{ }
שישי 22 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    תמיכה באתגרים ייחודיים לנשים. כנס דל בטורונטו
    ממון • 09.08.2018
    גם לאישה הכי חזקה בוול סטריט אמרו "שבי ותשתקי"
    לוועידת היזמיות של ענקית הטכנולוגיה דל הגיעו כ–100 נשים, שיחד מכניסות 4 מיליארד דולר בשנה • ועדיין, כמעט כולן שמעו בחייהן שאלות כמו "יש גבר לדבר איתו?" • אז למה אנחנו צריכות נשים בעסקים ("למה לעזאזל לא?") ואיך נדאג שלדור הבא יהיה קל יותר
    אסנת פרץ, טורונטו

    "נשים, נשים, שק של נחשים" – אילו קיבלנו 30 אגורות כל פעם ששמענו את המשפט הזה כנראה היינו סוגרות את פער השכר בין נשים וגברים. בפועל, קלישאתי או לא, אנחנו אחיות. בין נשים יש אחווה מיוחדת, ובזכותה אולי לא נצטרך להילחם בינינו בדרך לתקרת הזכוכית המנופצת. האחווה הזאת הורגשה גם ב־DWEN, ועידת הפסגה של רשת היזמיות של "דל", Dell Women's Entrepreneur Network, בטורונטו קנדה. התארחו מעל 100 יזמיות, רובן זרות זו לזו, שתוך דקות כבר היו בשיא הסמול־טוק, ועל הדרך החליפו כרטיסי ביקור וטיפים, או סתם כוח להמשיך.

     

    ואנחנו נצטרך את הכוח הזה. באותו חדר של נשים, בהן בעלות ניסיון עסקי של עשורים, וגם טירוניות בתחום היזמות, יהיה קשה למצוא אפילו אחת שלא תספר על יחס מזלזל מגברים במקצוע, סירובים להשקעות מצד קרנות ובנקים, ושאלות מעליבות שמנכ"ליות ומייסדות קיבלו בפגישות, כמו "הכל טוב ויפה, אבל יש אולי גבר לדבר איתו?".

     

    היזמיות הגיעו מ־16 מדינות שונות, וסך הכנסות החברות שלהן, שעוסקות ב־25 ענפים, הן מעל 4 מיליארד דולר בשנה. בום. הכנס שפע גם משקיעות ובעלות קרנות שהגיעו כדי לעזור, להקשיב - ואולי גם להשקיע בחברות בניהול נשי. נחשים?

     

    עובדות (ומצליחות) יותר

     

    אותם 4 מיליארד דולר לא באו בקלות. במהלך הוועידה עלתה הסכמה כמעט גורפת: אנחנו צריכות לעבוד הרבה יותר קשה כדי להצליח. בארה"ב, למשל, 38% מהעסקים בבעלות נשים, אבל לפי מחקר באוניברסיטת קולומביה רק 2% מהמימון מקרנות הון סיכון מגיעים לעסקים בניהול נשים, סטטיסטיקה שקשה להסביר באותם תירוצים שחוקים כמו "צירוף מקרים" או "אולי אין נשים מספיק מוכשרות בתחום".

     

    ולמה בעצם צריך נשים בכל מקום? "אנשים רוצים נתונים ומספרים, ואני פשוט שואלת למה לעזאזל לא?", אומרת ל"ממון" מנהלת DWEN, אינגריד דווין, שמיד מבהירה ששוויון מגדרי אינו רק אג'נדה, אלא הדרך לתוצאות טובות יותר. "אם כולם בחדר יחשבו כמוכם, ההחלטות אולי יהיו מהירות יותר, אבל לכולם יהיו אותן נקודות עיוורון", היא מסבירה. ואכן, הבנק הסקנדינבי נורדאה, שבדק 11 אלף עסקים גלובליים, מצא בחברות בניהול נשי ביצועים טובים בהרבה – סטארטאפים של נשים מחזירים 78 סנט לדולר, לעומת 31 סנט אצל גברים. לפי הערכות, קרנות הון סיכון היו מרוויחות עוד 85 מיליון דולר ב־5 שנים אילו השקיעו באופן שווה ביזמיות.

