חוקי אבל מאד בעייתי
13 שנים אחרי חוק הספורט המוטורי, יצאנו לבדוק מה הוא באמת עשה לענף מירוצי האופנועים • מי ינצח בקרב בין הרוכבים לבין הרגולציה העקשנית?
ב-2005 נחקק בישראל חוק הספורט המוטורי, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו ספורטאים מוטוריים שהמדינה מנעה מהם לקיים מירוצים. זו הפעם הראשונה בעולם, ועד כה גם היחידה, שבה ספורט מוטורי עוגן בחקיקה בפרלמנט. בכל העולם מירוצי האופנועים והמכוניות, בדיוק כמו כל ענף ספורט אחר, פועלים תחת תקנות, לא חוקים, ומנוהל ומפוקח על ידי התאחדויות. רוצים להבין את גודל האבסורד? תחליפו את המילה "מוטורי" בכדורגל, כדורסל או באתלטיקה.
בימים שבהם הספורט המוטורי בישראל התנהל באופן פיראטי — ורק משום שאצלנו הכל אסור חוץ ממה שמותר — נערכו אליפויות במחתרת, אבל חלקן היו מפוארות ועקביות. אליפות ישראל באנדורו (רכיבה בשטח בתוואי קרקע טבעי, טכני ותובעני - א.א), למשל, קיימה ליגות רצופות במשך כ־15 שנים, כשלכל סבב הגיעו כ-100 מתחרים בממוצע. והיו גם אליפויות ראלי רייד קבועות, אליפויות מוטוקרוס (רכיבה במסלול סגור המשלבת קפיצות ופניות עם אופנועים ייעודיים - א.א), ואפילו סופרמוטו, תת־הענף המלהיב במיוחד, שבו מחליפים לאופנועי שטח מקצועיים את הצמיגים לצמיגי כביש. ואז החלו ליישם את חוק הספורט המוטורי והכל הסתבך.
נקודת האור: הילדים. החוק מאפשר להוציא רישיון מרוצים מגיל 8, לייבא ולמכור אופנועי מרוץ המותאמים לילדים, ולהתחרות באליפויות ישראל השונות. עשרות רבות של ילדים, מגיל 8 ועד 16, מתחרים כיום, בעיקר באנדורו ובמוטוקרוס. אבל חלק מהענפים המוטוריים ספגו מכה אנושה עם יישום החוק. ענף הראלי־רייד למשל, נעלם כמעט לגמרי, בגלל הקושי החוקי להגדיר מסלול ראלי כמסלול מרוצים ארעי, שכן המסלולים עוברים בשטחים פתוחים ובשבילים ציבוריים.
גם ענף מרוצי האנדורו חווה קשיים. דווקא לאנדורו יש את הפוטנציאל הגדול ביותר, בעיקר משום שבארץ, בניגוד לאירופה, ניתן לרכוב בשטח כמעט בכל מקום. בכל שנה נמכרים כאן כ־1,500 אופנועי אנדורו מקצועיים ותחרותיים, רובם המכריע לפנאי ולא למרוצים, ולפי ההערכות יש כיום קרוב ל־10,000 רוכבי אנדורו פעילים. למרות זאת, אליפות ישראל לא מצליחה לייצר רצף עקבי של מרוצים, ורוכבים רבים לא טורחים להתחרות. הרוכבים הבולטים באנדורו הישראלי הם יוני לוי, שזכה בשש אליפויות ישראל (וגם באליפויות בסגמנטים כמו ראלי־רייד), נמרוד חמו, שהגיע לתחום מרכיבת אופניים תחרותית וזכה ב־2017 באליפות לאחר שניצח בכל שבעת המרוצים, וזיו כרמי שנותן תחרות צמודה לשניהם וצובר ניצחונות. מבין הילדים אפשר לציין את אור זרקו בן ה־14 ואת בן אלמגור בן ה־9.
הענף שבו היה גלום הפוטנציאל הרב ביותר הוא המוטוקרוס. המסלולים פשוטים וזולים יחסית לבנייה, האופנועים זמינים וזולים מבעבר, ובעיקר, זהו ספורט אינטנסיבי הדורש יכולות אתלטיות גבוהות, ומלהיב לצפייה בזכות הקפיצות הגבוהות באוויר והפניות המהירות. הבעיה: נכון להיום ישנו רק מסלול מאושר אחד, במכון וינגייט, וגם הוא מקבל בכל שנה אישור זמני.
ולמרות הקשיים, החסמים, הביורוקרטיה והרגולציה, יש פעילות כמעט סדירה. בכל מרוץ מוטוקרוס משתתפים כ־60 רוכבים, כ־25 מהם הם ילדים בגילאי 16־8. יש אפילו כמה רוכבות שמגיעות לכל תחרות, כמו למשל נועה כהן, רן יוחאי ודנה פרדר הצעירות. בעליהם של שני מסלולים נוספים החלו בהליכים לקבלת אישורים (זמניים או קבועים), אך הרגולציה תקעה את התהליך והם עומדים שוממים.
השמות שכדאי להכיר במוטוקרוס הם שחר בלולו, אליקו אוחנה, דן מיה ובני משפחת פורמנוב — כולם ותיקים בענף ורוכבים מגיל צעיר. הכישרונות העולים בדור העתיד הם בן אלמגור בן ה־9 (השולט גם באנדורו וצפוי להגיע רחוק), שי ספקטור, וילדי משפחת זרקו ופורמנוב.
השנה האחרונה הייתה משמעותית ביותר דווקא עבור ענפי האספלט, סופרבייק וסופרמוטו, אחרי שנחנכו מסלולי מרוצים מעולים בפצאל שבבקעת הירדן ובשדה־תימן שליד באר־שבע. ביחד עם מנחת המזל"טים הנטוש בדלתון שבגליל העליון, שהוסב למסלול ומשמש את ענף הסופרבייק (אופנועי כביש ספורטיביים - א.א), פרצו את הסכר.
אליפות ישראל בסופרבייק נמצאת בתנופה אדירה וכ-60 רוכבים מגיעים לכל מרוץ, בארבע קטגוריות. הפוטנציאל גדול בהרבה, למרות העלויות היקרות יחסית, שעשויות לטפס לאלפי שקלים למרוץ. סט צמיגים למשל, שמספיק למרוץ בודד ולאימון או שניים, עולה כ־2,000 שקל.
השמות הבולטים: אלמוג מנגד ועדיאל מיוסט בקטגוריית ה־1,000 סמ"ק (מנגד מתחרה גם בקטגוריית ה־300 סמ"ק), נביל שפסו ויוגב הרוש בקטגוריית ה־600 סמ"ק. רוכב נוסף שאחריו שווה לעקוב הוא אלי כרמל, אלוף קטגוריית הסופרספורט 300 בעונת 2017.
אפשר גם אחרת
הספורט המוטורי הדו־גלגלי ימשיך להתקיים כאן, בעיקר בזכות הפעילים שדוחפים אותו מאחורי הקלעים, אך הדרך שלו תהיה רצופה במהמורות שתציב הרגולציה. ביטול חוק הספורט המוטורי, או לפחות שינוי מהותי שלו שיפחית את הרגולציה ויקל על קיום מרוצים ובניית מסלולים, עשוי לאפשר לתחום המלהיב הזה לפרוח. התחום הזה, שפופולרי מאוד בכל מדינה מערבית, מסייע לבנות תרבות מוטורית ומשפיע לטובה על המצב בכבישים, עדיין יכול להפוך ללהיט. אנחנו, הישראלים, צריכים את זה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
