yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אילן ספירא
    חדשות • 18.07.2018
    "היהירות הרגה את הילדים שלנו"
    תשע נערות ונער אחד יצאו לטיול גיבוש מטעם המכינה הקדם־צבאית "בני ציון" — ולא חזרו הביתה • שלושה חודשים אחרי אסון השיטפון, "ידיעות אחרונות" הפגיש את הורי הנספים, ושמע מהם על מאבקם למען הקמת ועדת חקירה ציבורית — שתצביע על האשמים ותקבע כללים מחייבים להתנהלות המכינות • אמו של צור אלפי: "אנחנו לא נשכח ולא נסלח"
    שרי מקובר־בליקוב

    שלושה חודשים חלפו מאז האסון שבו נהרגו תשע נערות ונער, חניכי המכינה הקדם־צבאית בני ציון, שיצאו לטיול גיבוש בנחל צפית חרף סכנת השיטפון וההתרעות מפניו. משרד החינוך הקים ועדת בדיקה שמסקנותיה צפויות להתפרסם בקרוב, אך את ההורים השכולים זה רחוק מלספק.

     

    במפגש מיוחד ביוזמת מוסף "7 ימים" מדברים נציגי שמונה מעשר המשפחות על התובנה המייסרת שזה לא היה רק הטבע שגרם למות יקיריהם – אלא גם טבע האדם, ויוצאים למאבק למען הקמת ועדת חקירה ציבורית בלתי תלויה, שתצביע על האשמים ותקבע כללים מחייבים להתנהלותן של המכינות הקדם־צבאיות.

     

    "היהירות השחצנית של 'סמוך עליי' הרגה את הילדים שלנו. הילד שלי היה דעתן, אבל לא מספיק דעתן כדי לעמוד מול המדריכים, לעצור על סף הנחל ולהגיד בפה מלא, בלי פחד: 'לפה אני לא נכנס'. בעיניי, זה היה ניצול ציני של ילדים שהאמינו במכינה ששלחה אותם למותם", אומרת הדר אלפי, אמו של צור. "אנחנו לא נשכח ולא נסלח. גם אלוהים לא סולח למי שלוקח חיים".

     

    באסון נספו אלה אור ז"ל ממעלה־אדומים, מעין ברהום ז"ל ויעל סדן ז"ל מירושלים, גלי בללי ז"ל מגבעתיים, שני שמיר ז"ל משוהם, אילן בר־שלום ז"ל מראשון־לציון, עדי רענן ז"ל ממכמורת, אגם לוי ז"ל ממושב חרות, רומי כהן ז"ל ממושב מאור, וצור אלפי ז"ל ממזכרת בתיה.

     

    |
    |

     

     

    "מכינת בני ציון הציפה את הבעיה העמוקה שקיימת בהרבה מכינות קדם־צבאיות", מסביר אריק שמיר, שאיבד באסון את בתו שני. "שמענו סיפורים מסמרי שיער על הדרישה מהחניכים ללכת עד הקצה. אם הם היו מתרחשים בצבא, קצין בדרגת אלוף היה עף על זה. במכינות, מתוך עיוורון ויוהרה הם האמינו שצריך למתוח את קצה גבול היכולת".

     

    ההורים מפנים אצבע מאשימה כלפי משרדי הביטחון והחינוך שלטענתם היו אמורים לפקח על המכינה וכשלו בשליחותם. "אנחנו מרגישים מרומים", אומר איציק אור, אביה של אלה ז"ל. "נתנו לנו תחושה שיש אבא ואימא למכינות, ושמנהל המכינה הוא קצין בכיר ולכן אפשר לסמוך עליו ועליהם. שלושה חודשים עברו, ושום גורם רשמי לא פנה אלינו. כאילו האסון קרה בטורקיה. זה לא יעלה על הדעת".

     

    כל יום הם מתעוררים לכאב מחדש. "רומי השאירה אחריה חיסרון ענק", אומרת יעל כהן. "הידיעה שלא אוכל לשמוע את צחוקה, לדבר איתה, לגעת, מייסרת מאוד. אבל את הרוח שלה אף אחד לא יכול לקבור". ואוריאל בר־שלום, אביה של אילן ז"ל אומר: "אני מנסה לנצור רגעים שלה שיישארו חיים, שלא יתמוססו".

     

    "הכל כואב, הכל שורף", מספר מהנהלת מכינת בני ציון נמסר בתגובה: "נמשיך להפיק את הלקחים, שבמסגרתם ביטלנו את פתיחת המחזור הקרוב". מנהל המכינה לשעבר, יובל כהאן, מסר: "אני מכבד את המשפחות, מבין את כעסן ומשתתף בכאבן הנורא. אינני מרגיש שנכון לנהל שיח מעל דפי העיתון, ולכן פניתי אליהן במכתב אישי, והצעתי להיפגש עימן".

     

    ממשרד החינוך נמסר: "בעקבות האסון הקים המשרד ועדה להסדרת פעילויות החוץ של המכינות הקדם־צבאיות". ממשרד הביטחון נמסר: "המשרד שותף לעבודה שמוביל משרד החינוך להפקת לקחים מהאירוע הקשה במטרה למנוע אסונות בעתיד".

     

     

    הראיון המלא יתפרסם מחר ב-"7 ימים"

     

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 18.07.18 , 22:49
    yed660100