     

    לדברי קארן קינטוס, סמנכ"לית קשרי לקוחות בדל, "כשמשקיעים בנשים, קורים דברים מדהימים". לכן החברה שמה דגש על יזמות נשית, עם תמיכה באתגרים ייחודיים לנשים, כמו גישה לנטוורקינג, טכנולוגיה ומימון. כיוון שחלק מהפערים מתחילים עוד לפני ההגעה לבגרות, פרויקט אחר של דל, Girls Track, נועד לספק לבנות 12־15 "הכנה ליזמות", לצד דרבון לעסוק בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). בכנס הן הציגו פתרונות שהגו לזיהום הים בפלסטיק. צוות המנצחות הציע רובוט למיון פלסטיק שעשוי מחומרים ממוחזרים בעצמו, והצרכנים יוכלו ללמד אותו פקודות בעצמם באמצעות שפות תכנות בסיסיות.

     

    אז איך ממשיכות מכאן? "מתאחדות", מציעה דווין. "כשרק מישהי אחת צועקת לא שומעים אותה, ביחד נהיה חזקות".

     

    פי ואיזי בנדל
    פי ואיזי בנדל

     

    אוסטרליה || ולפעמים, התשוקה ליזמות עוברת בגנים

     

    פי (פיונה) בנדל ובתה איזי הגיעו לכנס מסידני, אוסטרליה. פי היא יזמית ותיקה, שאפילו חוותה כבר אקזיט ("זה גרם לי להיות טובה יותר בעסק השני שלי"), אבל לאיזי זאת נסיעת עסקים ראשונה, חלק מפרויקט "גירלס טראק" של דל.

     

    פי גרפה אשתקד שלושה פרסי סטיבי, האוסקר של עולם העסקים, כולל על היותה "האישה הכי חדשנית". הסיבה? TFSN - The Female Social Network, רשת חברתית עם כ־3 מיליון נשים מובילות דעה, וקהל של כ־12 מיליון נשים באוסטרליה, צפון אמריקה ואירופה. מדובר ברשת פרסום משומנת שבעיקר טוענת שאם אתם עוד מפרסמים בטלוויזיה - הגיע הזמן להתקדם. מובילות הדעה משודכות בצורה ממוקדת לחברות ולמותגים, כך שהמוצר מתפרסם רק בפני קהל רלוונטי. "ברגע שמשפיענית מבקרת מוצר טוב בעיניה ומיליוני העוקבות שלה רואות את זה, זה כדור שלג במכירות", אומרת פי.

     

    התשלום המינימלי למפרסמים הוא לא פחות מרבע מיליון דולר, "לא מעט בכלל" מודה פי, שמיד מסבירה את המודל העסקי: "לא משלמים לנו בשביל קמפיין אלא על תוכנית של שנה, ממש מערכת יחסים. נשים לא מקבלות תשלום פר־ביקורת, אלא מעורבות עם המותג, לומדות עליו ועוזרות להעביר את המסר של החברה. הן מקבלות כסף על הזמן שלהן כדי לפתור בעיות לארגון, לא כדי להגיד עליו משהו נחמד", מסבירה פי.

     

    אז זו ממש עבודה.

     

    "בהחלט. חצי מהתשלום הולך לנשים. יש להן קהל גדול, ובמקום לקבל כמה מאות דולרים על פוסט ממומן, הן מקבלות עשרות אלפי דולרים כי הן שוות את זה. הכישורים שלהן, התובנות על המוצר, היכולות לפתור בעיות לארגון - הן יודעות לעשות את זה. הן יכולות לגרום לאנשים לקנות. במקום לפרסם בטלוויזיה למיליוני אנשים במאות אלפי דולרים כדי להגיע לאנשים בודדים רלוונטיים, אצלנו הן מלכתחילה יפנו לקהל מותאם, ואז סיכויי ההצלחה גבוהים יותר. אף אחד כבר לא מאמין לפרסומות, לאנשים אנחנו מאמינים. אי אפשר לפנות למכנה המשותף הרחב ולקוות לקלוע לחלק. במקום לעסוק במאקרו, TFSN עוסקת במיקרו, בנקודות החיבור הקטנות בין כולנו".

