בכל הקשור לסיקור הטלוויזיוני, מחאת הלהט"ב היא מהאירועים הבולטים של השנים האחרונות. מחוץ ליקום של ערוץ 20 - הצופה עינב תיזמן אייטם שנמשך 40 שניות בלבד - כל תוכניות האקטואליה ומהדורות החדשות הציבו את הנושא בראש סדר היום וליוו באופן הדוק את ההפגנות ברחבי הארץ, עד לעצרת בכיכר רבין בתל־אביב. שם כבר הוקמו נקודות שידור מיוחדות, החותמת לכך שמדובר בהתרחשות חשובה שיש לדווח עליה מקרוב ככל הניתן.

האופי התקדימי של מחאת הלהט"ב - בהיקף, בחדות, באנרגיה - הוליד דיון די חריג ב"חמש עם רפי רשף" בין המגיש לבין מתן חודורוב, שחבש כאן כובע כפול: פרשן כלכלי וגיי. כך, בתום אייטם שעסק בסוגיית הפונדקאות, רשף שאל את חודורוב על הכוח התקשורתי של הקהילה הגאה והאם הוא הכתיב את הווליום בסיקור ואת ההתגייסות של תאגידי הענק. "יש כוח", השיב חודורוב. "והכוח הזה מחייב כלפי מיעוטים אחרים".

התהייה של רשף והתשובה של חודורוב מעניינות כי הן שמו את האצבע על הרגע שבו מחאת הלהט"ב זינקה לממד אחר: ההתייצבות של אינספור חברות וגופים בשבוע שעבר מאחורי יוזמת השביתה של חברות וחברי הקהילה. מבול הודעות התמיכה יצר מומנטום, שלאחריו היה ברור כי אלא אם תפרוץ מלחמה בעזה - ולא היינו רחוקים משם - ניתקל במחזה שלא רואים כל יום.

כלומר, הקהילה הלהט"בית הצליחה היכן שאוכלוסיות מופלות אחרות נכשלו: היא הפרידה בין שני המוקדים החזקים ביותר - השלטון וההון. אי־השוויון כלפי הלהט"ב התברר כמקום שבו האינטרסים של הצדדים סותרים, מה שתרם להד שנשמע אתמול בערים ובכיכרות. הקהילה העסקית (הכסף) מחזיקה בסיסמוגרף שאומד את עוצמתו של רעש האדמה הצפוי ופועלת בהתאם. זהו הכוח הדרמטי באמת, והשאלה אם גם הוא מחויב "כלפי מיעוטים אחרים", כפי שאמר חודורוב על התקשורת (טיעון שבעצמו שווה מחשבה).

אבל זה כבר הסיפור של היום ומחר. אתמול השתייך במובהק לאוסף של תמונות מרשימות, שצבעו את המסך בגוונים של צעקה שחיכתה זמן רב להישמע ככה. אותה זעקה משקפת גם את המתח הליברלי־שמרני במדינה. בזמן שידור המהדורות בשלושת הערוצים המרכזיים, לא חסרו קולות ברשתות החברתיות שהתלוננו על הדגשת מחאת הלהט"ב לעומת נפח העיסוק בצום ט' באב וגם בהלוויית החייל שנהרג על גבול עזה. אלו ויכוחים שבהם אף אגף לא נוטה להשתכנע (או סתם להקשיב). ובכל זאת, מי שרוצה לשנות את דמותה של ישראל, לא מומלץ לו להתעלם מקיומם.

בקטנה: מן המפורסמות היא שגופי השידור לא כל כך יודעים מה לעשות עם ט' באב. עם זאת, מהדורה של "ערב טוב עם גיא פינס" שמוקדשת לסכסוכים הגדולים בתעשיית הבידור היא צורת התמודדות די ביזארית. קמצא ובר־קמצא אאוט, עדן בן זקן ונטע אלחמיסטר אין. וברצינות: אפשר וצריך להתווכח האם נדרשת רגולציה על לוח השידורים בט' באב. אבל למחזר את הריאיון הדוחה עם בעלה הראשון של בר רפאלי, זה בטח לא מתכון לאהבת חינם.