רק שבג"ץ לא ייפול ברשת

"מרצ עתרה נגד חוק הלאום, חוק שמבצע מעשה חבלה בספר החוקים הישראלי ומחליף שוויון בגזענות. אין תקדים בעולם לעיגון חוקתי של אפליה", צייצה אתמול בטוויטר יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג. הדמגוגיה לא חדשה, אבל אם חלילה בג"ץ יתפתה לה ויפסול את חוק־יסוד הלאום, יהיה זה קיצה הרשמי של הדמוקרטיה הישראלית.

מדובר בחוק־יסוד שהתקבל ברוב של 65 ח"כים ואינו פוגע בזכויות האדם הפרטיות של כלל אזרחי ישראל. חוק כבוד האדם וחירותו התקבל, אגב, ברוב של 32 תומכים מול 21 מתנגדים. בג"ץ לא רק אימץ אותו, אלא הרחיב אותו וגזר ממנו את ערך השוויון. חוק הלאום חוקק לצידו כהשלמה מתבקשת שלו. אל תיתנו לזנדברג ולחבריה לבלבל אתכם: הרעיון של מדינת לאום עומד בבסיסן של רוב הדמוקרטיות בעולם.

70 שנה אנחנו נאבקים כאן יחד לכונן מדינה יהודית ודמוקרטית: מדינה שהיא בית לאומי לעם היהודי, אך גם לא־יהודים יכולים לחיות בה כשווי זכויות ברמת הפרט והקהילה. המהפכה החוקתית של בג"ץ משכה את החבל לצד אחד, תוך פגיעה בערכיה הציוניים והיהודיים של המדינה, ששיאה בבג”ץ קעדאן שפגע בחזון ההתיישבות הציונית. חוק הלאום ביקש להשיב את המערכת לאיזון לא באמצעות פגיעה בזכויות הפרט של לא־יהודים, אלא באמצעות הליך הצהרתי שכל ציוני אמור לחתום עליו בשתי ידיים: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

שאיפות לאומיות של מיעוטים אחרים? לישראל שכנות מכל צד שבהן ניתן לבטא רגש ערבי לאומי. אפליה על רקע אישי גזעני בתוך ישראל? בשום אופן לא. לכל אזרח במדינה מגיעה הזדמנות שווה בחינוך, בתעסוקה ובמגורים. האם הגענו ליעד השוויון? טרם. אך ישראל, בניגוד לכל זעקות הגעוואלד, בהחלט הולכת ונעשית שוויונית יותר. ממשלת נתניהו "הגזענית" היא שקידמה תוכנית חומש חסרת תקדים בעלות של 15 מיליארד שקלים לטובת הציבור הערבי בישראל. ממשלת הימין "הגזענית" היא שעשתה היסטוריה ומינתה לראשונה בישראל שופטת דרוזית, אתיופית וחרדית, כמו גם קאדית בבית הדין השרעי.

הרמב"ם מלמד אותנו כיצד ימצא האדם את שביל הזהב בין מידות הנפש השונות. הקמצן, למשל, צריך להטות עצמו עד לקצה הפזרנות כדי שתשרה עליו רוח נדיבות מאוזנת. זו הייתה מטרת מנסחי חוק הלאום: לתת קונטרה למהפכה החוקתית של בג"ץ באמצעות משיכה לצד הנגדי. אלא שמדינה היא מערכת סבוכה יותר מנפש האדם. משיכות לקצה עלולות להביא לפיצול אישיות ולהתפוררות חברתית. מחאת הדרוזים מאותתת על כך. לפסול אותה בטענה שמדובר בשימוש ציני של השמאל הקיצוני בדרוזים יהיה נחפז מדי.

הימין הגון, אכפתי וחזק דיו כדי לברר לעומק אם והיכן שגה ברמה ההצהרתית. האם חוק הלאום ייפגע אם הביטוי "מדינה דמוקרטית" יוכנס אליו? האם יהיה פחות טוב אם יוזכר בו שוויון זכויות ברמת הפרט לכלל אזרחי המדינה? לטעמי לא. אך שיפור או תיקון החוק צריך להיעשות רק על ידי המחוקק. כדי לשמור על הדמוקרטיה שלנו ועל אמון הציבור במערכת המשפט, מוטב שבג"ץ לא ייפול ברשת הדמגוגים.