רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לוחמי מגלן בתרגיל. "יחידה כמו שלנו צריכה להיות זריזה וגמישה. בחטיבת הקומנדו קוראים לזה 'זמישות'"
    המוסף לשבת • 09.08.2018
    "אמרתי למפקד שמישהו ייפגע. הוא ענה שזו מסורת"
    סערת מגלן הפנתה את הזרקורים אל היחידה המיוחדת, שרגילה לפעול בחשאי וחיסלה בשנה האחרונה כ–30 מחבלים | אבל ישנם כאלה שלא הופתעו מהתקלות הקשות | הקפיצה מגג ההאמר, שהותירה חייל משותק, היא טקס שמתקיים כבר שנים בסיום אימוני ההסוואה | "כולם עומדים מסביב ומוחאים כפיים. זה פשוט מטומטם", מספר איש מילואים | גם הלוחם שנפצע בקרב מגע אינו הראשון שמצבו הידרדר בגלל פינוי שהתעכב | צה"ל: "אנו מתחקרים לעומק את האירועים החמורים" | כתב "ידיעות אחרונות" בדק מה קורה במקום שבו שירת בעצמו כלוחם
    איתי אילנאי | צילום: גדי קבלו

    ביום חמישי שעבר, בשמונה בבוקר, נכנס סא"ל ר' לחדר הישיבות, פניו נפולות. בחדר, סביב כוסות קפה שחור, המתינו הקצינים הבכירים של יחידת מגלן לדיון שנקבע מראש. אלא שסא"ל ר' פתח את הישיבה בבשורה שאיש לא ציפה לה.

     

    "קרה אירוע לא טוב", אמר ר'. "לפני כמה שעות נפצע חייל מהיחידה במהלך אימון הסוואה. הוא מאושפז בבית החולים במצב קשה. הוריתי לעצור את כל האימונים עד שיתבררו פרטי המקרה".

     

    התברר כי הפצוע הוא רב"ט ע', חייל במסלול ההכשרה של היחידה, ששבר חוליה בצווארו לאחר שזינק מגג של רכב מסוג האמר לתוך שיחים. נכון לעכשיו קיים חשש כבד שיישאר משותק לכל ימי חייו.

     

    רק חודש לפני כן מונה ר', קצין מוערך ששירת בעבר בסיירת מטכ"ל ופיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, למפקד מגלן. הוא לא ציפה שכך תתחיל המשמרת שלו בראש אחת היחידות היוקרתיות, המוערכות והעסוקות בצה"ל, שהיא היום חלק מחטיבת הקומנדו. בשפה צה"לית קוראים לזה בלת"ם - אירוע בלתי מתוכנן. מגלניסטים אמורים לדעת להתמודד עם מקרים כאלה.

     

    אל"מ אבי בלוט. מח"ט הקומנדו פיקד בעצמו על מגלן
    אל"מ אבי בלוט. מח"ט הקומנדו פיקד בעצמו על מגלן

     

     

    אלא שהפציעה החמורה של החייל לא הייתה האירוע היחיד שהעיב על השבוע החולף של ר'. כמה ימים קודם לכן נפצע לוחם מגלן נוסף, מאותה פלגת הכשרות, במהלך אימון קרב מגע. הלוחם התלונן על כאבים לאחר שספג מכה חזקה בבטנו, אך לא פונה לטיפול רפואי עד הבוקר. כשהגיע לבסוף, אחרי שעות רבות, לבית החולים, התברר שהוא סובל מקרע בטחול. מצבו בינוני.

     

    העניינים הסתבכו עוד יותר כאשר הידיעה על פציעתם של שני החיילים דלפה לתקשורת. במהרה החלו להתפשט האשמות על ניסיונות לטייח את אירועי הבטיחות הקשים. בהמשך, לאחר שמפקד עוצבת האש, תא"ל ירון פינקלמן, החליט להדיח מתפקידם את שני מפקדי הצוותים שבהם אירעו הפציעות ולרשום הערה פיקודית למפקד הפלגה, סרן י', עלו טענות כי הצבא מסתפק בהאשמת הש"ג.

