מסילת חייו
אותיות זעירות וצפופות, כתובות בעיפרון, ליד משפטי המופת של הרמח"ל | מאז ימיו במכינת עלי התעמק הדר גולדין בספר "מסילת ישרים", שאותו נשא לכל מקום, גם ביום שבו נחטף למנהרה ברפיח | אחרי שהערותיו המחכימות קובצו בספר, מספרים שותפיו לחברותא איך הפך את הקריאה בטקסט התובעני לנגישה ועכשווית | "היו הרבה הנצחות להדר ועוד יהיו הרבה", אומרת ארוסתו עדנה סרוסי, "אבל פה זה הלב"
פיש אנד צ'יפס - כך בכל שנה נחגג יום העצמאות של החבורה שהתגבשה במכינה. התפריט הבלתי שגרתי תובל בתוכנית אמנותית בניצוחו של הדר גולדין. בסרטון מחגיגת יום העצמאות האחרונה, ב־2014, חודשיים לפני פרוץ מבצע "צוק איתן", אפשר לראות כבר מי הכוכב במערכון המאולתר: רגע אחד הדר בדמות בחורה עם קול צפצפני שרומזת בכל דרך אפשרית לחבר שלצידה שישלוף את הטבעת. ברגע הבא הוא המפקד עם כומתה מצחיקה לראשו שמדבר נדב"רית (נוהל דיבור ברשת) מוגזמת. המפקד הקשוח מודיע לחברתו תוך כדי תדריך על גבול סוריה ש"מהיום אנחנו מאורסים. את חותמת, להרבה זמן". "מתי אני מזדכה?" שואלת החברה, שעכשיו כבר מגולמת על ידי חברו של הדר, אביתר דוד. החבר'ה סביבם נקרעים מצחוק.
"הדר היה חקיין והצליח להצחיק אותנו בטירוף, אבל בלי לפגוע. זה היה תמיד ברוח טובה", מספר אוריה אלנקווה, חברם לספסל בית המדרש של התאומים גולדין. "הדר וצור עשו הכל יחד. צור שקט יותר והדר המצחיקן והרקדן. נוצרה מין חבורה סביבם. שמרנו על קשר גם במהלך הצבא, בין השאר במפגש הקבוע ביום העצמאות, שאותו אי־אפשר לשכוח. הדר היה סטנדאפיסט וחברותי מאוד, אבל הוא גם לא היה בחור שמסתלבט עם החבר'ה בשורות האחרונות בשיעורים במכינה. הוא ישב מקדימה, קשוב, משקיע ומסכם ביסודיות. הוא השקיע במיוחד בספר 'מסילת ישרים'".
השבוע הגיעו חבריו של הדר לאזכרה שבה צוינו ארבע שנים למותו, ובמקביל יצא לאור ספר חדש: "איך לבנות חיים - חברותא במסילת ישרים עם הדר גולדין". על כריכת הספר (בהוצאת מגיד) ציור ססגוני שצייר הדר. בתוכו - סיכומים, הערות והארות מחכימות ומרגשות של הדר על "מסילת ישרים", אחד מספרי היסוד בתורת המוסר היהודי. בתיווכו הבלתי אמצעי של הדר, הטקסט הכבד יחסית הופך למשהו חי, בועט, עכשווי ואישי.
"מסילת ישרים" נכתב על יד רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), מקובל, סופר ומשורר שחי באיטליה, באמסטרדם ובעכו במאה ה־18. הספר שהודפס לראשונה ב־1740 באמסטרדם מלמד את האדם איך לתקן את מידותיו. או במילים אחרות: כיצד לעצב לעצמך אישיות מאוזנת, ישרה ומוסרית. את הספר בנה הרמח"ל בפרקים, על פי ברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי: "אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענווה, ענווה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים". הרמח"ל מסביר את מהותה של כל מידה וכיצד על האדם לסגלה.
