פרופסור אלכס שטיין הושבע אתמול בבית הנשיא לשופט בית המשפט העליון, וכבר בנאום הבכורה שלו ביאר את עמדתו באחת הסוגיות הבוערות ביותר בין מערכת המשפט לבין מערכות החוק והשלטון – האקטיביזם השיפוטי.
שטיין, פרופסור למשפטים הנחשב לשמרן מבחינה משפטית, היה למועמד המוביל של שרת המשפטים איילת שקד בדיוני הוועדה למינוי שופטים. בנאומו אתמול מתח ביקורת על התפיסה השיפוטית הנוטה להתערב בהחלטת המחוקק ואמר: "בעל שררה שבידו הכוח לקבל החלטות כאלה מתומרץ להגיע למצב שבו הוא פועל כשווה בין טובים: כטוב כמו עמיתיו, ולא כ'טוב שברופאים'; שכן אם הוא יעמיד את עצמו ואת דעותיו בראש הסולם, ימצא את עצמו בגיהינום בסוף ימיו". הוא הוסיף כי "כמו כן מתומרץ בעל שררה לפעול בדל"ת אמות מומחיותו ולכבד את מומחיותם של מקבלי החלטות בעניינים אחרים. גם זה מהווה חלק מהעיקרון של שווה בין טובים". באומרו כן רומז למעשה שטיין כי לשיטתו, בית המשפט לא אמור לתת פרשנות נרחבת להחלטות מקצועיות המתקבלות בדרגי השלטון, כל עוד אלו לא עומדות בסתירה ברורה לחוק.
"בחיים מודרניים, העיקרון של 'שווה בין טובים' חל לא רק על אנשים שמקבלים החלטות חשובות בענייניהם של אנשים אחרים, אלא גם על מוסדות המדינה", אמר שטיין בנאומו, "הכנסת, הממשלה ובתי המשפט. מוסדות אלו חייבים לפעול לטובת העם תוך התחשבות במגוון הדעות ותוך שמירה הדדית על גבולות הסמכות שהעם הריבון התווה עבורם".
נושא האקטיביזם השיפוטי ריחף בטקס ההשבעה גם בהקשרים אקטואליים: נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה בנאומה לדבריה של שקד, שלפיהם פסילת חוק הלאום במסגרת העתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ תוביל למלחמה בין הרשויות ותהווה "רעידת אדמה". "אין בדעתי להיכנס לסוגיות אשר תלויות בהליכים שהוגשו לאחרונה לבית המשפט", אמרה חיות, "ואולם על רקע השימוש בטרמינולוגיות מטרידות הלקוחות מתחומים של אסונות טבע ועימותים עוינים, חשוב לומר בקול צלול ורם כי אנו השופטים מחויבים למלא את תפקידנו ללא מורא וללא משוא פנים. כך אנו עושים וכך נמשיך לעשות". חיות התייחסה במרומז גם לתדמיתו השמרנית של שטיין ואמרה: "אני סבורה כי טעות היא לנסות לתייג או לנכס את שופטי ישראל בענייני שפיטה למחנה כזה או אחר".
השרה שקד התייחסה בנאומה לטענות על אינטרסים פוליטיים המעורבים במינויים לעליון. "אם בעבר השקפת עולמו של השופט לא הייתה מרכיב משמעותי, הרי שהיום אין זה נכון לדון בבחירת שופטים כאילו לא היו דברים מעולם", אמרה. "ברגע שמוסד זה הפך חלק מהזירה שבה מתקבלות הכרעות ערכיות, מתבקש שרקע תרבותי ומטען ערכי יהוו פרמטרים הנבחנים גם הם על ידי הוועדה לבחירת שופטים".