     

    איך מוצאים את המשפיענית המושלמת בין 3 מיליון נשים?

     

    "אנחנו משקיעות מחשבה כדי להבין את השוק ולדעת מי תתאים לכל מוצר. יש לנו מסד נתונים שכבר שש שנים צובר מידע על קהלים ומובילות הדעה לפי מגוון קריטריונים והצלחות בעבר, ואנחנו מוצאות התאמה מדויקת ככל האפשר למוצר".

     

    לפי, כאמור, הצטרפה בתה איזי (14) - הוכחה בשר ודם שיזמות עוברת בגנים. יש לה כבר תוכנית כמעט ברורה לעתיד - להיות מעצבת ("סטייל מארק ג'ייקובס"), עם זליגה לקוסמטיקה. יש לה רוח גבית לא רק מאמא, אלא גם מתוכנית גירלס טראק. "אני גם ככה בעניין של עסקים, וכאן אפשר לחוות את העולם הזה מקרוב, לדעת איך נכנסים אליו ולשפר את הכישורים שאצטרך". בתוכנית הנערות לומדות להציג רעיון עסקי, לבנות תוכן למצגות, מושגים פיננסיים שונים ואיך שורדים את הדרך הארוכה להצלחה. בנוסף, הן בעיקר לומדות להשמיע את עצמן, גם אם הפטריארכיה פחות רוצה לשמוע. "תמיד הייתי הביישנית, זו שצריך לגשת אליה. כשהסביבה מקבלת יותר קל לבטא את עצמך", היא אומרת.

     

    ומאמא מה למדת?

     

    "למשוך את עצמי למעלה. היא כל כך עצמאית וחזקה שכלום לא מוריד אותה, וגם אם היא למטה - היא מוצאת דרך לצאת מהכל".

     

    סו אבו חכימה
    סו אבו חכימה

    קנדה || אירוע חירום? תנו לאמצעי התקשורת להציל חיים

     

    לד"ר סו (סוהייה) אבו חכימה, מנכ"לית ומייסדת Amika Mobile, זו לא הפעם הראשונה ב־DWEN. היא אמנם ד"ר, אבל במקום להשתמש באזמל היא מצילה חיים באמצעות טכנולוגיה, עם ניצול אמצעי תקשורת בעיתות חירום. היא זכתה כבר בלא מעט פרסים, ואחרי הכנס הקודם עניינה מספיק את נציגי דל, שהציעו לה שיתוף פעולה שהקפיץ אותה קדימה ("כשאומרים לאנשים שאנחנו חלק מדל, זה נותן לנו ממד של רצינות, פתאום חושבים, 'זו לא איזו משוגעת עם עסק קטן'"). אחרי החיבור הזה הוזמנה אמיקה מובייל לשתף פעולה גם עם ענקית התקשורת AT&T.

     

    את דבריה בכנס פתחה במשפט: "אל תיבהלו, אבל אם תהיה עכשיו ירייה בחדר הזה אף אחד לא יידע שאתן כאן. אבל אילו המכשיר שלי היה פה, המצב היה מזוהה אוטומטית והיו נשלחות התרעות לכל צוותי החירום".

    אבו חכימה היא יזמית ותיקה בתחום התקשורת האלחוטית והבינה המלאכותית עם 30 פטנטים בינלאומיים. בין התמחויותיה תמצאו את "האינטרנט של הדברים" (IoT - אוטומציה דרך חפצים פיזיים, כמו "בית חכם"), שעליו מבוססת המערכת שפיתחה.