     

    גורמים ביחידה מתעקשים ששני האירועים דווחו בזמן אמת, וכי ההחלטה להדיח מיד את הקצינים האחראים הייתה נכונה. "מדובר בשני אירועים רעים שטופלו", אומר קצין ביחידה. "הבעיה הייתה שאיפשהו בשרשרת הדיווחים, עד שהבינו את חומרת העניין ופירסמו אותו באמצעות דובר צה"ל, זה דלף החוצה. היום הכל קורה כל כך מהר, שקשה לעמוד בקצב. מבחוץ זה נראה כאילו ניסו להסתיר וזה הפך לסמטוכה, אבל איש לא ניסה לטייח".

     

    בעקבות שני האירועים נערך תחקיר בראשות מפקד האוגדה, תא"ל פינקלמן. ממצאי התחקירים יועברו לפרקליטות הצבאית, שתשקול אם יש הצדקה לפתוח בחקירה פלילית. במקביל מינה סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, צוות תחקור בראשות תת־אלוף איתי וירוב, לשעבר מפקד אוגדת עזה ועד לאחרונה ראש מטה זרוע היבשה. על צוות זה הוטל לבדוק את ההתנהלות הנורמטיבית לא רק ביחידת מגלן, אלא בכל היחידות המיוחדות. נראה כי בצה"ל חוששים כי לאור הרצון להתאמן באינטנסיביות ולהעניק חופש פעולה יחסית למפקדי הצוותים, היחידות הללו מהוות קרקע פורייה לחריגות מנוהלי בטיחות. צוות נוסף שימנה מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, יתחקר את הנעשה באימוני קרב המגע ביחידות הללו.

     

    תא"ל איתי וירוב. יבדוק מה קורה ביחידות המיוחדות
    תא"ל איתי וירוב. יבדוק מה קורה ביחידות המיוחדות

     

     

    לאחרונה החל גם מבקר המדינה לחקור את תאונות האימונים בצה"ל, בדגש על היחידות המובחרות. "ההחלטה לעשות זאת התקבלה מזמן, אבל המקרים האחרונים במגלן ובדובדבן (מותו של סמ"ר שחר סטרוג ז"ל כתוצאה ממשחק בנשק – א"א), הציפו את העניין הזה שוב", מוסר גורם במשרד.

     

    הקצין ממגלן דוחה את הטענות כי מדובר בתופעה. "לצערנו יש אירועי בטיחות בצבא. להגיד על שני מקרים 'צבר אירועים' זה קצת בעייתי". אבל את הורי החיילים זה לא ממש משכנע. "מהיום שבו שמענו על המקרה הנוראי הזה אנחנו לא ישנים בלילות", אמר השבוע אביו של לוחם ביחידה לכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע. "אי־אפשר לישון בידיעה ששלחנו את הילד שלנו למערכת שלא שומרת עליו. היינו גם צריכים לקרוא בתקשורת על ההתנהלות הקטסטרופלית חסרת האחריות ומסכנת החיים ביחידה".

     

    ואכן, גם אם מקבלים את ההסברים של קצינים במגלן ובחטיבת הקומנדו, הרי שהשבועיים האחרונים בהחלט חשפו התנהלות בעייתית שמתרחשת בתוך יחידת מגלן.

     

    לבלוע כפית מלח

     

    תא"ל ירון פינקלמן. האוגדונר שהדיח את המעורבים
    תא"ל ירון פינקלמן. האוגדונר שהדיח את המעורבים

     

     

    לפני שנתאר את ההתנהלות הזו, גילוי נאות: בתחילת שנות ה־2000 שירתתי כלוחם במגלן. חבריי לצוות ואני נדרשנו לעשות דברים שחלקם נראו הזויים, כמו לטפס את החרמון עם 40 ק"ג על הגב או לזחול בתוך שלוליות בוץ עם מקלע נגב, וחלקם גם מיותרים, כמו לבלוע כפית שלמה של מלח. קראנו לזה "חישול" ולא שאלנו שאלות, אבל מעולם לא ביקשו מאיתנו לקפוץ מגג של האמר לתוך ערימת שיחים.

