אחרי שהמתיחות בגזרה הדרומית ובגזרה הצפונית הגיעה לשיא בחודשים האחרונים, הקבינט המדיני־ביטחוני יאשר ביום ראשון הקרוב תוכנית ענק להתחמשות צה"ל שעיקרה – הגנה על העורף מפני התקפות טילים. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי עלות המהלך 30 מיליארד שקלים, ולמעשה מדובר בתוכנית הגדולה אי־פעם בתולדות צה"ל ומערכת הביטחון.

משך התוכנית הרב־שנתית הוא עשר שנים והיא צפויה להתחיל ב־2019 ולהימשך עד לסוף 2028. היא נועדה לאפשר הקצאת משאבים בהיקף גדול להתעצמות צה"ל, מיגון העורף כולו מצפון המדינה ועד לדרומה, עיבוי מערך הטילים של צה"ל ופיתוח ורכישת אמצעי הגנה משוכללים. בין היתר היא נועדה לאפשר גם פיתוח מערכות חדשניות נוספות על אלו הקיימות כיום.

הפרטים נידונו בסודיות בחודשים האחרונים. בשיחות לקחו חלק רה”מ בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הביטחון אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראשי המועצה לביטחון לאומי ובכירי כל מערכות הביטחון.

גורם ממשלתי בכיר הגדיר אתמול את התוכנית כחסרת תקדים בהיקפה. "לא הייתה עוד תוכנית כזאת, בטח לא בעלות ובהיקף עצום שכזה. מדובר בתוכנית התקפית והגנתית רחבת היקף כאחד", הסביר אותו גורם.

סוגיה ביטחונית שמטרידה את מערכת הביטחון וקיבלה תשומת לב רבה בתוכנית היא איום הטילים. במסגרת התוכנית תגדיל מערכת הביטחון במאות אחוזים את מערך ההגנה מפני ירי טילים על ישראל. הסיבה לדגש החזק שניתן לנושא היא הערכה שהמלחמה הבאה, אם וכאשר תפרוץ, תכלול ירי מאסיבי של טילים משוכללים אל העורף בישראל, מצפון ועד דרום. במערכת הביטחון מבינים שכדי למנוע נפגעים רבים ונזקים משמעותיים לעורף יהיה צורך לנטרל את הטילים הללו מיד עם שיגורם.

נוסף על חיזוק העורף הישראלי במקרה של מלחמה, התוכנית החדשה תוסיף גם עבודת ייצור רבה מאוד למפעלי התעשיות הביטחוניות בישראל ותחייב גיוס עובדים והקצאת משאבים לעיבוי המפעלים הללו.

לדברי גורם ממשלתי בכיר, "התוכנית תגדיל במיוחד את כושר העמידה לשעת חירום במדינה, גם במקרה של ריבוי חזיתות. התוכנית תגדיל ותרחיב במידה רבה את חליפת המגן של אזרחי ישראל ותאפשר לצה"ל את העומק האסטרטגי הנדרש כדי להביא להכרעה צבאית ברורה ועמוקה, ורצוי גם מהירה".

הקצאת סכום של 30 מיליארד שקלים לתוכנית משקפת, כנאמר בהסבר לה, "את החשיבה הממשלתית לטווח ארוך, תוך הצבת יעדים לאומיים ארוכי טווח, שאותם מתקצבים כחלק מההוצאה הלאומית, הנגזרת מגובה התוצר הלאומי הגולמי". יישום התוכנית יתבצע בעשר השנים הקרובות בעלות ממוצעת של כשלושה מיליארד שקלים בשנה. מקורות המימון שלה יגיעו הן מהתייעלות משמעותית בתוך הצבא והן מתוספות שיינתנו מתוך תקציב המדינה. המגמה היא להשתמש לטובת התוספת הזו למערכת הביטחון בכספים של עודפי מסים ולקצץ במקומות שלא יזיקו לאזרחי המדינה, דהיינו - לא על חשבון החינוך, הבריאות והרווחה.

ראשי אגף התקציבים במשרד האוצר היו שותפים מלאים לתוכנית, בעיקר בשאלת מימונה. הם גם שניהלו את הדיונים על התייעלות מערכת הביטחון והצבא, שייתכן כי תביא לצמצום נוסף במצבת מקבלי המשכורות בגופים אלה.