     

    המכשיר הזה, מוצר הדגל של החברה, נקרא Amika Mobility Server, ובאמצעות מגוון חיישנים, סריקת תשדורות וכו' הוא מזהה מקרי חירום, בהם אירועי ירי, הוריקן, שריפה, הפסקת חשמל כללית ואפילו דליפת חומר כימי. ניתן להגדיר אירועים שבהם תהיה נעילה למבנה, או כאלה שבהם כל הדלתות ייפתחו. במקביל, התוכנה תעקוב בזמן אמת אחר עדכונים לגבי האירוע. כשמאותר אירוע חריג - היא מתריעה בסמס, מייל, פקס, פייסבוק, ואפילו פיד RSS. כל בעלי המכשירים במתחם שנפגע - אם זה סלולרי או מחשב שולחני - יעודכנו בסכנה, כשבמקביל מתעדכנים גם כוחות הביטחון.

     

    נשמע כמו משהו שיועיל בישראל, לצערנו.

     

    "זה יועיל בכל מקום. תחשבי על פיצוץ בשדה תעופה, ירי בבית ספר או הוריקן שמתקרב לבניין. המטרה שלי היא שבסוף המכשיר יגיע לכל בית". 

     

     

     

    סטפני קרדו
    סטפני קרדו

     

    צרפת || אאוטסורסינג לסידורים שלכם

     

    כשמדברים על איזון עבודה־חיים (WLB, Work Life Balance), נוטים לשכוח מדברים שהם לא עבודה אבל גם לא בדיוק "חיים". עניינים כמו מספרה, ניקוי יבש, תיקון מסך הסמארטפון שסדוק כבר חצי שנה, או אפילו אימון פילאטיס או מסז'. ואם יכולנו לעשות הכל בלי לצאת מהמשרד? זה בדיוק מה שמציעה TO DO TODAY, שייסדה סטפני קרדו. מטרת השירות: "חיים נטולי עיכובים".

     

    קרדו, שעברה לסן־פרנסיסקו כשהתרחבה לארה"ב, מספרת כי "בעלי ואני יזמים עם שתי חברות ושלושה ילדים, משמע מאוד עסוקים. הכנתי רשימת משימות, וקלטתי שאני צריכה לנצל את היום החופשי שלי כדי ללכת למספרה, לעשות שעווה או ללכת לסופר. ואז הבנתי שאין סיבה שאבלה כך את יום שבת, כשאני יכולה לנצל את הזמן שיש לי בין פגישות או בהפסקת הצהריים".

     

    ב־2001 הקימה את החברה, שחוברת לחברות גדולות או לבנייני משרדים ומאפשרת להם לתת לעובדים את ה־WLB הנחשק, מה שבסוף יוביל גם להון אנושי מרוצה ומצליח יותר. השירות מתחלק לשלושה: שירות במקום העבודה, משמע חדרים ייעודיים בבניין שמוקצים למספרה, מניקור, ניקוי יבש, סנדלר, חדר כושר, עיסוי ועוד; קונסיירז' - אנשי שירות שיעשו עבורכם סידורים כמו קניית פרחים לבעל ליום הנישואים, בייביסיטר, מורה פרטית, איסוף חבילה מהדואר וקניות בסופר; ופלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת גם להזמין את השירותים הללו, וגם מהווה רשת חברתית לעובדים.

     

    קונסיירז'? נשמע שירות לעשירים.

     

    "להפך, העובדים משלמים פחות ממחירי השוק. מלכתחילה רציתי שהשירות יתאים לכולם ולא רק לבכירים. את כל נותני השירות והספקים, 180 איש, אנחנו מעסיקים ישירות. החברות משלמות לנו תשלום שנתי ונותנות לנו שטח בבניין בחינם. לקוחות הקצה ישלמו על השירות, ניקוי יבש או תספורת למשל, והמחירים טובים כי המספרים גדולים מאוד. אצל רוב הלקוחות שלנו מדובר באלפי עובדים שהם לקוחות פוטנציאליים".

     

    בין הלקוחות של "טו דו טודיי", שמחזיקה משרדים בצרפת, בשווייץ ובארה"ב, ענקיות כמו מיקרוסופט, דלויט ואיירבוס, וכן קבוצות נדל"ן גדולות, בהן CBRE, שלה 450 בנייני משרדים בעולם. קרדו חברה לקבוצות נדל"ן כי הבינה שעסק קטן יתקשה לממן את שירותיה, אבל אם ישכור משרד בבניין שמפעיל את השירות, הוא יחלוק את העלות עם יתר הדיירים.

