לידה היא אירוע מרגש, אבל לא תמיד היא מסתיימת באושר. יש מקרים שבהם התינוק סובל מנכות קשה בעקבות מום מולד, למרות שבמהלך ההיריון בוצעו כל הבדיקות הנדרשות, כולל אולטרסאונד. מום מולד יכול להיות קל יחסית, כמו עיוות או ליקוי בתפקוד איבר, אבל עלול להיות גם מום חמור, כמו אי־התפתחות של מערכות או של איברים חיוניים, עיוורון, פיגור שכלי או מוטורי. מתי אפשר לתבוע על רשלנות ומה אומרת הפסיקה? נעזרנו בעו"ד ענת גינזבורג ועו"ד עדי וייס, בעלות משרדים המתמחים ברשלנות רפואית.

ˆ מתי אישה מופנית לבדיקת אולטרסאונד ומה חובת הבודק כלפיה?

עו"ד גינזבורג: "נהוג לערוך את הבדיקה מספר פעמים במהלך ההיריון. ההמלצה היא לבצע בדיקה בכל שליש של תקופת ההיריון, כשאין מגבלה על כמות הבדיקות. בדיקת האולטרסאונד הבסיסית ניתנת על ידי קופת החולים. על הרופא המטפל לפרט בפני האישה את מגבלות הבדיקה, בין היתר את המומים שנבדקים, המומים שלא נבדקים, איברים שנצפו ואיברים שהיה קושי לצפות בהם או לא נצפו בכלל. כן עליו לפרט לאישה את עובדת קיומן של בדיקות נוספות, מעמיקות ורחבות יותר בהיקפן. אם קיים חשד למום, על הרופא להפנות את האישה מיד לבדיקות מקיפות נוספות, לרבות ייעוץ גנטי, וכן לתת לה מידע לגבי אפשרות ביצוע הפלה. אני ממליצה לכל אישה לגשת לבדיקת סקירת מערכות מורחבת, שאותה יש לבצע בדרך כלל בשבוע ה־15־14 ו־23־24 להיריון. בדיקה זו לא ממומנת על ידי קופת החולים. על הרופא שמבצע את המעקב ההריוני ליידע את האישה בדבר האפשרות לבדיקת אולטרסאונד מורחבת. אם לא עשה זאת, ונולד יילוד הסובל ממומים, הוא חשוף לתביעת רשלנות רפואית".

ˆ באולטרסאונד יש אפשרות לגלות פגמים בעובר? יש מחלות שלא ניתן לאתר?

עו"ד עדי וייס | צילום: אריאל ואן סטארטן

עו"ד וייס: "מטרת סקירת המערכות היא איתור מומים או ליקויים בעובר. מדובר בסקירה של איברים חשובים, כולל דופק ותנועות. לפי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לא תמיד ניתן לאבחן את המומים שגילויים דווח בספרות. עם זאת, במקרים שבהם נולד תינוק הסובל ממום שהספרות המקצועית והמחקרים מכירים אותו, ורופאים אמורים לזהות במסגרת הבדיקות, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולטעון שהרופא התרשל ופיספס את המום. במקרה כזה, יצטרכו התובעים להוכיח (בחוות דעת רפואית) כי אילו הרופא היה מבצע את הבדיקה כנדרש, המום היה מתגלה".

ˆ מה הפסיקה קבעה במקרים של אולטרסאונד?

לדברי עו"ד וייס, "הנושא של 'הולדה בעוולה' ו'חיים בעוולה' עבר שינוי משמעותי עקב פסיקת העליון בעניין 'המר' ב־2012. עד למתן פסק הדין בעניין המר, ניתן היה להגיש תביעות בגין חיים בעוולה, שבהן נטען כי במסגרת מעקב ההיריון לא אותר מום או ליקוי כלשהו אצל העובר ובסופו של דבר נולד תינוק הסובל ממום קשה ביותר. עשרות שנים הוגשו בשמם של יילודים רבים תביעות מסוג זה שבהן נטען כי אילו היה המום מתגלה במסגרת מעקב ההיריון, היו ההורים מבקשים לבצע הפסקת היריון והיילוד לא היה נולד כלל. תביעות אלה היו ייחודיות בטענה שהועלתה בהן, מאחר שלתינוק לא הייתה אפשרות להיוולד ללא מום והטענה הייתה על עצם הולדתו במומו, כאשר היילוד טען, 'טוב מותי מחיי'". עו"ד גינזבורג מוסיפה כי "ב־28.5.2012 פורסם על ידי העליון פסק דין מהפכני, שם נקבע כי מוסרית לא ניתן לקבל תביעה שבה טוען היילוד טענה של 'טוב מותי מחיי'. העליון ביטל לחלוטין את זכות התביעה של היילוד, וקבע כי הוריו יוכלו להגיש תביעה ובה לטעון כי אילו המום היה מתגלה במסגרת בדיקות מעקב ההיריון, הם היו פונים לוועדה להפסקת היריון ומבקשים לבצע הפסקת היריון. למעשה, ביהמ"ש העליון 'העביר' את זכות התביעה מהיילוד אל הוריו, בגין 'הולדה בעוולה' במקום עילת היילוד של 'חיים בעוולה'. כך, אם הוכחה רשלנות רפואית במעקב ההיריון, ההורים זכאים לפיצוי עבור הוצאות גידולו של הילד הפגוע, על כל הכרוך בכך, הכאב והסבל של ההורים וכיו"ב".

