yed300250
הכי מטוקבקות
    הפסקה במהלך הדיונים על חוק הלאום בכנסת, אתמול | צילום: אלכס קולומויסקי
    חדשות • 18.07.2018
    "החוק שימנע את פינוי המאחזים"
    עכשיו זה רשמי: הכנסת אישרה חוק שיעביר את הטיפול בסכסוכי קרקעות בשטחים מידי בג"ץ — לידי בית־המשפט המחוזי • גורמים בסביבתה של שרת המשפטים, יוזמת החקיקה, חגגו: "לא יהיה עמונה 2" • באופוזיציה טוענים: מדובר ב"סיפוח משפטי" שנועד להחליש את בג"ץ • שקד: "חגיגת העתירות לבג"ץ של פלסטינים וארגוני שמאל קיצוני נגד ההתיישבות הסתיימה"
    טובה צימוקי

    מאמציה של שרת המשפטים איילת שקד להגדיר מחדש את מאזן הכוחות במערכת המשפט כדי להקל על המתנחלים ביהודה ושומרון זכו אתמול לזריקת עידוד משמעותית לאחר שהכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית חוק שמוציא את הסמכות לדון בעתירות של פלסטינים בנושא סכסוכי קרקעות בשטחים מידי בג"ץ ומעביר אותה לידי בית־המשפט המחוזי בירושלים.

     

    החוק, שנחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני חצי שנה, נועד למעשה להגביל את כוחו של בית־המשפט העליון כשהוא דן בעתירות של הפלסטינים נגד הפקעת קרקעותיהם או השתלטות על אדמות בידי גורמי ימין ברחבי יהודה ושומרון. אם מאז שנות ה־70 שימש בג"ץ כערכאה ראשונה לסכסוכי קרקעות בשטחים — ולא פעם גם פסק לטובת פלסטינים והורה על פינוי מאחזים, כמו בעמונה למשל — כעת הוא יהפוך לכתובת ערעור בלבד בעניין, בזמן שההחלטות המהותיות יתקבלו במחלקה מיוחדת שהוקמה בהוראת שקד בבית־המשפט המחוזי בירושלים. לצורך זה כבר מונתה באחרונה השופטת חיה זנדברג, מומחית להכשרת קרקעות לצורך הקמת התנחלויות.

     

    "חגיגת העתירות לבג"ץ של פלסטינים וארגוני שמאל קיצוני נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון מסתיימת היום", אמרה שקד לאחר העברת החוק. "מעתה הם יצטרכו לעבור את המשוכה המשפטית כפי שכל אזרח ישראלי עובר". היא הוסיפה וטענה כי החוק "ינרמל את חיי התושבים ביהודה ושומרון", ואמרה כי "הכנסת העבירה מסר חשוב כי תושבי יו"ש הם חלק בלתי נפרד מאזרחי ישראל". בסביבתה אף העריכו אתמול כי בעקבות החוק "לא יהיה עמונה 2", שכן לטענתם, בג"ץ יתקשה להורות על פינוי מאחזים בלתי חוקיים, כמו שעשה בעבר.

     

    באופוזיציה הטיחו ביקורת קשה בחוק לאורך כל הליך החקיקה והזהירו כי מדובר ב"חקיקה משפטית" שנועדה לפגוע בפלסטינים ולחזק את היכולת להפקיע את קרקעותיהם.

     

    פינוי מאחז עמונה בפברואר 2017 | צילום: עמית שאבי
    פינוי מאחז עמונה בפברואר 2017 | צילום: עמית שאבי

     

     

    למרות שמדובר בחוק נקודתי, יש לו משמעות רחבה הרבה יותר. יוזמתה של שקד לצמצם את סמכויותיו של בג"ץ אמנם נבלמה בעבר על ידי נשיאת בית־המשפט העליון לשעבר מרים נאור, אך הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, לא הביעה התנגדות לכך בשל העובדה כי היא מסייעת להוריד את הלחץ מבג"ץ ולהעביר את הדיון בכ־2,000 עתירות מדי שנה למחוזי.

     

    גורמים משפטיים מזהירים כי החוק מהווה צעד חשוב בתוכניתה הכללית של שקד לבזר את סמכותו הבלעדית של בג"ץ להכריע בעניין סכסוכי קרקעות בשטחים — ולמעשה להתיש ולהחליש את הפלסטינים ותומכיהם. במסגרת העתירות לבג"ץ השופטים אינם נוהגים לעסוק בראיות ובעדים, כמו בערכאות הנמוכות יותר, אלא בביקורת שיפוטית ועקרונית מתוך ראייה רחבה יותר של משמעויות השליטה הישראלית בשטח שנחשב בחוק הבינלאומי לכבוש. בשל כך, שופטי בג"ץ שמים דגש בפסיקותיהם על כיבוד המשפט הבינלאומי ועל מחויבותה של ישראל לאמנות ומוסדות בינלאומיים וזכויות אדם — תהליך שלא פעם הצליח להציל את ישראל מסנקציות משפטיות בינלאומיות, בשל יוקרתו הרבה של בג"ץ בעולם.

     

    ההחלטה להעביר את סמכויות בג"ץ לידי המחוזי אינה מקרית ולא נועדה "רק" להפחתת עומס העבודה של השופטים, כפי שטענה בעבר שקד. בג"ץ בדרך כלל מכריע בחוקיות ובטוהר הליך העברת הקניין בשטחים מתוך שיקולי הביטחון והחוק הבינלאומי, ולא דן בפרטים ובראיות נקודתיים כמו בית המשפט המחוזי, העוסק בתביעות על זכויות בקרקע ובענייני תכנון ובנייה. לפיכך, העברת סכסוכי הקרקעות לידי המחוזי צפויה לפגוע בטווח הארוך ביכולת הפלסטינים ותומכיהם לקבל מענה משפטי לתביעותיהם.

     


    פרסום ראשון: 18.07.18 , 00:12
    yed660100