כבר ב־1999 החלו ממשלות ישראל להיערך לרעידת אדמה חזקה, אבל בשטח לא הרבה קרה. באמצעות המרכז להעצמת האזרח ריכזנו את החלטות הממשלה בנושא "היערכות לרעידות אדמה" ובדקנו איפה הן עומדות.

באוגוסט 1999 החליטה הממשלה להיערך לרעש אדמה גדול. לשם כך מונתה ועדת שרים להיערכות ולצידה ועדת היגוי שכללה 40 נציגים של משרדי ממשלה, מכוני מחקר, גופי חירום וארגונים אזרחיים. אחת התוכניות שנתמכו על ידי אותה ועדה היא תמ"א 38: חיזוק מבנים שאינם עומדים בתקן רעידות האדמה.

רק 5 שנים לאחר מכן קבעה הממשלה את "תרחיש הייחוס" לגיבוש ההיערכות לרעידת אדמה. החשש הוא מ־3 מוקדים: בית־שאן, ים המלח, או שבר יגור. הוחלט למנות את שר התשתיות ליו"ר ועדת השרים להיערכות לטיפול ברעידות אדמה. רק ב־2009 אושר הרכב ועדת השרים כולה.

באוגוסט 2006 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות ועדת המנכ"לים לחיזוק מבנים במסגרת יישום תמ"א 38. בינואר 2008 קבעה הממשלה כי צוות של משרד התשתיות ואגף התקציבים באוצר ימליץ לממשלה על תוכנית עבודה מפורטת לחיזוק מבני ציבור, שתיושם מ־2009. רק באפריל 2010 התקבלו בממשלה שתי החלטות קונקרטיות: קביעת מטלות לכל המשרדים ודיווח על התקדמותן, ותקצוב חיזוק מבני הציבור בהיקף של 3.5 מיליארד שקל ל־ 25שנה. בדיקת הוועדה לביקורת המדינה בינואר השנה נתנה ציון "עובר" רק למשרד החינוך, ש"הגביר את חיזוק בתי הספר שבסכנת קריסה".

באוקטובר 2010 החליטה הממשלה להקים מערכת משולבת כלל־ארצית למתן התרעה קצרת מועד על התרחשות של רעידת אדמה והערכה מיידית של הסיכון הנובע ממנה. יעברו עוד כמעט שנתיים עד שהממשלה תקבע כי יש להקים שתי מערכות התרעה: אחת לאזהרה מרעידות אדמה שתפעל מיולי 2014 ואחרת שתתריע על צונאמי.

פירוק של מינהל המחקר למדעי האדמה והים, שהיה אמור להיות אחראי על מערכת ההתרעה, ובעיות ביורוקרטיות הביאו לכך שרק ביוני 2017 נחתם חוזה עם הזוכה במכרז, והתקנת תחנות ההתרעה החלה בספטמבר 2017. השלמת התהליך צפויה רק בספטמבר 2020.

ביולי 2013 קבעה הממשלה שורה של מהלכים לחיזוק מבנים שהוקמו לפני 1980. מלבד קביעת קריטריונים לחיזוק מבנים הייתה אמורה הממשלה להקים קרן אשראי של כ־102 מיליון שקל כדי לעודד את חיזוק המבנים. זו מעולם לא הוקמה.

האוצר: "החלטת הממשלה התקבלה בעקבות כשל שוק במערכת הבנקאית. גורמי המקצוע הגיעו למסקנה שנפתר כשל השוק ולכן לא נדרשה הקמת הקרן". זאת בניגוד לדברי חיים אביטן, ראש הרשות להתחדשות עירונית, לפיהם "הבנייה בפריפריה לא כדאית ליזמים והמדינה פועלת לתמרץ אותם". קרן האשראי הייתה אמורה לענות על הצורך הזה. עינת פישר־לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח: "הממשלה מחויבת לוודא ביצוע בפועל של כל הצעדים הנדרשים להגן על חיי האזרחים, בלוחות הזמנים שנקבעו והובטחו".