האישה הטובה

קשה להבין איך גלן קלוז לא הייתה מועמדת לאוסקר על הופעתה המדהימה בדרמה, שהוקרנה לראשונה בפסטיבל טורונטו 2017. "האישה" היא רעייתו של סופר אמריקאי ג'ו קסלמן (ג'ונתן פרייס, "משחקי הכס"), הזוכה בפרס נובל לספרות. במשך כל שנות נישואיהם ג'ואן קסלמן חיה בצילו של בעלה הנהנתן, אוהבת ומעריצה אותו, מקבלת את כל גחמותיו האגוצנטריות. הסרט מתרחש במהלך שלושה ימים, בהם קסלמן המתבגר ואשתו המגוננת, שוהים בשטוקהולם, מתכוננים לטקס הענקת הפרס. אגב כך, עולות תמונות מחיי נישואים מאושרים לכאורה, מהן מתברר כיצד ג'ואן ויתרה על עצמיותה, בעוד בעלה חגג את חיי התהילה שלו.

ברומן שפירסמה מג ווליצר ב־2003, העלילה התרחשה בהלסינקי והחיים של הזוג קסלמן תוארו מפי ג'ואן בגוף ראשון. הזיכרונות, הדמויות, כאבי הלב והשמחות, סופרו בהומור דק. זה גם איפשר לסופרת האמריקאית לשגר חיצים סאטיריים, בעולם הספרות הניו־יורקי המנופח במבקרים, במלחכי הפינכה. אלה נשמטו מהתסריט הנוכחי, שממקד את ההתבוננות ביחסי הסופר ואשתו.

עבודת הבימוי של השבדי ביורן רונגה מצטיינת בכך, שהיא כמעט ואינה מורגשת. גם הוא מתמקד בשני גיבוריו. לא רק בצילומי קלוז־אפ עזי מבע, אלא גם בדיאלוג המדויק ששחקניו מנהלים עם המצלמה. מה שמאפשר לנו הצופים, מגע חודר לתוכם, כמעט אינטימי, מעבר למילים. המשחק העוצמתי של גלן קלוז מתאפיין בשליטה עצמית, באיפוק סטואי, כמי שנהנית מהחיים בצילו של הסופר הנערץ. משחק קולנועי עשיר מבע, שלעומתה מחוויר גם משחקו המצוין של ג'ונתן פרייס כבעלה. כריסטיאן סלייטר, כבר לא הנער היפיוף משנות ה־80, מעולה כסופר הרוצה לכתוב את הביוגרפיה של קסלמן, עם כל הפרטים המלוכלכים בפנים. מומלץ!