לאחר רעש ומהומה, שונה הסעיף בחוק הלאום המאפשר הקמת יישובים לערבים או ליהודים בלבד - וטוב ששונה. לפי הנוסח שאושר, נקרא לו נוסח א': "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
במסגרת השיח הציבורי הנמשך כבר שנים רבות על מדינה יהודית יש גם נוסח ב': "מדינה יהודית היא מדינה שהתיישבות היהודים בשדותיה, בעריה ובמושבותיה היא בראש דאגותיה ... מדינה שערכיה שאובים גם ממסורתה הדתית... מדינה שערכיה של מורשת היהדות וערכיה של ההלכה היהודית הם חלק מערכיה הבסיסיים".
הדברים הללו הופיעו, ככתבם וכלשונם, במאמר שפירסמה שרת המשפטים בכתב העת "השילוח" כבר ב־2016. זו הייתה עילה להתגוללות של פרופסור דניאל בלטמן במאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "הנציונל־ציוניזם החדש של איילת שקד". נציונל־ציוניזם. לא פחות. "תפישת עולמה", כתב בלטמן, בהתבסס על נוסח ב', "שואבת ממחוזות אפלים ... תפישתה מזכירה את הקסנופוביה הגזענית של מדינות הדרום בארה"ב".
פרופסור לנאציפיקציה
העניין הוא שנוסח ב' לא היה של שקד. היא ציטטה דברים שכתב ואמר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק. לראשונה הם הופיעו כבר ב־1994. בפעם האחרונה הם הופיעו בפברואר השנה. ברק, ייאמר לזכותו, עקבי בעניין הזה. הוא חוזר על אותו נוסח שוב ושוב, בהרצאות ובמאמרים.
בלטמן, אוי לבושה, התקשה להבחין בין מצטט למצוטט. ייתכן שמדובר ברשלנות, וזו פשלה לא קטנה לפרופסור שאין לו מושג מה הוא מצטט. וייתכן שמדובר בזדון, משום שבלטמן העדיף להתגולל על שקד במקום על ברק. כך או כך, בלטמן ניצל את ההזדמנות כדי לשפוך שמן למדורת הנאציפיקציה שכבר שנים רבות הוא מטפח. הרי הדמוניזציה, פעם נגד יהודים, היום נגד ישראל, מתבססת על שקרים ומניפולציות. בלטמן סיפק עוד הוכחה.
מותר, ולדעת הח"מ גם צריך, להתנגד לחוק הלאום בניסוחו המקורי. הבעיה היא בשיח הכל כך רדוד ומקצין שמתפתח כאן, גם בגלל אנשים כמו בלטמן. משום שכאשר הופכים כל דבר ל"פשיסטי" או "נאצי", אז רוב הישראלים, מברק וימינה, הם נציונל־ציונים. חוק גודווין קובע שהראשון שעושה השוואה עם הנאצים - הוא המפסיד. בלטמן, שערוותו נחשפת כאן, בוודאי הפסיד. הבעיה היא שעם השוואות כאלה, עם רמה כזאת של דיון - כולנו מפסידים.
ההיתממות של מוגריני
שרת החוץ של האיחוד האירופי זועמת על השר גלעד ארדן משום שדוח שפירסם המשרד לנושאים אסטרטגיים מפרט תמיכה של האיחוד, או של גופים הקשורים לאיחוד, בגופים אנטי־ישראליים. אני? תומכת בטרור? הגיבה פדריקה מוגריני. היא צודקת. האיחוד האירופי לא מעביר מימון ישיר לארגוני טרור. אבל זו הייתה תגובה מיתממת. משום שהאיחוד מעביר מימון לשורה של גופים תומכי BDS, שמטעמי זהירות לא נאמר שכולם משמשים כזרוע הסברתית של הטרור, אבל אפשר לקבוע שרבים מהגופים הללו, או פעילים בולטים שלהם, הם או תומכי טרור או מצדיקי טרור.
אנחנו לא תומכים בחרם על ישראל, טענה מוגריני. אבל, היא הוסיפה, תמיכה של גוף כלשהו ב־BDS לא פוסלת אותו מקבלת תמיכה. זו בדיוק הבעיה. זו ההיתממות. ה־BDS שולל את זכות קיומה של ישראל, בדיוק כפי שהוא שולל כל הסדר המבוסס על שתי מדינות לשני עמים. מדוע, לעזאזל, תומך האיחוד האירופי בגופים ששוללים את זכות קיומה של ישראל? האם היא יכולה להציג עוד מדינה אחת, רק אחת, שהאיחוד תומך בגופים ששוללים את עצם קיומה?