     

    אלא שדברים משתנים. בשנים האחרונות החלה להתפתח במגלן מסורת בעייתית, מעין טקס חגיגי שמסיים את אימוני שבוע ההסוואה. מדובר באחד השבועות הקשים והאינטנסיביים שעובר כל לוחם במסגרת מסלול ההכשרה. במהלך השבוע, שמתקיים בעמק האלה, לומדים הלוחמים כיצד להקים עמדות הסוואה שיאפשרו להם לשרוד זמן ממושך בשטח אויב מבלי להתגלות. השאיפה היא לבנות מסתור שאפילו רועה צאן שיעבור לידו לא יזהה.

     

    כדי להסוות את העמדות משתמשים בין היתר בשיחי סירה קוצנית. בסיום האימון מצטברים הרבה שיחים כאלה שנתלשו מהאדמה. לפני כמה שנים החל ביחידה ריטואל שבמסגרתו אוספים את השיחים הללו לערימה גדולה. חיילי המסלול, לפעמים גם מפקדיהם, אחוזים באופוריה של סיום עוד שבוע אימונים מפרך, נוהגים לטפס על גג אחד מכלי הרכב ולקפוץ ממנו אל ערימת השיחים הקוצנית.

     

    "נתקלתי בזה לראשונה לפני שלוש או ארבע שנים", מספר מילואימניק של היחידה. "זה נעשה באופן ספורדי, לא כחלק מהאימון. מביאים את ההאמר ומתחילים לקפוץ. בפעם הראשונה שהייתי שם קפצו חמישה חבר'ה, בפעם אחרת זה היה כל הצוות לפי התור, אבל בשום שלב לא נתקלתי בזה שמפקד הצוות נותן פקודה או חס וחלילה מכריח מישהו לקפוץ".

     

    לדברי אותו מילואימניק, בפעם הראשונה שהיה עד לריטואל הוא ניגש מיד למפקד הצוות והעיר לו על כך. "אמרתי לו שזה הזוי לגמרי ושיכולה להיות פה פגיעת ראש. הוא אמר שעושים את זה כבר שנים כמסורת. אבל אני לא הייתי מסוגל להיות חלק מזה והתרחקתי, זה היה נראה לי לא בטיחותי בצורה חד־משמעית. אלה שיחים שלא מחוברים בצורה הרמטית. אתה יכול בקלות לחדור דרך השיחים ולהגיע לרצפה, בעיקר אם אתה קופץ ראש כמו אידיוט".

     

    "מבחינת החיילים זה כיף", ממשיך אותו מילואימניק. "הם עושים את זה בשמחה, מצטלמים תוך כדי. היו גם חיילים שלא רצו לקפוץ ולא קפצו. אם מישהו היה מכריח מישהו והייתי רואה את זה, הייתי מתערב".

     

    "אני, כבנאדם מבוגר ורציונלי, לא מבין איך החיילים מתלהבים מזה", אומר מילואימניק אחר, שגם הוא היה עד לכמה טקסים כאלה. "אבל כנראה זו הסיבה שלוקחים חיילים לצבא בגיל 18. כולם עומדים שם מסביב ומוחאים כפיים. זה פשוט מטומטם. אין פה חישול, פרט לזה שהם מתמלאים בקוצים".

     

    לדבריו, הטקס לא התנהל בכל שבוע הסוואה אלא רק בחלק מהמקרים. "הכל תלוי בתפיסה של האנשים שמנהלים את השבוע. זה מין אקט להעלאת המורל והרבאק, אבל אני אישית לא תומך בזה. אני תמיד מעיר ואומר שזה לא נחוץ וזה מסוכן".

