"MRI איננה בדיקה מדויקת יותר מ־CT"
והפעם ד"ר אליסיה נכטיגל, מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי הלל יפה
האם הקרינה בצילומי רנטגן ובבדיקות סי־טי גורמת נזק, אילו צילומים הכי מסוכנים ולמי אסור לעבור צילום רנטגן?
"צילומי הרנטגן ובדיקות הסי־טי מבוססים על קרני X המכונות גם קרני רנטגן, אשר התגלו במקרה בשנת 1895 ע"י פיזיקאי גרמני בשם וילהלם רנטגן, ומכאן שמם. הם חוללו מהפכה בעולם הרפואה ועד מהרה הפכו לאמצעי חיוני באבחון ובטיפול של החולים בכל העולם. קרני רנטגן פולטות קרינה מייננת אשר ביכולתה לגרום נזק לרקמות גוף האדם. חשוב מאוד להדגיש שחלק גדול מהמחקרים הדנים בנזקי הקרינה לגוף האדם. בדקו את הנזקים לטווח הארוך והקצר אשר נגרמו לניצולים של ההפצצה של חיל האוויר האמריקאי על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי, בסוף מלחמת העולם השנייה. כמות הקרינה שנפלטה אז הייתה עצומה ואיננה מתקרבת לקרינה של בדיקות הסי־טי.
"התרומה של בדיקות הדימות, ובהן צילומי רנטגן ובדיקות סי־טי, חשובה ביותר ואף מכרעת באבחון ובטיפול של מצבי מחלה שונים. אם משתמשים בהן בתבונה ובזהירות אין כל סיבה להימנע מצילומי רנטגן ובדיקות סי־טי. כאשר מטופל נדרש לעבור מספר רב של בדיקות סי־טי, כמות הקרינה שהוא נחשף אליה עולה, ויש לקחת אותה בחשבון במכלול השיקולים הרפואיים המנחים את הרופא המטפל".
למי אם כן אסור לעבור צילומי רנטגן ובדיקות סי־טי? התשובה היא אף אחד. אין אדם שאסור לו להיחשף לקרינה בכמות כזאת. עם זאת, כאשר מדובר בילדים ובנשים בשליש הראשון להיריון מומלץ לנקוט משנה זהירות עם הפניה לבדיקות סי־טי, אך אין כל מניעה שילד או אישה בהיריון יעברו צילום רנטגן, בעיקר לאזורים רחוקים מהעובר (כגון צילום חזה, צילום גפה בגלל חבלה וכדומה)
למה שלחו אותי לסי־טי עם המון קרינה, ולא ישר לאם־אר־איי שהוא הכי מדויק?
"אם־אר־איי איננה בדיקה מדויקת יותר מסי־טי. כל אמצעי הדימות משלימים אחד את השני, לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. לא קיימת בדיקה טובה יותר מהשנייה לאיבר זה או אחר בגוף האדם, אלא לשאלה אבחנתית זו או אחרת. לדוגמה, אם מטופל סובל מכאב בטן ימנית עליונה והרופא המטפל חושד בדלקת של כיס המרה, הבדיקה הטובה ביותר לענות על שאלה זו תהיה אולטרסאונד, כי בדיקת הסי־טי פחות טובה לשאלה זו ולבדיקת האם־אר־איי אין כל מקום באבחון של דלקת בכיס המרה.
"דוגמה נוספת, כאשר אדם מבוגר משתעל זמן ממושך והרופא המטפל חושד במחלת ריאות, הוא יפנה אותו בשלב ראשון לצילום חזה. אם יש צורך בבירור נוסף, המטופל יופנה לביצוע בדיקת סי־טי של בית החזה. נכון להיום, לבדיקת אם־אר־איי אין מקום באבחון של מחלות ריאה. לעומת זאת, אם מטופל נחבל בברך וקיים חשד לשבר, המטופל יופנה לצילום רנטגן, ובהתאם לצורך לבדיקת סי־טי. אם בבדיקה הגופנית עולה חשד לקרע של המניסקוס, האורתופד יפנה את המטופל לבדיקת אם־אר־איי. במספר רב של מקרים נדרשת יותר מבדיקת דימות אחת כדי להגיע לאבחנה סופית כאשר, כאמור, כל אחת מהן מסוגלת לענות על שאלות אבחנתיות שונות הנוגעות לאותו איבר ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות".
רופא המשפחה שלי טוען שיש דלקת ריאות בצילום - והתחיל אנטיביוטיקה, אבל בפענוח שהתקבל מהרדיולוג נכתב שהצילום תקין. אז למי להאמין?
"עליך להאמין לשניהם. בהחלט ייתכן מצב שהרופא מתרשם מסימנים קליניים של דלקת ריאות, והיא לא נראית בצילום הרנטגן. צילום תקין אינו שולל קיום של דלקת ריאות. וגם ההפך יכול להתרחש - הרופא המטפל אינו מתרשם מסימנים של דלקת ריאות בעת ההאזנה לריאות, והיא מופיעה בברור בצילום הרנטגן. ההחלטה הסופית האם ואיך לטפל נתונה בידיו של הרופא המטפל אשר ייקח בחשבון את כל הנתונים, ובהם גיל המטופל, מצבו הרפואי הבסיסי, מחלות הרקע שהמטופל סובל מהן, הממצאים בבדיקה הגופנית, התוצאות של בדיקות המעבדה והממצאים בצילום הרנטגן".
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והכתב הרפואי של ynet
לפנייה לכתב/ת 