כבר בשבת הראשונה שבה הוכרז הדר כחטוף, שלף אחיו צור את הקלסר של הדר מהמכינה והראה להוריו את סיכומיו - מאות דפים מסודרים לפי שיעורים בכתב ידו היפהפה. אחד הנושאים שהדר השקיע בהם במיוחד היה סיכום שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על "מסילת ישרים". צור הציג בפני הוריו הפתעה נוספת: הספר "מסילת ישרים" כרוך, ובתוכו כתב ידו של הדר בעיפרון, באותיות זעירות וצפופות, מסודרות להפליא. הערות מימין לטקסט של הרמח"ל, הערות משמאל, כותרות, קו תחתון מדגיש מתחת לביטויים חשובים. ההורים נדהמו. שמחה האב מיהר לסרוק את הספר עם ההערות בספרייה הלאומית.
מחתרת ההקלדות
"היצר מציג לך לפעמים שלהתגבר על אתגר זה כמו נהר ענק שאי־אפשר לחצות, ורק לאחר שאתה מתגבר אתה קולט שהייתה זו אך שלולית. וגם אם זה באמת נהר, הרי שגם נהר אפשר לחצות, אז קפוץ למים"
(מתוך הערותיו של הדר, עמוד 241)
מחנכו של הדר, הרב קשתיאל, הגיע לנחם את בני המשפחה בשבעה והתפעם מהגילוי. "הייתי בהלם כשראיתי את זה", נזכר השבוע הרב קשתיאל, ראש הישיבה לבוגרי צבא שליד מכינת בני דוד בעלי. "לימדתי 'מסילת ישרים' בשנה א' ובשנה ב'. רוב החבר'ה מתגייסים אחרי שנה וחצי. צור והדר נשארו עם קבוצה קטנה לשנה שנייה מלאה, ואז הייתי המחנך שלהם. הקשר נשאר גם כשהם התגייסו. בשום שלב לא ידעתי שהדר כל כך השקיע בסיכומים של השיעורים. לא ידעתי שהוא ישב עד השעות הקטנות של הלילה בבית המדרש, וכתב וחידש מעצמו. הדר התכתב עם הספר באופן תוסס ואותנטי. הדברים שכתב הם לא רק הערות לימודיות ותמצית של השיעורים. ההערות היפות ביותר הן אלה שבהן הוא מדבר אל עצמו. 'מסילת ישרים' הוא ספר קצר ונוקב, תובעני, שאומץ על ידי תנועת המוסר. הטיפוס הקלאסי של 'מסילת ישרים' הוא מיוסר וסגפן. הדר לעומת זאת קרן משמחה.
"מדהים ומיוחד שמה שהולך עם מפקד אמיץ בסיירת גבעתי, זה 'מסילת ישרים'. זה כנראה משהו שיכול לצמוח רק פה בארץ. אותי זה מרגש. המשפחה העבירה אליי את הסיכומים של הדר ואת ההערות שלו בגוף הספר. סימנתי מה בעיניי קריטי להבנה, והחזרתי את הדברים לאביו. אמרתי לו: זה לא שלי, זה שלכם, זה של הדר".
כמה חודשים אחרי מותו של הדר החלו חבריו מהמכינה להקליד את הסיכומים שכתב. ביניהם הייתה גם ארוסתו של הדר, עדנה סרוסי. "צור העביר לי כל פעם צילום של דפים מתוך הסיכומים. זה היה מין מחתרת כזו. לא ידעתי מי עוד משתתף בזה, ואם נעשה עם זה משהו בעתיד. קיבלתי את שלי ועשיתי", מספרת עדנה. "מאוד התחברתי לזה רגשית. אני אוהבת את 'מסילת ישרים'. זה החיה אותי באותה תקופה. הרגשתי שהדר מדבר איתי דרך זה, כי בתוך הסיכומים הדר דיבר את עצמו. זו הייתה חוויה מטורפת".