     

    אמרת למישהו שחייל עלול להיפצע?

     

    "לא במילים האלה, אבל הבהרתי את דעתי בנושא".

     

    לדברי אחד המילואימניקים, מי שדוחף לקיום הטקס הם אנשי מחלקת ההסוואה, שאחראית על הפן המקצועי של האימון ונחשבת לאחת המחלקות הטובות ביותר במגלן. "מש"קי ההסוואה אומרים לחבר'ה: 'נו יאללה, אתם קופצים?'" לדברי איש מילואים אחר, היוזמה מגיעה מגורמים אחרים. "זה יכול להיות מילואימניק צעיר או חסר ניסיון, או מישהו מהסגל של הצוות שמכיר את המסורת".

     

    גורם ביחידה אומר כי המפקדים והקצינים האחראים על מערך האימונים שלה (מפקד בית הספר, מפל"ג אימונים) לא היו מודעים לתופעה. ההיכרות עם המסורת הייתה קיימת ברמת מפקדי הצוותים, אנשי מחלקת ההסוואה, ולכל היותר מפקדי הפלגות. למרות זאת, וככל שעולה בינתיים מהתחקיר הפנימי, איש מהם לא דיווח כלפי מעלה. גם מילואימניקים שנכחו בטקסים הסתפקו לכל היותר בהערות למפקדים בשטח ולא הציפו את הנושא. לדברי קצין ביחידה, אחת המסקנות שעולה מהמקרה היא שמעתה אנשי המילואים יידרשו לדווח על התנהגויות לא נאותות שהם רואים במהלך אימוני היחידה הסדירה.

     

    ההמנון של בנט

     

    הסוואה היא חלק בלתי נפרד מהדי־אן־איי של מגלן. הייעוד המקורי של היחידה, שהוקמה ב־1986, היה לפגוע בעת מלחמה בטורי הטנקים הדוהרים לכיוון ישראל עוד בהיותם עמוק בשטח האויב. זו הייתה יחידה קטנה, בעלת תפיסת הפעלה כירורגית, שאנשיה ידעו לצוד טנקים ולספק מודיעין איכותי בזמן אמת. לצורך כך פותחו אמצעי לחימה ושיטות פעולה שאיפיינו את מגלן והפכו אותה לאחת היחידות המיוחדות של צה"ל. השר נפתלי בנט, ששירת כקצין במגלן בתחילת שנות ה־90, כתב אז את המנון היחידה: "בקול דממה בוטחת, עם רדת ליל, יטרוף מגלן האש את טרפו".

     

    יכולת ההסוואה הגבוהה של לוחמי מגלן איפשרה להם לפעול בעומק שטח האויב, בצורה מבודדת ולאורך זמן, מבלי שיתגלו. תחום ההסוואה ביחידה צבר תאוצה, וכיום חלק מאמצעי ההסוואה נראים כאילו נלקחו מעולם ההיי־טק, הכי רחוק משיחי הסירה הקוצנית שתולשים מהאדמה. ללוחמי היחידה אמנם לא הייתה הזדמנות לבלום שיירות של טנקים סוריים ועיראקיים, אבל יכולות ההסוואה בהחלט באו לידי ביטוי, בעיקר בגבול הצפון, במהלך השהייה הישראלית בדרום לבנון ולאחריה.

     

    לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה החלו לוחמי מגלן לפעול באיו"ש, שם ביצעו בין היתר מעצרים של מבוקשים בכירים. לשם כך פיתחה היחידה מיומנויות חדשות, ובמקביל גדלה משמעותית מצבת כוח האדם שלה.

     

    במלחמת לבנון השנייה קצרה היחידה תהילה כאשר הוציאה לפועל את מבצע "נערי החוף", שבזכותו, בין השאר, הוענק לה צל"ש אלוף פיקוד המרכז בסיום המלחמה. במשך כשבועיים הסתתרו צוותי מגלן בהרים המשקיפים על גזרת צור והשמידו משם כ־150 מטרות באמצעות חימוש מונחה מדויק. בחיזבאללה ספגו מכה אחר מכה ולא ידעו מאיפה זה נוחת עליהם. במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן איבדה היחידה כמה מלוחמיה.

