זה לא משחק

המציאות חסכה ליוצרות "הבוזגלוס" (סיגל שביט, דפנה פרנר ושי אינס) את הדילמה היכן לפתוח את העונה השנייה. הפציעה של מאור בוזגלו במשחק הקאמבק שלו במדי מכבי חיפה, ועוד מול האקסית הפועל באר־שבע, היא מסוג האירועים שקשה לתסרט מבלי להיפסל על פאק באמינות. הצעקות "בוזגלו מת" שנשמעו מהיציעים רק שפכו ג'ריקן של אמוציות על סיטואציה מתוחה ועצובה. ובמקביל, בטלוויזיה משודרים פרקי סיום עונת הבכורה של הדוקו־ריאליטי, שם העתיד עדיין ורוד ומבטיח.

באופן טבעי, הפרקים הראשונים בעונה החדשה מתמקדים בסערת הרגשות המשפחתית ומציירים תמונה קודרת: מאור סובל מכאבים, רוחו שפופה ועושה רושם שהוא רואה חדרי טיפולים יותר מאשר את ילדיו. מירן, רעייתו, מתאמצת להסתיר את פחדיה, אבל די באזכור תמים של המילה "נכה" בסביבתה כדי לחלץ ממנה מבט מקפיא דם. האב, יעקב, לא מעכל עוד פגיעה חמורה ביהלום שהוא מלטש באדיקות, גם על חשבון בניו האחרים. שניים מהם, אסי ואוהד, מנסים להרים את המורל בעזרת ביקור מפתיע בלונדון, אבל מרבית הדאחקות שלהם מתנפצות על מחסומים של באסה.

אמנם "הבוזגלוס" לא הפכה לדרמה סקנדינבית מהורהרת, אבל החיים בהחלט מכבידים עליה. הטוויסט הקיצוני בעלילה הוסיף לה רובד מעניין, שלא מאפשר לסדרה להתפלש בטראש כמו שככל הנראה הייתה רוצה. ברור כי המצלמות לא מתעדות כל אנקה וכל הבעת תסכול, אולם גם מה שכן משודר חושף התמודדות עם הוויה מסובכת פיזית ומנטלית.

נדמה שבכך "הבוזגלוס" משתלבת עם הזרקור שהטיל המונדיאל על מצבם הנפשי של כוכבי הספורט הפופולרי. כל העולם ראה את ליאו מסי משותק מחרדה במהלך הפיאסקו מול קרואטיה, את כריסטיאנו רונאלדו מתפוצץ על השופט במשחק נגד אורוגוואי ואת ניימאר מתגלגל ומתגלגל כיוון שלדבריו "אני לא נופל הרבה, אלא מתפרק".

מאור בוזגלו הוא שחקן מוכשר להחריד, אך הוא אינו מתקרב כמובן לרמת הלחצים המופעלים על הסופרסטארים הללו. ובכל זאת, הצפייה בו מדדה על קביים, עייף וחיוור, מרוקנת ממשמעות את מעמדו כאדם מפורסם ועשיר. פתאום הוא גבר בן 29 (בעת הצילומים) במקצוע שבו בגיל 30 מתחילים לראות את הסוף, מושבת מהמלאכה היחידה שהוא באמת מכיר ויודע, אב לארבעה ילדים קטנים שאוטוטו יאבד את מקום עבודתו.

המעטפת אולי שמחה וקלילה ודמויות המשנה מייצרות אקשן כמיטב המסורת האינפנטילית של הז'אנר. אבל מתחת לכל אלה, "הבוזגלוס" היא גם הצצה אל הצד העגום של מה שנתפס כפנטזיה אולטימטיבית. אכן, מאור בוזגלו יכול להרשות לעצמו בגדים צבעוניים וחיבה למכוניות יוקרה. אבל הסדרה בכיכובו היא גם תזכורת שהמקור לכל אלו – הכדורגל – שביר וזמני כמו אגרטל מהשוק.