושך, דבר שיגביר את הסכנה שייחשפו. שלישית, וחשוב מכל, במוסד היו בטוחים שהצגת צילומי מסמכים בלבד תקל על האיראנים לטעון שמדובר בזיוף או בדיס־אינפורמציה מתוחכמת שלהם, ולכן היה חשוב להשיג את המסמכים עצמם, עם החתימות המקוריות והדיו שבה נכתבו. כך, אם גורם בינלאומי כלשהו ירצה לבדוק את המסמכים לעומק במעבדה - לא תהיה בעיה למסור לו אותם.

הארכיון האיראני | מחסן תמים למראה בפרבר אפרורי בטהרן

מאחר שחלק מהחומרים שהוחזקו בארכיון הגרעין היו גדולים מדי לנשיאה, נפרצו רק הכספות שהכילו את החומר החשוב ביותר: קלסרים בצבע שחור שמכילים, כך ידעו במוסד, את החומרים הרגישים והמסווגים ביותר. על מנת לפרוץ את אותן כספות, סוכני המוסד הביאו איתם מכשירי ריתוך שהגיעו עד לטפרטורה של 2,000 מעלות. חום כזה, ידעו הסוכנים אחרי איסוף מודיעין, יספיק כדי לחדור את המעטפת העבה של הכספות מתוצרת איראן. כשתיאר את הטכניקות שבהן השתמשו הסוכנים, הזכיר איש המודיעין שתידרך את הכתבים סרט הוליוודי על שוד קזינו בלאס־וגאס: “Ocean's Eleven" בכיכובם של ג’ורג’ קלוני ובראד פיט.

לגעת במסמכים

הכתבים שהוזמנו לתדרוך גם קיבלו אפשרות לראות ולגעת - כשהם חבושים בכפפות - בכמה עמודים מקוריים שנלקחו מהארכיון האיראני. בין המסמכים: פתקים שכתב ועליהם חתם הפיזיקאי האיראני מוחסן פח'ריזאדה, שהוא האיש שסוכנויות הביון המערביות סבורות כי היה אחראי על פרויקט "עמאד". מסמכים שהכילו מידע טכני על בניית פצצה גרעינית לא הוצגו לכתבים.

המסמכים החדשים מאשררים את מה שידעו במערב, בין היתר מתוך חומרים שישראל אספה וחלקה עם מדינות אחרות. לפי המסמכים, החל מסוף שנות ה־80 עבדה איראן על תוכנית לייצור נשק גרעיני, אך היא עצרה אותה ב־2003 בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק השכנה. מה שהמסמכים חידשו הוא הפירוט של מידת התחכום של תוכנית הגרעין ועד כמה היו האיראנים קרובים לבניית פצצה.

רוחאני מעורב

חלק מהמסכים מתארים את האופן שבו נוהל ואורגן פרויקט הגרעין. אחד מהם אף קושר לתוכנית את נשיא איראן הנוכחי, חסן רוחאני, שהיה חלק מ"המועצה לטכנולוגיות מתקדמות” שאישרה את היוזמה. רישומים אחרים מצביעים על התפקיד התומך שמילאו משמרות המהפכה וכוחות "אלקודס", שהיא יחידת העילית הצבאית שמוכרת כתומכת בארגוני טרור בינלאומיים.

“המסמכים האלה ישנים, אבל יש להם השפעה על העתיד”, הסביר איש מודיעין ישראלי לעיתונאים. “הארכיון הזה מסביר מדוע יש לנו ספקות לגבי עסקת הגרעין ומדוע אנחנו חושבים שהעסקה הזו יותר גרועה מכלום, כי היא משאירה חלקים מרכזיים של תוכנית הגרעין ללא טיפול. זה לא שיעור היסטוריה. נשארו להם היכולות. העסקה לא חוסמת את דרכה של איראן לפצצה, היא סוללת אותה”.