דרושים מורים: בעוד חודש בדיוק תיפתח שנת הלימודים ובבתי־ספר רבים עדיין מחפשים אחר מורים שיאיישו את מערכת השעות. המנהלים מחפשים מורים בכל דרך אפשרית: החל מקבוצות ווטסאפ, דרך פוסטים בפייסבוק ועד מודעות דרושים ופנייה לחברות השמה על חשבון תקציב בית־הספר. המנהלים מודים כי למחסור יש מחיר שבא לידי ביטוי בכיתה - מורים לא מתאימים נקלטים, העיקר שמישהו יעמוד מול התלמידים.
המחסור הבולט ביותר נמצא בתיכונים, שם חסרים על פי ההערכות למעלה מאלפיים מורים. הבעיה קיימת גם בבתי־הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. המחסור בולט בעיקר במתמטיקה, מדעים ואנגלית. מנהלי בתי־ספר מודים כי בשל המחסור גם מורים "שאינם ראויים לשמש בהוראה" נקלטים לתפקיד. במקרים אחרים בתי־הספר מגייסים סטודנטים להוראה, שטרם סיימו את הכשרתם המקצועית מהמכללות להכשרת מורים.
"המחסור במורים הוא משבר ברמה לאומית", התריע יו"ר התאגדות מנהלי בתי־הספר העל־יסודיים, מנשה לוי. "בשנים האחרונות התרענו פעמים רבות בפני משרד החינוך על המחסור החמור במורים ולא ניתן מענה". בעיית המחסור במורים מלווה את מערכת החינוך כבר מספר שנים. למרות הצהרות עבר של משרד החינוך על כך שהנושא נמצא בטיפול, מנהלי בתי־הספר נמצאים עדיין באותה בעיה בדיוק. מהלכים כמו תוכניות הסבה להוראה לא הצליחו לספק לבתי־הספר מענה כולל. "מנהלי בתי־הספר עומדים מול שוקת שבורה", אמר לוי, "אנו מתקשים למצוא מורים במקצועות רבים".
לדבריו, חלק מבוגרי המכללות להוראה אינם מגיעים בסופו של דבר למערכת החינוך, ורבים מאלה שמגיעים פורשים תוך שנים ספורות עקב חוסר התאמה. מורים ותיקים יוצאים לפנסיה, ואחרים לפרישה מוקדמת על רקע שחיקה. על פי מחקרים, כרבע מהמורים החדשים פורשים כבר בתום השנה הראשונה לעבודתם. "סיבות העזיבה של מורים רבים את המערכת הן: התדמית הנמוכה של המקצוע והשכר הנמוך יחסית, וכן משבר שנוצר בעקבות ערעור החוסן האישי והמקצועי שאיתו מתמודד המורה החדש", ניתח ד"ר משה רחימי, דיקן המכללה לחינוך אורות ישראל, שמכיר מקרוב פניות רבות של מנהלים שמחפשים מורים.
"התחלתי לגייס מורים לשנה הבאה כבר בדצמבר ועדיין חסרים לנו מורים", סיפרה מנהלת תיכון גדול ממרכז הארץ, "פרסמנו בכל מקום אפשרי על חשבון קופת בית־הספר". לדברי מנהלת נוספת, בגלל מחסור במורים היא אינה יכולה לפתוח כיתה לקידום תלמידים חלשים: "הם לא יוכלו לקבל מענה בכיתות קטנות ועלולים ללכת לאיבוד. בשנה שעברה קלטנו מורים למתמטיקה שבמצב אחר לא הייתי מקבלת אותם, ואכן הייתה אצלנו נפילה במתמטיקה". מנהל אחר הודה כי בלית ברירה הוא יעסיק גם מורים, שעבודתם הופסקה בבתי־ספר אחרים בשל חוסר התאמה. "אין מורים", אמר המנהל, "אנחנו חסרי אונים. מי שישלם את המחיר הם התלמידים והחברה בישראל".