     

    סצנת ההיי־טק הישראלית תפורה על החברה שלך.

     

    "אני בטוחה, ובאמת מזמן לא הייתי בתל־אביב, אז אם איזו יזמית תרצה לשתף איתי פעולה - שתדבר איתי", היא צוחקת, אך מיד מרצינה. "קשה לממן התרחבות כזו כשאת לא חברת טכנולוגיה - הדבר היחיד שמעניין משקיעים היום. יצרתי עסק שמבוסס על אנשים, וכמעט בלתי אפשרי למצוא השקעות. אנחנו נאלצים לסרב ללקוחות, וזה מאוד מתסכל".

     

    אז איך החיים כשלא עומדים בתור יותר?

     

    "לצערי, במשרדים שלנו בוושינגטון יש רק 25 עובדים ככה שאנחנו קטנים מדי בשביל השירות. אני עדיין צריכה למצוא זמן בשביל תור לספר, אבל מתנחמת בכך שבארה"ב עובדים הרבה פחות שעות שבועיות מאשר בצרפת".

     

     

    סאלי קרוצ'ק
    סאלי קרוצ'ק

    ארה"ב || "החברה אומרת לנו שכסף זה של גברים"

     

    סאלי קרוצ'ק נודעה כאישה הכי חזקה בוול סטריט. היא כיהנה בין השאר כמנכ"לית סמית' בארני, CFO ב־Citi וכראש מריל לינץ', חטיבת ניהול ההון שנקנתה על ידי בנק אוף אמריקה. מה שהיא למדה בכל אותן שנים בפסגה גרם לה להחליט ב־2016 להקים פלטפורמת השקעות לנשים בשם Ellevest, מסיבה עיקרית אחת: "אף פעם לא נהיה שוות לגברים אם לא נשתווה להם כלכלית". כשהיא נזכרת במשבר הכלכלי של לפני עשור, היא אומרת, "בפסגת הכלכלה היה רוב של גברים לבנים, ובכל זאת הייתה קריסה ענקית. נשים מפחדות להשקיע כי הן חושבות שהן צריכות חינוך כלכלי טוב יותר? ובכן, גם גברים צריכים".

     

    לפי מחקרים נשים הן דווקא משקיעות טובות יותר. הן לא נוטות למסחר־יתר "ולא נכנסות לפאניקה כשהשוק קשה, בעוד גברים פשוט מאבדים את זה. אנחנו כל כך עסוקות ואין לנו זמן להתעסק בזה, אז אנחנו שורדות", היא אומרת.

     

    גם בתחום ההשקעות יש מעט נשים, לדעתה בעקבות חסם רגשי. "אני לא רוצה רק גברים בתיק ההשקעות שלי. אני אוהבת גברים, אפילו הייתי נשואה לשניים, אבל כשאני יודעת שגם נשים עובדות היטב - אין סיבה שזו תישאר תעשייה של גברים בשביל גברים".

     

    כבכירה בתעשייה גברית, קרוצ'ק הושתקה לא אחת. "אמרו לי לשבת ולשתוק, באופן מילולי", היא אומרת. "החברה אומרת לנו שכסף זה של גברים, ולא צריך להדאיג אותנו. בנים נשלחים ללמוד מתמטיקה, ואותנו שולחים ללמוד ספרות. מגזינים יעסקו ב־16 דרכים לאיפור מעושן, אבל כסף? על זה לא מדברים".

     

    וכשלא מדברים על כסף, קשה לדעת מהי עסקה טובה, וקרוצ'ק מספרת שראתה במהלך תפקידיה השונים לא מעט נשים שנטלו הלוואות גרועות כי פשוט לא ידעו טוב יותר. "לכן החלטתי להקדיש את חיי כדי לעזור לנשים לעשות כסף, ולגרום להן להבין: אין בושה להגיד שאתן רוצות לעשות כסף".

     

    הכותבת הייתה אורחת Dell בכנס

     


    פרסום ראשון: 09.08.18 , 18:38