     

    "בניגוד לסיירת מטכ"ל, שיש לה את הפריבילגיה להתכונן במשך חודשים בנוהל קרב, במגלן צריך להיות זריז וגמיש. בחטיבת הקומנדו קוראים לזה 'זמישות'", מסביר סא"ל א', מפקד יחידת המילואים של יוצאי מגלן. "אתה יכול למצוא את עצמך עכשיו בגבול עזה ואז להיקרא למעצר באיו"ש, ואז ללכת לנוהל קרב של חודש בצפון". כחלק מההכנה לאי־הוודאות המובנית הזו נוהגת היחידה לערוך מדי שנה אימונים בחו"ל, למשל בקפריסין, שם מדמים באופן הקרוב ביותר את התנאים בזמן מלחמה.

     

    אבל מגלן לא מסתפקת באימונים. "בשנה האחרונה היחידה הרגה יותר מ־30 מחבלים, בכלל גזרות הלחימה, חלקם במבצעים שאסור לדבר עליהם", אומר א'. חלק מהמבצעים הללו, הוא מגלה, כללו גם מגע קרוב עם האויב. "בגלל זה מתאמנים במגלן בקרב מגע בעצימות גבוהה, כדי להתכונן לתרחיש של התמודדות עם האויב אחד על אחד".

     

    בהתאם לכך, בשנים האחרונות התפתחו מאוד אימוני קרב המגע במגלן, ולשם כך אף נבנה ביחידה חדר קרב מגע מאובזר ובו ציוד מגן מתקדם. האימונים האינטנסיביים הוכיחו את עצמם: ב־2013 וב־2014 זכתה היחידה באליפות צה"ל בקרב מגע.

     

    "אימוני קרב מגע בצבא מקדמים שתי מטרות", מסביר אביב מיור, לשעבר ראש מדור קרב מגע באחת היחידות המובחרות בצה"ל. "הראשונה היא פיתוח תכונות לוחם, כמו אגרסיביות, נחישות, קשיחות ואומץ לב. רוב האנשים הנורמטיביים, ובדרך כלל ליחידות המובחרות מגיעים חבר'ה איכותיים, לא הלכו מכות בחיים שלהם על בסיס יומי או שבועי.

     

    "המטרה השנייה קשורה בטכניקה. בפעילות הייעודית של חלק מהיחידות המובחרות אתה צריך שיהיו לך כלים שהם מעבר לירי. קח למשל את כל האירוע של המרמרה: אתה נכנס לאזור סגור שבו אתה מותקף. אם אתה בוחר מסיבה כלשהי שלא להגיב בירי, אתה חייב שיהיה לך מענה טכני אחר, למשל להילחם בידיים חשופות או בנשק ככלי קר".

     

    לדברי מיור, צה"ל מקפיד מאוד על נוהלי הבטיחות במהלך אימוני קרב מגע. "הדגש הוא למנוע פציעות של חיילים, כי אם אימנתם אותם וחצי צוות פצוע ולא יכול לצאת למשימה, רק הפסדת מזה".

     

    אלא שבאימון קרב המגע שהתקיים במגלן לפני שבועיים לא הקפידו על נוהלי הבטיחות. אחד המדריכים ביצע הדגמה על חייל שלא לבש ציוד מגן כנדרש, היכה אותו בחוזקה בבטן וגרם לפציעתו. "מש"ק קרב המגע פעל בניגוד לנהלים", מודה קצין במגלן.