לדברי מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, המחסור רק מחריף. "מורים נוטשים ואחרים חוששים להיכנס בשל העומס הבלתי־אפשרי, התנהלות כוחנית מצד חלק מהרשויות המקומיות והתערבות הורים באופן הפוגע בעבודתם", הסבירה. גם יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר כי תנאי העבודה הקשים מניעים את המורים לפרוש. "זאת עבודה קשה בכיתות צפופות ובסביבת עבודה מתחת לכל ביקורת", אמר ארז, "מורים ותיקים מעולים יוצאים לפרישה מוקדמת והמנהלים מתמודדים עם מחסור חמור".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד הגדיר כיעד אסטרטגי את השבחת איכות המורים בישראל, ולכן ערך עבודת מטה יסודית בנושא המחסור במורים. נמצא כי קיים מחסור מקצועי בתחומי המדעים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה) וכן באנגלית. בהתאם, יצאנו לדרך עם שתי תוכניות לאומיות מרכזיות, במסגרתן בוצעו הסבות מקצועיות לבעלי ידע במקצועות המדעיים, הכשרות ייעודיות למקצועות אלה במוסדות להשכלה גבוהה וכן מתן תמריצים לסטודנטים שיעסקו בתחומים אלו. במקביל, פתח המשרד תוכניות ייחודיות לדוברי אנגלית, במסגרתן הובאו לארץ דוברי אנגלית שישתלבו במערכת החינוך. המשרד ממשיך לפעול לגיוס מורים איכותיים כדי לצמצם את הפערים. אשר למורים במתמטיקה, יצוין כי אין מחסור ברמה הארצית אלא בפער נקודתי בלבד".
כך נוצר מחסור: מורים שפרשו מסבירים
"לא משתלם" | יאיר אורבך, פרש מהוראה אחרי שנה אחת
"התפרנסתי מסטנדאפ ולא תכננתי לעשות הסבת מקצוע. קיבלתי הצעה להיות מחנך של כיתה ח'. חששתי שההוראה תפגע בזמינות שלי להופעות. המנהל הרגיע והציע שאקח חצי משרה. אני אוהב אתגרים. הלכתי על זה.
מסתבר שאין דבר כזה להיות מחנך בחצי משרה. הדאגה לתלמידים שאבה אותי יומם ולילה. ביום הייתי פוגש אותם בכיתה ומחוצה לה, פותר אינספור בעיות ממגוון תחומים וכשהייתי חוזר הביתה הייתי צריך לבנות מערכי שיעור, לדבר עם הורים, לבדוק עבודות ומבחנים וגם לחשוב עבור כל תלמיד לאן ואיך לקדם אותו. ההשקעה הייתה בלתי נגמרת, הקול שלי דווקא כן נגמר אחת לשבוע, ונאלצתי להמעיט בהופעות.
אני זוכר עבודה עד השעות הקטנות של הלילה, הכנת מערכי שיעור בשישה מקצועות שונים, את עיניהם הבוחנות של ההורים שלא תמיד קיבלו באהדה כל מהלך חינוכי שביצעתי בכיתה, את המלחמה הפנימית היומיומית של ההצלחות הקטנות מול 'למה אני צריך את זה', את התלוש המעליב שלקח לי זמן להבין שזה אכן הסכום האמיתי שהרווחתי אחרי כל העבודה הזו.
למרות הכל, סיימתי את השנה עם תחושת סיפוק ואני בקשר עם התלמידים עד היום. ברמה הערכית, זו הייתה שנה מאלפת אך ברמה החומרית היה לי ברור שלא אוכל להמשיך בלי לפגוע בעיסוקיי האחרים ובמשפחתי ונאלצתי להמשיך הלאה".
"שחיקה גבוהה" | רוני ברנע, פרש מהוראה אחרי 21 שנה
"חינוך היה עבורי חלום שהתגשם. זו זכות גדולה לעצב את דור המחר, לכוון, להנחות, לחלום ביחד עם התלמידים והתלמידות. אבל מערכת החינוך תובענית מאוד, תלוש המשכורת לא מחייך אליך בסוף החודש וישנה גם השחיקה, כמו שיש בכל מקצוע, אבל בעוצמה גבוהה הרבה יותר.
אחרי השירות הצבאי הגענו כזוג צעיר לכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה שם הייתי מנהל חינוכי של המשפחתונים ומשם המשכתי לכיתה ובמשך 21 שנים חינכתי, לימדתי וניהלתי. מורה ומנהל מקיימים שיח עם תלמידים, הורים, רכז המקצוע, רכז השכבה, המנהל, סגנו, נציגי משרד החינוך, הפיקוח המחוזי והמקצועי, נציגי הרשות המקומית ורשת החינוך ועוד וזה יכול להתיש.
אחרי 18 שנים, במקביל להוראה, התחלתי ללמוד משפטים. התמחיתי בתחום הפלילי בסנגוריה הציבורית, אולי כדי לכפר על מה שאנו המורים לא הצלחנו לעשות בכיתה.
