שרי הטבעות

בט מידלר מתרגשת מהיהלומים שלהם, קים קרדשיאן רכשה טבעת בעיצובם, טיילור סוויפט ענדה עניבת יהלומים צבעוניים פרי יצירתם, ריהאנה התגנדרה בעניבת קולר אותה הנפיקו לשטיח האדום וקייט הדסון התאהבה בשרשרת פרי יצירתם. אבל כל הבלינג־בלינג הזה לא עושה רושם על המעצבים אורנה ואיציק לוי, בעלי חברת התכשיטים הישראלית YVEL. הזוג, שעדיין ממשיך לחיות במושב בית זית בדרך לירושלים למרות שהחנויות שלו כובשות את העולם, מעדיף אורח חיים צנוע. "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין ואנחנו לא מחפשים להיות כל הזמן בפרונט", פורש לוי (59) את משנתו ומיד אחר כך מסביר למה המותג שלו מפורסם יותר בתפוצות, ופחות בישראל. "מחירי התכשיטים שלנו מתחילים בכמה אלפים בודדים של דולרים, ונגמרים בכמה מיליונים. בארץ אף אחד לא יקנה תכשיט בחמישה מיליון דולר. אז עיקר הפרנסה שלנו ברחבי העולם, אבל פתחנו לאחרונה כמה בוטיקים בארץ — ביערות הכרמל, במלון כרמים בהרי ירושלים ובקניון גינדי בתל־אביב. לקחנו גם פרזנטורית ישראלית — את קורל סימנוביץ'".

"המוטו שלנו הוא לעולם לייצר בירושלים, ואנחנו לא בעניין של ניימדרופינג", מצטרפת לשיחה אורנה (57), בת לשבט מוסאיוף הירושלמי. "אנחנו לא פועלים בשביל הסלבס. אם הם באים וקונים, אז בכיף".

מי שעוד קונים בכיף הם שייח'ים ואנשי עסקים של מדינות המפרץ ונציגי בית המלוכה הסעודי, מיליונרים לבנונים ומיליארדים יהודים מארה"ב ובריטניה ששמים יד על עבודות הפנינים שהם מנפיקים, וממש עכשיו הם חנכו חנות חדשה באספן, אתר הסקי היוקרתי, החביב על כוכבים הוליוודיים. אז כן, בני הזוג מתהדרים בשיחה בשמותיהן של סקרלט ג'והנסון או הטניסאית מריה שראפובה, שנמנות גם הן על הלקוחות הנוצצות שלהם, אבל חשוב להם גם לספר שמאחורי הקלעים של סיפור הזוהר הזה ניצבים אנשים כמו מנקה הרחובות ממוצא אתיופי, שאותו לקחו תחת חסותם, וכיום הוא מלמד בוגרות שנקר איך לעצב תכשיטים.

מתוך מדיניות, המותג מעסיק רק עולים חדשים — החלטה שמגיעה מתוך כאב ההגירה של לוי, שנולד בארגנטינה ועלה לישראל, זמן קצר לפני שחגג יום הולדת 5. "עלינו לארץ בראשית שנות ה־60 ממניעים ציוניים", הוא משחזר. "מישהו מישראל פיתה את אבי להשקיע את כל הונו בבית חרושת לנקניק ברמת מוצא. שלושה חודשים אחרי שעלינו, האדם הזה, לו היה שייך בית החרושת, ברח, והשאיר אותנו חסרי כל, בלי לדעת את השפה והתרבות. זאת הייתה קבלת הפנים שחיכתה לנו בארץ".

בעקבות אותה הונאה וסגירת המפעל, משפחת לוי מצאה את עצמה במעברת צפון תלפיות בירושלים, שבה רוב המשפחות הגיעו מצפון אפריקה. "שם למדתי מה זאת אינטגרציה. אחר כך פינו אותנו לשכונת קריית מנחם, והוריי דאגו שאקבל חינוך טוב ושלחו אותי ללמוד בבית הכרם. אם בשכונה הייתי לבן בין שחורים, בבית הכרם הייתי שחור בין לבנים. הטראומה של בית החרושת לנקניק ליוותה את אבא שלי כל חייו. ובתור ילד רק רציתי להגן על ההורים שלי".