יש צורך בזהירות. הדוח מערבב לפעמים בין גופים ששוללים את זכות קיומה של ישראל לבין גופים שתומכים בחרם על ההתנחלויות. השר גלעד ארדן אמור לצאת לבריסל כדי להציג את הדוח. כך שיורשה לי לתת לו עצה. הערבוב הזה מזיק. לישראל יש טענות טובות. אין צורך להוסיף טענות שרק פוגעות בטענות הטובות. דרך צלחה.
בומרנג ה"ניטרליות"
מאז הוקם ארגון "תגלית", שאחד מיוזמיו היה יוסי ביילין, הוא עושה מאמץ מיוחד, נדמה לי שקצת מוגזם, לברוח מכל מחלוקת פוליטית. אין אינדוקטרינציה. אין פאנלים של שמאל־ימין. העיקרון היחידי שמוסכם על "תגלית" הוא הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לא יותר. המטרה של הפרויקט היא להציג את ישראל ולחזק את הקשר בין צעירים מקהילות יהודיות ברחבי העולם לבין ישראל. הרי המחלוקות ידועות. והפרויקט, לשם שינוי, מנסה להעניק מסגרת חוצת מפלגות ומחלוקות.
ישראל של "תגלית" כוללת גם את ערביי ישראל. תוכניות הביקורים כוללות, למשל, את ארמון החוריה ביישוב הבדואי לקייה, את בית הגפן בחיפה (מרכז תרבות יהודי־ערבי), ואת סינדיאנת הגליל (פרויקט כלכלי, המעסיק בעיקר נשים ערביות, ופועל לפי הכללים הבינלאומיים של סחר הוגן). המדריכים בפרויקט עוברים מסלול הכשרה שכולל, למשל, סמינר חובה בנושא ערביי ישראל בשיתוף גוף יהודי־אמריקאי העוסק בהעלאת המודעות לעניינם של ערביי ישראל (Inter-Agency Task Force on Arab Israeli Issues). זה לא גוף ימני.
העניין הוא שבשבועות האחרונים מנסים גופי שמאל קיצוני לחבל בפרויקט. הם רוצים פוליטיזציה ואינדוקטרינציה. לא מספיק להם שהקמפוסים בארה"ב עמוסים לעייפה בקמפיינים אנטי־ישראליים. הם רוצים להפוך גם את הצעירים שמשתתפים ב"תגלית" לעוד קורבנות לתעמולה דומה. בשבועות האחרונים אלה היו פעילי IfNotNow שהחלו לנהל קמפיין נגד "תגלית", תוך הטחת האשמה שהפרויקט "מסתיר את האמת על הכיבוש". על הרקע הזה נעשו ניסיונות להפריע לפרויקט כבר בנקודת היציאה בניו־יורק, וגם לחדור לפרויקט כדי למשוך משתתפים לסיורים בשיתוף פעולה עם פעילי "שוברים שתיקה" ו"שלום עכשיו".
אפשר להתווכח עם הניטרליות המוגזמת של "תגלית". מה שמעניין הוא, ש־IfNotNow הוציאו משלחת לישראל. תוכנית הביקור שלהם היא דוגמה מובהקת למכניזם של שטיפת מוח אנטי־ישראלית. המפגשים היו רק, ואך ורק, עם שמאל אנטי־ישראלי ושמאל עוד יותר אנטי־ישראלי. ל"תגלית" אסור להיות ניטרלי. להם מותר להיות אנטי־ישראליים.
עד מתי?
לפני ימים אחדים פורסם בשווייץ פסק דין הקובע שניתן להחזיר גם אריתריאים הצפויים להיות מגויסים לשירות צבאי בארצם. פסק הדין מצטרף לדוחות ולפסקי דין שמבהירים כי אין סכנה לחוזרים לאריתריאה, וגם להסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אריתריאה לאתיופיה. בנוסף, נמשכות המהומות בין תומכי המשטר האתיופי למתנגדיו. מדובר בסיוט קבוע למי שגר באזורי ההתפרעויות, בעיקר בדרום תל־אביב. מה עוד צריך לקרות כדי שהמדיניות הישראלית תתאים את עצמה לנסיבות החדשות? זה לא שממשלת נתניהו רוצה לגרש את האריתריאים. להפך. היא עושה כל מאמץ כדי להתעלם מהסיבות שמאפשרות החזרה, לפחות של תומכי המשטר. עד מתי?
