אחד הביטויים העבריים הראשונים שלמדו העולים מאתיופיה שהגיעו לאחרונה למרכז קליטה בעוטף עזה היה "צבע אדום". ביומיים האחרונים הם הבינו את חשיבות הביטוי, שכנראה ימשיך ללוות אותם ויהפוך לחלק מחייהם. "צבע אדום זה ממש־ממש מפחיד, אבל מיד צריך לרוץ לממ"ד", הסבירה אתמול הילדה באנצ'י טרו בת השבע.

מרכז הקליטה "איבים" של הסוכנות היהודית מתחיל במקום שבו מסתיימת שורת הבתים הפרטיים בקצה הצפוני של שדרות. בחודשים האחרונים שוכנו בו 30 משפחות שעלו לישראל מאתיופיה – וכחלק מהקליטה הם נאלצו ללמוד על דרכי התגוננות מרקטות. מי שהדריך אותם בנושא היה רכז הביטחון ציון בן־חנן, שסיפר אתמול: "כבר בדקות הראשונות בכפר לימדנו אותם מה זה צבע אדום, מה זה ממ"ד, תוך כמה זמן צריך לרוץ ולתפוס מחסה וכמה זמן צריך לחכות שם לפני שיוצאים. בהתחלה, כשהם שמעו אזעקה, האמהות רצו לכל עבר כדי לחפש את הילדים – למרות שאין זמן כי יש רק 15 שניות להגיע לממ"ד. אבל ככל שהם עברו עוד ועוד אזעקות צבע אדום הם הפכו ליותר מיומנים". מנהל מרכז הקליטה, אשר וקנין, הוסיף: "לשמחתנו פגשנו אוכלוסייה ממושמעת שמקפידה על כל כללי הביטחון".

ומה אומרים העולים עצמם? דסה גברה (48), אב לארבעה ילדים קטנים, סיפר שהוא לא הופתע מהחיים בצל האזעקות. "כשהיינו באתיופיה קרובי משפחה שלנו שגרים בארץ סיפרו לנו על המלחמה עם עזה ועל הטילים בישראל, אבל בכל זאת רצינו לבוא למדינה שלנו", הוא הסביר והוסיף: "אתמול היה לילה קשה, כל הזמן אזעקות וכל הזמן לקום מהמיטה ולהיכנס לממ"ד. בפעם הראשונה ששמעתי אזעקה קפץ לי הלב ואשתי רצה לחפש את הילדים. אבל עכשיו אנחנו מסתדרים. אני חולם שיהיה שלום ושיהיה שקט, שאסיים את האולפן ואתחיל לעבוד ולפרנס את המשפחה – ואז הכל יסתדר".

בחצר שבכניסה לאחד הבתים שיחקו נערים צעירים. "שמעתי פיצוץ מאוד קרוב מאחורי הבית שלנו", משחזר בהתרגשות מיזנו מלקו (12), "ומיד אחר כך ראינו אש בשמיים". רכז הביטחון בן־חנן ממהר להעיר לנער ש"אם ראית אש אז לא היית בממ"ד וזה מסוכן", ואז מוסיף הסבר: "הרעש והאש זה הטילים של הצבא שלנו שפגעו בטיל ששלחו אלינו מעזה". מלקו וחבריו נראים מרוצים, ואז אברה אבבה בת העשר מצטרפת לשיחה: "צבע אדום זה לא טוב, זה מפחיד, וציון הסביר לנו שתוך שבע שניות צריך להגיע לממ"ד ולחכות שם עשר דקות". ציון הקב"ט מחייך: "רציתי שיגיעו בזמן אז לקחתי טווח ביטחון שירוצו מהר לממ"ד".