היום דיון בבג"ץ: איך יירשמו אמהות לסביות

תשומת הלב הציבורית ממוקדת בימים אלה במאבק הקהילה הלהט"בית לשוויון בחוק הפונדקאות, אך במקביל מתנהלים מאבקים נוספים של הקהילה לשוויון זכויות. אחד מהם יגיע היום לציון דרך חשוב, כשבית־המשפט העליון יערוך דיון בנוגע לאפליה של נשים להט"ביות ברישומן כאמהות במרשם האוכלוסין.

העתירה הוגשה על ידי רוית צור וייסלברג ואורלי וייסלברג צור, שתי נשים חד־מיניות שדרשו לרשום את שתיהן כאמהות של הילדים שלהן במרשם האוכלוסין כפי שעושים לזוגות סטרייטים, מבלי להידרש להוציא צו מבית־המשפט לענייני משפחה. המדינה ציינה בתגובתה כי אין מקום לאפשר לרשום באופן אוטומטי שתי אמהות כך שגם האימא הלא־ביולוגית תירשם במרשם האוכלוסין.

המדינה ציינה בתגובה כי לא מדובר בהורות ביולוגית אלא בהורות "משפטית", ולכן יש צורך לבסס את ההורות הזו קודם כל בצו של בית־המשפט. אלא שהעותרות טענו כי זה לא ההליך המקובל כאשר מדובר בבני זוג הטרוסקסואליים, שנרשמים בתור ההורים במרשם האוכלוסין בלי להידרש להציג "הוכחה" כלשהי. העותרות ציינו כי לעיתים מדובר בתהליך שבו ביצית של אחת האמהות מופרית ומועברת לרחם של האם השנייה והיא זו שיולדת, כך שבפועל יש זיקה גנטית לשתי האמהות.

עו"ד חגי קלעי, המייצג את העותרות, הסביר שהמדינה טוענת שהיא מסרבת לרשום את האם כ"הורה" במצב שבו האם שילדה עשתה שימוש בתרומת זרע, אלא שגבר שאשתו עשתה שימוש בתרומת זרע לא צריך לפנות לבית־המשפט כדי "לאמץ" את הילד שלו. "אם זה לא מספיק", הוסיף, "גם כשהאם שלא ילדה מקיימת קשר גנטי לקטין, עדיין מסרב משרד הפנים לרשום אותה. קשה לחשוב על אפליה בוטה וחריפה מזו, הנעשית בריש גלי ומבלי שאיש בשירות המדינה עוצר אותה".