עדנה הכירה בזמן אמת את אהבתו של הדר לספר. "כשהדר הראה לי בפעם הראשונה את כל האותיות הקטנות הללו, זה היה מפעים. אמרתי לו, וואו - מה זה הטירוף הזה? מתי עשית את זה? אני זוכרת בעיקר את ההתפעלות שלי, את השוק. חוויית הלימוד עם הדר את הספר הייתה הלם. זה לא היה לימוד יבש. הרגשתי שהוא חי את הדברים, כאילו הרגע יצא מתוך הספר. כשאנשים לומדים טקסטים הרבה פעמים מרגישים שיש טקסט ויש את החיים. הוא חי את הטקסט. בשבת האחרונה ישבתי עם הספר החדש והתחלתי לקרוא. מבחינתי זה אחד הרגעים הכי מרגשים בשנים האחרונות. היו הרבה הנצחות להדר ועוד יהיו הרבה. בכל הנצחה יש משהו מהאישיות שלו, אבל פה זה הלב".
איך הספר הרציני הזה מסתדר עם הבחור העליז, החקיין והרקדן?
"למדתי מהדר שלהיות איש ישר, ערכי ומוסרי, כמו ש'מסילת ישרים' מלמד אותנו, זה לא בהכרח להיות כבד. אמרתי לו שבזכותו אני פתאום מבינה מה זה תורת חיים. שמסר, תוכן וערכים יכולים להחיות אדם, ולעזור לו להתפרץ החוצה ולהוציא מעצמו את כל הכוחות".
בפק"ל, צמוד לתפילין
"תיקון האדם הוא תיקון העולם. אדם איננו שיפוצניק המסתובב בעולם ומחפש מה לתקן... כדי לתקן עולם במלכות שדי, צריך לעסוק בתיקון עצמו".
(עמוד 23)
אלחי רפואה הוא אחד מהחברים שהקלידו את כתב היד. גם הוא הכיר היטב את ההתעמקות של הדר ב"מסילת ישרים". "בשנה א' ישבתי מאחוריו", הוא מספר. "אתה רואה בן אדם רוכן שעות על ספר וכותב בו עם עיפרון מחודד. אני זוכר את עצמי מסתכל עליו מהצד ומנסה ללמוד ממנו. היום אני מדריך במכינה, ומרגיש שהדר כאן איתי".
אלחי הגיע למכינה היישר מהתוכנית "כוכב נולד", ומצא מיד שפה משותפת איתו. "הדר מאוד קיבל אותי. יכולנו לדבר שעות על 'מלך האריות' או לתרגם רעיונות יחד לאמנות - הוא לציור, אני למנגינה. כולם ידעו שהספר 'מסילת ישרים' והדר הם החברים הכי טובים. הוא מצא את הנוסחה ליישום שלו בפועל. שער הזהירות ב'מסילת ישרים' עוסק במה לא לעשות. אנחנו נורא טובים בלהגיד מה לא, בטח אנשים דתיים שעסוקים הרבה במה אסור, בטח ובטח כשהם בצבא. אבל יש גם את שער הזריזות - וואלה, מה כן לעשות. הדר היה בזריזות, בנקיות. הוא היה עסוק כל הזמן בעשייה מדויקת, בלי להעיר לאחרים מה מותר ומה אסור.
"אחד השערים האחרונים בספר הוא ענווה. זה באמת התבטא בהדר גם בבית המדרש וגם כמפקד. עברנו מסלול דומה. היינו יחד בגדס"ר גבעתי ובקורס קצינים. הוא יצא לקורס מ"כים לפניי. כשהוא היה מ"כ אני הייתי עוד חייל. אני זוכר ששאלתי אותו אם הוא לא מרגיש פראייר להיות טוב בכל הסיטואציות, כי הרי בצבא זה לא תמיד משתלם. הוא ענה לי: 'תכלס, כן. אני מרגיש קצת פראייר', חייך והמשיך הלאה".
