בסימן אהבה
ט"ו באב כמעט כאן, ודויד ברוזה חוזר עם שיר אהבה חדש ואפילו לא מנסה להילחם בתדמית הרומנטיקן. "אהבה משכיחה ממך את הצרות וטוב לי לשיר עליה"
דויד ברוזה הוא רומנטיקן נצחי. "השירים שלי תמיד עסקו באהבה, וגם ההופעות שלי במצדה תמיד התקיימו בט"ו באב. אהבה משכיחה ממך את הצרות וטוב לי לשיר עליה", הוא מודה. עכשיו, בתזמון מושלם עם ט"ו באב שיחול בשבוע הבא, הוא משחרר את השיר החדש "לי", שאותו תוכלו לשמוע ראשונים באפליקציה של "ידיעות אחרונות".
זהו השיר הרביעי מאלבומו החדש של ברוזה שייצא לקראת חנוכה, ושאת כל שיריו כתבה צרויה להב. "השיר הוא מעין פרפרזה על 'אנאבל לי' של אדגר אלן פו שהלחנתי לעצמי לפני שלושים שנה", מספר ברוזה. "הרגשתי שזו בלדת אהבה שממש יורדת על הברכיים מרוב תשוקה, וניסיתי להעביר את התחושה הזו להקלטות".
"תיכננתי להוציא את האלבום יותר מוקדם, כי סיימתי אותו תוך שבועיים־שלושה", הוא ממשיך, "אבל תעשיית המוזיקה השתנתה והיום אתה חייב להיות יותר יצירתי. אתה כבר לא חייב להוציא אלבום כמו פעם, אלא להמשיך ולהוציא שירים ולשלב אותם ביצירה שלך על פני יותר זמן".
לא מעט מוזיקאים בני גילך מתלוננים שלא משמיעים את השירים החדשים שלהם ברדיו.
"אני לא מרגיש את זה. אמן צריך לעשות את הכי טוב שהוא יכול. זה כמו דגים בים — אתה רוצה להוציא את הדג הכי גדול, ובסוף יוצאים שלושה דגים קטנים וזה מספיק לארוחת ערב. אי־אפשר לעצור את האמנות".
ברוזה יבצע את השיר החדש לצד הקלאסיקות הרבות שלו, ובהן "שיר אהבה בדואי", "סיגליות", "הרומבה" ו"מתחת לשמיים", בסדרת הופעות לרגל חג האהבה העברי בשבוע הבא בזאפה כרם ברקן, בזאפה תל־אביב ובברלה שבלהבות חביבה.
כבר יותר משלושים שנה שברוזה, 62, מתנהל על קו ארה"ב־ישראל. שבע שנים אחרי אלבומו הישראלי האחרון, "שפה שלישית", הוא שב לעבוד עם המפיק המוזיקלי לואי להב שאחראי גם לאלבומו המצליח ביותר "האישה שאיתי". "לא היינו בקשר הרבה שנים, אבל העבודה הייתה מקסימה כי אני מאוד אוהב את הראש היצירתי של להב. הבאתי לאלבום את יונתן לוי שהקים איתי בניו־יורק את ההרכב שמלווה אותי בארה"ב, והוא לקח אותי למקומות חדשים ומעניינים".
על פריחת הגל הלטיני שהגיעה גם לכאן הוא מברך. "סוף־סוף זה הגיע. למוזיקה הלטינית יש קצב מיוחד שגם בארץ אוהבים, ועומר אדם, שאני מאוד אוהב, נשמע לי כמו זמר פלמנקו בכלל. יכול להיות שהפרויקט הבא שלי יהיה ברוח לטינית. אבל אני לא רק ספרדי, אלא גם אשכנזי", הוא צוחק.
לצד השירים החדשים ברוזה נהנה לשוב לחומרי העבר שלו, ולא רק כי הקהל ממשיך לדרוש. ב־25 בספטמבר הוא יארח בפסטיבל התמר במצדה את רמי קלינשטיין להופעה לציון 40 שנה ל"יהיה טוב", להיטו הראשון, שיהונתן גפן כתב לרגל ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בארץ.
האמנת שהשיר הזה יישאר רלוונטי עד היום?
"וואו, עברו כבר 40 שנה? לצערי הוא עדיין רלוונטי. אני לא פוליטיקאי, אני רק מחזיק בשיר ויכול לשיר אותו ולקוות שזה יעשה לנו טוב לרגע. זה השיר הראשון שכתבתי והוא פגע בינגו".
החיבור בין גפן לברוזה הפך לחברות ושותפות ארוכה, והמשיך באותה השנה לתקליט הילדים המיתולוגי "הכבש ה־16" שבו השתתף לצד גידי גוב, יהודית רביץ ויוני רכטר.
לא הגיע הזמן לאיחוד של "הכבש ה־16"?
"אני לגמרי בעניין ועוד רגע זה יהיה מאוחר מדי. בכל פעם מישהו מעלה את זה ואני הראשון שמתייצב. כל מפגש שלנו הוא נהדר אבל לצערי זה לא קורה על הבמה. אני מגיש מכאן עצומה לקהל שהכבש יחזור לעוד סיבוב אחד".
לפנייה לכתב/ת 