מה לקחת מהילדות שלך? איך זה עיצב את האישיות שלך?

"לקחתי את הכאב, את חוסר הצדק. ובמקום להישאר שם, תקוע במקום הזה, אמרתי לעצמי: אני אוכיח שיש דרך אחרת. לכן החלטתי להעסיק רק עולים חדשים. שלא כמו הצברים, עולה חדש, גם אחרי 55 שנה, רואה את הדברים אחרת. אני רגיש לדברים — לשפה, למנהגים, לתרבות, שאתה לא רגיש אליהם בכלל".

לימים, אחרי שלוי כבר הפך לתכשיטן מבוסס, "החלטתי לקנות את המבנה שבו שכן בעבר אותו בית חרושת נקניק והפכתי אותו למרכז החברה שלנו. לקחנו את האדמה הרעה והפכנו אותה לאדמה טובה. הקמנו מקום עם נשמה, שמעביר תחושה נוחה של 'אנחנו בבית'.

"וכשלב שני של תיקון עולם, אורנה ואני הקמנו ב־2010, את המיזם של מג'מריה — בית ספר חברתי־עסקי, שבו אנו מעסיקים עולים מאתיופיה. יש לנו גם שלוחה בנצרת, שפונה לנוצרים, למוסלמים וליהודים בגליל. בשבוע האופנה האחרון הצגנו תצוגה, שהכנסותיה קודש לנשים שעזבו את מעגל הזנות. החשיבה שלנו היא כל הזמן ערכית. לעולם, הכסף הוא כלי להשגת מטרה".

ומה שמדהים בכל הסיפור של YVEL, שהאימפריה הזאת נולדה בכלל בתוך חדר קטן בירושלים, בזכות המיתולוגיה המשפחתית של אורנה, המשתייכת לשבט מוסיאוף: "סבא־רבא שלי שהיה צורף, הגיע לפני 130 שנה רכוב על גמלים מבוכרה לירושלים. הוא הביא איתו זהב ופתח חנות בעיר העתיקה. הוא גם האיש שקנה את שכונת הבוכרים. סבא שלי, כהמשך לכך, היה האיש שהביא את הפנינים מיפן לאירופה וכך הפכה המשפחה שלנו לשם דבר בעולם בתחום הפנינים".

הוריה של אורנה הכירו במהלך שירותם במחתרת הלח"י. אביה שהיה קצין המבצעים של הלח"י אף נתפס על ידי הבריטים והצליח לברוח מהכלא, וחמק לחו"ל. אמא שלה נסעה בעקבותיו. "והם לא יכלו לחזור ארצה, עד שהוקמה המדינה. לימים אבא הפך לסוכן מוסד וגם עבד בבנק ישראל. אמא שלי פתחה חנות תכשיטים משלה במלון המלך דוד".

אורנה רצתה לברוח מהעולם בו גדלה. "ואחרי שסיימתי את שירותי צבאי נרשמתי לסמינר מורים, בגלל שלא רציתי להתעסק בתכשיטים. ואז הכרתי את איציק".

"הלכתי למסיבה מסביב לבריכה", הוא נזכר בחיוך. "וראיתי צעירה שנראתה כמו בובת ברבי יפה. שאלתי חבר: 'מי זאת הבחורה הזאת?'. הוא אמר לי: 'איציק, היא לא בליגה שלך. היא ממשפחת מוסאיוף'. אני בתור עולה חדש, לא הבנתי מי זאת משפחת מוסאיוף, ולא עניין אותי אם יש לה כסף או אין לה כסף. הפכתי את העולם, עד שמצאתי את מקום עבודתה, והגעתי לשם, והשאר היסטוריה".

משפחתה של אורנה פירגנה לבת על הבחירה הרומנטית שלה, ולא התרגשו כשהתחתנה עם בוגר מעברה, שגר בשכונת קטמון. "אמא לא הצליחה להתעלם מקסמיו של איציק, שהיה בחור שרמנטי", צוחקת אורנה.