     

    גם לאחר מכן התעלם מפקד הצוות של אותו חייל מהנהלים. "הלוחם התלונן על כאבים ואמרו לו 'בסדר, קיבלת מכה, זה כואב'. רק כאשר יום אחרי זה המשיכו הכאבים, פינו אותו ואז גילו שיש לו דימום פנימי בטחול", אומר אותו קצין. "מפקד הצוות הודח גם כי איפשר לאימון להתנהל ללא ציוד מגן וגם כי לא פינה את החייל בזמן".

     

    זו לא הפעם הראשונה במגלן שבה חייל שמתלונן על כאבים לא מקבל טיפול רפואי בזמן. ב־2013, במהלך אימוני ניווט, התלונן אחד הלוחמים ביחידה בפני מפקדיו על כאבים עזים באשכים. למרות זאת הוחלט שלא לפנותו. רק למחרת הוא הועבר לבית החולים, שם עבר ניתוח דחוף שבו נכרת אחד מאשכיו. בעקבות כך כתב נציב קבילות החיילים כי "מדובר בפגמים חמורים במספר מעגלי טיפול ופיקוד". בתקשורת פורסמו גם טענות של חיילים כי הושפלו בידי מפקדיהם ואף היו קורבנות להתעללות פיזית, בין היתר במסגרת אימוני קרב מגע.

     

    "כשלמישהו כואב זה שיקול דעת מורכב, גם מבחינתו וגם מבחינת המפקד שלו. לא פשוט לדעת האם זה כאב רגעי או משהו שיחלוף", מסביר חייל שהשתחרר מהיחידה לפני שנה. "אבל בשום פנים ואופן אין תרבות של חיילים שמדווחים על כאבים, והמפקדים מתעלמים מהם. כיחידה שהמסלול שלה מאוד אתגרי, באופן טבעי האימונים מנסים להביא אותך עד הקצה. הם נערכים בחום כבד, עם מעט שעות שינה, אבל המפקדים עושים את זה בצורה מקצועית. מביאים אותך עד קצה גבול היכולת ולא מעבר לה".

     

    אתה נתקלת במסורת של קפיצה מהאמר לתוך שיחים?

     

    "באימון הסוואה שעשיתי היה תרגיל של ריצה לתוך שיחים, אבל הוא נעשה עם ציוד מגן – משקפי מגן שימנעו כניסה של קוצים לעין, קסדה וכדומה. לא נתקלתי במסורת שעליה אתה מדבר".

     

    מקפצה לצמרת צה"ל

     

    ב־2015 צורפה מגלן לחטיבת הקומנדו ("עוז") שהוקמה על פי החלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, לצד יחידות אגוז, דובדבן ורימון (שהוטמעה לאחרונה בתוך מגלן כפלגה מבצעית). חטיבת הקומנדו מספקת לצה"ל כלי מבצעי חדש, המאפשר פשיטה של מאסה קרבית קריטית לעומק שטח האויב תוך שימוש ביכולות מתוחכמות, מרביתן מסווגות. בהתאם לכך, אימוני היחידות המרכיבות את חטיבת הקומנדו הם אינטנסיביים מאוד.

     

    עם זאת, בצבא מודים כי שני המקרים שאירעו לאחרונה במגלן הם תוצאה של חריגה מהנהלים. הדיווחים על שתי הפציעות הגיעו עוד ביום האירוע למפקד חטיבת הקומנדו, אל"מ אבי בלוט, שהמליץ למפקד האוגדה להדיח את שני מפקדי הצוותים מתפקידם. לאחרונה דווח כי בלוט, בעצמו מפקד מגלן לשעבר, יקודם לדרגת תא"ל וימונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

     

    בכלל, הפיקוד על מגלן הפך לנקודת זינוק עבור קצינים רבים במערך היבשה. האלוף (מיל') טל רוסו, שפיקד על היחידה בראשית שנות ה־90', היה לימים מפקד פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים. האלוף יוסי בכר מכהן היום כראש הגיס המטכ"לי וכסגן מפקד פיקוד הדרום, והאלוף אמיר ברעם מונה לאחרונה למפקד המכללות הצבאיות. תא"ל אליעזר טולדנו, שפיקד על היחידה במלחמת לבנון השנייה, הוא כיום המזכיר הצבאי של ראש הממשלה וימונה בקרוב למפקד אוגדת עזה. רק השבוע פורסם כי אל"מ יובל גז, שפיקד על היחידה במהלך צוק איתן, ימונה למח"ט הצנחנים.