"מסילת ישרים" הלך עם הדר לאורך כל המסלול הצבאי. לא רק במובן הרעיוני, אלא פיזית ממש. את העותק הגדול עם ההערות הצפופות הותיר בבית. עותק קטן יותר הלך איתו לכל מקום, וגם בתוכו כתב הערות. "התגייסתי לגבעתי, כמו הדר", מספר דוד ברוכי, חברו למכינה שגם הוא השתתף בהקלדת כתב היד. "במהלך 'צוק איתן' נלחמנו די צמודים אחד לשני. אני פרמדיק. אחרי כמה ימי לחימה יצאנו להתרעננות בשטחי כינוס. אני זוכר את הדר אחרי תפילת שחרית, מוציא מהדורת כיס של 'מסילת ישרים' ולומד. זה היה חלק מהפק"ל שלו, צמוד לתפילין".
מהדורת הכיס הייתה עם הדר גם ביום שבו נחטף לתוך מנהרה ברפיח, בתוך הירכית לצד מפה צבאית. איתן פונד, רעו ומפקדו שנלחם איתו באותו קרב וניסה לחלצו מהמנהרה, סיפר להורים כי בכל רגע של מנוחה הדר ישב וקרא מתוך עותק הכיס.
כשהסתיים שלב ההקלדה של החברים, והרב קשתיאל עבר על החומר הרב, החלה מלאכת העריכה הסבוכה. אחרי עריכה של דרור יהב, צלל ההיסטוריון פרופ' שמחה גולדין אל לימוד "מסילת ישרים" ואל כתבי בנו. שמחה כותב בהקדמה לספר כי כשפתח אותו לראשונה, "נעתקה נשימתי. הספר הוא התמודדות אישית של בחור צעיר על נשמתו, תודעתו וערכיו".
עבודת החברים ממשיכה גם כעת. "הקמנו קבוצת פייסבוק, 'חבורת הדר', מתוך מטרה לקחת את הספר צעד אחד קדימה", מספר אוריה אלנקווה. "אנחנו מקימים רשת של קבוצות לימוד שילמדו פעם בחודש חברותא עם הדר גולדין. יש כבר יותר מעשר קבוצות שהחלו ללמוד ממנו בארץ ובחו"ל. אני מאמין שהתקדמות תמידית והרצון להיות מוסרי וישר, הם שאיפה של כל אדם, ולכן אנחנו פונים לכל הקהלים - חרדים, חילונים ודתיים".
"לפעמים זה נראה שיש מאבק בין תרבות מערב לערכי התורה, אבל אצל הדר זה זרם יחד בצורה טבעית ויפהפייה", אומר אביתר דוד, חברו של הדר לחדר במכינה ומי שמככב לצידו בהצגת יום העצמאות. "הדר היה טיפוס מיוחד בנוף של הציבור הדתי. הוא בא ממשפחה מאוד משכילה וצלל לתוך הלימוד. אני באתי מהברזלים של השכונה וגם צללתי לתוך הלימוד. אולי בגלל זה התחברנו. הדר ידע לגעת בכל העולמות. הוא היה הכי אשכנזי בעולם מכפר־סבא, אבל עשה לנו דיסק של שירים מזרחיים לכל החדר. הוא ישן במיטה שמעליי. שנתיים היינו באותו חדר. להדר היה דמיון מפותח בטירוף. רואים את זה גם בציורים שלו וגם בהצגה. היינו רגילים להציג יחד כי בתקופת המכינה הקמנו מין תיאטרון, והופענו בהתנדבות בפני ילדים עם מוגבלויות. הדר היה קורע את הילדים מצחוק. זה אותו הדר שהיה לומד ברצינות בכל הזדמנות. ככה חוויתי אותו.
"לחמתי ב'צוק איתן'. ראיתי דברים קשים. אבל כשנודע לי שהדר נחטף זה היה פטיש עשרה קילו על הראש. אני לא פוליטיקאי. לפעמים אנחנו שוכחים שמוסריות זה לא רק כלפי האויבים שלנו, אלא קודם כל כלפי הלוחמים שלנו. אני מבין שהסיטואציה מורכבת, אבל הערכים האנושיים והיהודיים מחייבים אותנו להחזיר את הדר הביתה. כמו ששמחה כתב בספר, זאת חובת האדם בעולמו, זאת חובת ההדר בעולמו".
לפנייה לכתב/ת 