ˆ מה יהווה רשלנות בבדיקת ובפענוח אולטרסאונד?

עו"ד ענת גינזבורג | צילום: אמיר יהל

עו"ד וייס: "לא כל טעות באבחון היא רשלנות רפואית. המבחן שבו משתמשים בתי המשפט הוא מבחן משולב של 'המטופל הסביר' ו'הרופא הסביר'. לפי מבחן זה, אם יוכח כי הרופא פעל באופן סביר, בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים באותה עת, ובהתאם לידע הרפואי שעמד בפני הרפואה, אז גם אם שגה באבחון לא ייחשב הדבר כרשלנות. לעומת זאת, כשבדיקת האולטרסאונד לא מבוצעת כראוי, או כאשר לא בוצעה על ידי גורם שהיה כשיר לבצעה, או בעזרת ציוד לקוי – ניתן לתבוע בגין רשלנות".

ˆ במקרה לטענה לרשלנות בבדיקה או בפענוח, איזו תביעה מגישים ולאן?

עו"ד וייס מוסיפה כי "מאחר שמדובר בדרך כלל במומים מולדים ובנכויות קשות, התביעות מוגשות, לרוב, לבתי המשפט המחוזיים, המוסמכים לדון בתביעות לפיצוי של מעל 2.5 מיליון שקל. התביעות כוללות בדרך כלל פיצוי עבור כאב וסבל, עלויות הטיפול ביילוד הפגוע, עזרת צד ג', פיצוי עבור הוצאות רפואיות, פיצוי להורים בגין העזרה שעליהם להגיש לילד וכו'. לתביעה יש לצרף חוות דעת של מומחה רפואי, המתייחסת לרשלנות הרפואית באיתור המום, וחוות דעת מומחה המתייחסת לדרגות הנכות של הילד. מאחר שפרק הזמן שבו ניתן להגיש תביעות מסוג זה קוצר משמעותית, יש לשים לב שלא תחלוף ההתיישנות של 7 שנים. חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי ולהימנע מחתימה על הסכמי פשרה ללא התייעצות עם עו"ד".

ˆ מה טענות ההגנה השכיחות של הגורמים שעורכים את הבדיקה?

לדברי עו"ד וייס, "הטענות העיקריות של הרופאים הן שבמועד הבדיקה לא הייתה חובה לאבחן את המום, שאין להם מכשור מתאים, שהאמצעים לרשותם לא מספיקים, שלא היו להם הנחיות או הוראות לבצע בדיקה כזו, שהאם חתמה על מסמך המיידע אותה על הבדיקה. עוד טוענות הקופות ל'אשם תורם' מצד האם כי לא ביצעה את כל הבדיקות שהתבקשה לבצע או לא ביצעה מעקב כנדרש, וכן מעלות טענה שגם אם היה המום מתגלה, אז ועדה להפסקת היריון לא הייתה מאשרת ביצוע הפסקת היריון בשלב שבו התגלה המום".

חמש עצות חשובות לפני בדיקת אולטרסאונד*

1. לא לחתום על מסמך הסכמה מדעת בלי פירוט על האיברים הנבדקים, ועל קיומה של בדיקה נרחבת יותר

2. לוודא שהמידע מביצוע הבדיקה נמסר לרופא המטפל בקופת החולים ולרופא הפרטי שלכן

3. לשמור על העתק מכל התיעוד הרלוונטי. לשמור את הדיסקים המוקלטים של הבדיקה ותוצאותיה

4. לבצע בדיקת סקירת מערכות מורחבת אצל מומחה, בנוסף לבדיקה הרגילה בקופת החולים

5. במקרה של חשש למום, או מום בהריונות קודמים, חובה שמומחה נוסף יעבור על קלטת הבדיקה ויחווה דעתו