     

    כשהגיע בלוט לתפקיד המפקד על מגלן הוא נתקל במסורת בעייתית בפני עצמה: במהלך טקס סיום המסלול, הנערך בהר עבדת שבנגב, נהגו המפקדים לנעוץ את סיכת היחידה בבשרם החשוף של הלוחמים. בלוט הפסיק זאת בפקודה, אך מאז צמחו ביחידה גם מסורות חדשות, כמו אותה קפיצה מגג הרכב.

     

    ביחידה שמקדשת יוזמה ויצירתיות, אומרים בצבא, יש מי שהולכים לעיתים רחוק מדי. גורם במגלן מסביר שבגלל אופי הפעילות של היחידה בעומק, למפקדי הצוותים ניתן מרחב גדול של עצמאות. "בסוף, בשטח אויב, כשלבנת היסוד זה הצוות, המפק"צ (מפקד צוות - א"א) צריך לקבל החלטות הרות גורל", הוא אומר. "את המרחב הזה צריך לתת לו גם באימונים. לכן מגדלים את המפק"צ כך שיידע להתנהל עם גבולות גזרה רחבים ואחריות רבה. אבל ברור שאם מפק"צ חורג מנורמות או מנהלים - צריך לטפל בו, כפי שנעשה, באופן חד וברור".

     

    גורמים סביב היחידה ולוחמים ששירתו בה משוכנעים שמדובר באירוע נקודתי. "נכון, האימונים אינטנסיביים", אומר יפתח קוטלר, שהשתחרר לפני שנה ממגלן. "כשאתה מסיים את המסלול אתה לוחם שיכול להתמודד עם סיטואציות קשות מאוד, להיות לבד בשטח בלי אספקה, פינוי, אוכל או מים, לעשות את המשימה ולחזור הביתה. אבל לא נתקלתי בסיטואציה שבה האימון נלקח למקום לא מקצועי או ילדותי".

     

    ומה בנוגע לסא"ל ר', שנכנס לתפקידו בסערה? "ברגע שחוטפים שני אירועים קשים כאלה ברור שזה משפיע עליו", אומר קצין לשעבר ביחידה. "כמפקד אני מתאר לעצמי שהוא אומר: 'איך יכול להיות שבנאדם נכנס לאימון ויוצא ממנו פצוע? מה אני אומר להורים שלו?' גם לי נפצעו חיילים באימונים וזה אוכל אותך. אתה מסתכל על החייל שלך, מבין שזה ישפיע עליו לכל החיים ושואל את עצמך: 'איפה אני טעיתי ואיך אני מתקן את זה, כדי שזה לא יקרה שוב'".

     

    מצה"ל נמסר בתגובה כי "בעקבות שני אירועי הבטיחות החמורים שאירעו לאחרונה ביחידת מגלן נערך תחקיר בראשותם של מפקד פיקוד המרכז ומפקד עוצבת האש, בוצעו העמקות מקצועיות, בטיחותיות ונורמטיביות בקרב הלוחמים, וננקטו צעדים פיקודיים כלפי המעורבים. במקביל תחל עבודת צוות התחקור בראשות תא"ל איתי וירוב, לבחינת ההתנהלות הנורמטיבית במגלן ובשאר היחידות המיוחדות.

     

    "מפקדי היחידה והעוצבה בקשר עם משפחות הלוחמים שנפצעו באירועים. יחידת מגלן היא יחידה מקצועית, המובילה מאמצים מבצעיים מדי יום ולילה במשימות רבות בכלל גזרות הלחימה".

     

    itay-i@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 09.08.18 , 17:17