ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    24 שעות • 04.08.2018
    השאלה היומית: האם צריך לבטל את חוק הלאום בעקבות המחאה הדרוזית?
    קראו את שתי הדעות המנוגדות ובסוף תוכלו להצביע: מי צודק לדעתכם?
    בן־דרור ימיני, שלמה פיוטרקובסקי

     

     

     

    פוגעים ברעיון הלאומי

    בן־דרור ימיני

     

    כל מי שהעמיק בהיסטוריה של חקיקת חוק יסוד מדינת הלאום יודע שהיוזמה עלתה מהסיבות הנכונות. הרקע היה פגיעה בערך היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית, גם, ובעיקר, על ידי בית המשפט העליון, ובוודאי על ידי אליטות ועמותות שעירערו ברמה זו או אחרת על עקרון היסוד של מדינה יהודית.

     

    היוזמה לחקיקה הגיעה מהימין החושב, האינטלקטואלי, שהקים מסגרות חדשות, כמו "המכון לאסטרטגיה ציונית", שיזם את החוק, וכמו פורום "קהלת" ואתר "מידה". אותם אלה שחשו, פעמים רבות בצדק, שהקול שלהם מודר מהשיח הציבורי החלו להשמיע את קולם ברמה המעשית. חוק הלאום הפך לאחד מהדגלים העיקריים שלהם בעשור האחרון.

     

    הבעיה היא שמה שקרה לחלק מהשמאל קרה גם לחלק מהימין. כאשר השמאל לחץ על דוושת האקטיביזם השיפוטי — אידיאולוגית ומעשית — הוא לא חשב שהוא הולך לגרום לנזק אדיר להפרדת הרשויות, לסדרי שלטון ומשפט ולאמון הציבור בבתי המשפט. אבל זה מה שהוא עשה. הכוונה, אולי, ראויה. התוצאה איומה. זה בדיוק מה שעושה עכשיו הימין החושב, שהיה נדמה לו שהוא מתקן את נזקי השמאל החושב.

     

    ושוב התוצאה איומה. ככל שחולפים הימים מתברר שנזקי חוק הלאום פוגעים ברעיון הלאומי. במקום שהדרוזים יהפכו למודל למוסלמים, לצורך עידוד הרעיון של שוויון בחובות ובזכויות, במסגרת מדינת הלאום היהודית — החוק דוחף את הדרוזים לכיוון הרדיקלים המוסלמים, שמתנגדים לעצם הרעיון הציוני. ולא רק הדרוזים במתנגדים. הטענה של ראש הממשלה שמדובר שוב בקרן החדשה היא דמגוגיה עלובה. הפדרציות היהודיות בארה"ב שתמיד תומכות בישראל, הן הקרן החדשה? אלן דרשוביץ, הסנגור החשוב ביותר של ישראל, הוא הקרן החדשה? הוא רציני הנתניהו הזה?

     

    כך שיורשה לי לפנות לידידי ולעמיתי לעיתון, ד"ר יועז הנדל, שמכהן גם כיו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית: אתם חייבים לעשות אחת מהשתיים: או להצטרף לדרישה לבטל את החוק, או ליזום ניסוח מחדש של החוק, באופן שיכלול את רעיון השוויון. חובה לעשות את זה לא כדי לפגוע ברעיון הציוני ובמדינה יהודית ודמוקרטית. להפך. כדי לחזק אותם.

     

    מנצלים את המהומה

    שלמה פיוטרקובסקי

     

    הברית בין העדה הדרוזית לעם היהודי לא התחילה עם קום המדינה. שורשיה בתקופת היישוב והמחתרות, ובסיסה הוא ההבנה שהעם היהודי שב לארץ אבותיו כדי לבנות בה את מולדתו. איש לא הסתיר בשום שלב את שאיפותיה של התנועה הציונית בהקמת מדינת ישראל. מראשית הדרך ברור היה שהמטרה היא הקמת מדינת לאום יהודית. זו גם הסיבה אגב שבניגוד למיתוס הרווח, שאלת מקומם של המיעוטים הלאומיים בתוך מדינת הלאום היהודית העסיקה את אבות הציונות כמעט מראשית הדרך. הם לא השלו את עצמם שזה יהיה קל, וזה באמת לא קל. אבל בכל השלבים היה ברור — בעיקר למיינסטרים של התנועה הציונית — שהיעד הסופי, גם אם לא המוצהר, הוא מדינת לאום יהודית בארץ ישראל.

     

    זו הייתה המטרה וזה היה המסד לברית בין העם היהודי היושב בציון ובין העדה הדרוזית. הדרוזים הכירו היטב את מגילת העצמאות כאשר החליטו לקשור את גורלם כאן במזרח התיכון בגורל העם היהודי, וידעו מהרגע הראשון שהמדינה לתוכה הם משתלבים היא מדינה יהודית.

     

    הברית עם העדה הדרוזית הייתה דו־צדדית. שני הצדדים זכו ליתרונות בלתי מבוטלים כתוצאה מהברית הזו. נתון בולט קטן הוא העובדה שהייצוג הפוליטי של העדה הקטנה הוא יותר מכפול מחלקה היחסי באוכלוסייה. כחלק מהדיל הזה היה ברור שהדרוזים מקבלים מעמד אזרחי מלא וכן מעמד כעדה דתית עצמאית ומוכרת. אולם היה ברור גם שהדרוזים אינם דורשים מעמד והכרה לאומיים. נכון, לאורך השנים הצד היהודי לא תמיד הצטיין במילוי חלקו בעסקה, בעיקר בהיבט של היחס האזרחי מצד אוכלוסיית הרוב היהודי. בהחלט אפשר לראות בסערה האחרונה תוצאה גם של המציאות הזו. אבל נדמה שיש כאן גם משהו מעבר — נדמה שבעדה הדרוזית יש גורמים שמבקשים לנצל את המהומה כדי לערער על מוסכמת היסוד שלפיה ישראל היא מדינתו של הלאום היהודי. זה כנראה הבסיס לחוסר הנכונות לפשרה שהציע ראש הממשלה סביב סוגיית חוק הלאום. ואם זה הבסיס, אז אין מקום לפשרה. חוק הלאום יצטרך להישאר בנוסחו הקיים והדרוזים ייאלצו להתמודד איתו.

     


    פרסום ראשון: 04.08.18 , 19:58