איציק: "אני לא סבלתי מרגשי נחיתות".

אורנה: "ואני לא הרגשתי שאני באה ממעמד שונה מאיציק".

איציק: "לכן אני מתרגז כיום מהפוליטיקאים שמשסים אשכנזים בספרדים, חילוניים בדתיים. השיסוי הזה הוא חוכמה קטנה. הפרד ומשול, זה לא משהו שהמציא אדון נתניהו. המציאו את זה מלכים יותר גדולים בתקופת התנ"ך. לשלוט ככה בעם, זאת לא הדרך הנכונה. והשיסוי הזה מדיר שינה מעיניי".

בסופו של דבר הפנינים והיהלומים ניצחו את הלוח והגיר, ואורנה לא הפכה למורה אלא המשיכה את המסורת המשפחתית: "כשאיציק התלבט במה לעסוק, אז אמרתי לו: 'אני יודעת להשחיל פנינים, בוא, אלמד אותך'. לאיציק היו אלפיים דולר, אז קנינו בכל הכסף הזה פנינים, והתחלנו להשחיל. במשך שנתיים הושבתי אותו לעבוד תחת עיניה הבוחנות של אמי, והשאר היסטוריה".

למותג שלהם אותו הקימו ב־1986 הם קראו YVEL — היפוך אותיות של שם משפחתם. ההתפתחות הייתה הדרגתית. ורק עכשיו, הזוג מרגיש שהוא לפני הפריצה הגדולה. "בקרוב אנו פותחים בוטיק במדיסון בניו־יורק, ואחר כך בבוסטון ובפלורידה, וגם נפתח בסין. אנו מרחיבים את הפעילות שלנו, בגלל שהגענו להכרה. פתאום מגלים אותנו".

איציק: "אנחנו מדברים לנשים שראו וקנו הכל, וקשה להפתיע אותן. התכשיטים שלנו לא באים לנקר את העיניים".

ואיך חלוקת העבודה ביניכם?

"הבדיחה שאני תמיד מספר ללקוחות היא שאני עושה את הכסף ואורנה מבזבזת אותו. אבל זה לא נכון. אני שר החוץ ואורנה היא שרת הפנים".

אורנה: "אנחנו מעצבי הקו, ושום דבר לא עובר ללא האישור של שנינו. איציק עסוק בפיתוח החברה בחו"ל ואני בייצור בארץ".

במהלך השנים, הזוג לוי ליקט שלל חברים, כולל בט מידלר. "חברה משותפת הכירה בינינו", מספר איציק. "ואמרה לנו: 'כולם חושבים שבט נורא מצחיקה. היא משעשעת על הבמות, אבל בחיים היא דווקא רצינית'. בט באה לפגוש אותנו בניו־יורק. היא באה לעשרים דקות ונשארה ארבע שעות ומאז אנחנו בקשר. אנחנו לא מפסיקים לצחוק. היא עונדת תכשיטים שלנו. גם ברברה וולטרס חברה וקנתה טבעות שלנו. היא גם אוהבת מאוד פנינים. המעצבת קרולינה הררה היא חברה ולקוחה. את ריהאנה פגשתי בתחילת הדרך שלה והיא הייתה נחמדה. חשוב לי לציין שאנחנו לא מאמינים במתנות. אנחנו נותנים הנחות סלב, אבל לא מעניקים תכשיטים במתנה. אנחנו נותנים לסלבריטאים ולעובדים שלנו את אותו יחס".

לזוג יש שני ילדים — הבת עובדת בחברת היי־טק והבן אלוף העולם בסקי מים. "העובדה שהם עכשיו בתחומים אחרים, לא אומרת שהם לא ימשיכו את העסק שלנו", מתעקש איציק. "עוד נראה".

הכוכבות עונדות את התכשיטים של אורנה ואיציק

סלינה גומז

ריהאנה

קייט הדסון

קורל סימנוביץ'