משחקיית הילדים הממוגנת בשדרות היא אולי היחידה בעולם שבה ילדים קטנטנים עוסקים בפעילויות הרגילות - משחק באמבטיית כדורים, טיפוס על קיר טיפוס, משחקי כדור באולם הענק והממוזג - תוך כדי שהם נמצאים בקשר עין מתמיד עם החדר הממוגן הקרוב שניתן לרוץ אליו כששומעים את צמד המילים "צבע אדום".

כ־15 ילדים היו אתמול בבוקר במשחקייה. "בימים רגילים של חודש יולי, יש כאן 400־300 ילדים משתוללים ונהנים, רעש של ילדים שמחים", מספר מנהל המשחקייה, שמואל אוחיון. "הבוקר עצוב ושקט מאוד. ההורים פוחדים לעשות את הדרך מהבית אלינו למשחקייה הממוגנת".

ולא רק המשחקייה שקטה. העיר שדרות כולה הייתה ריקה מאדם אתמול בבוקר. למרות החופש הגדול, אין ילדים בגני המשחקים או ברחוב. "כולם בבית, מפחדים. זה כמו עיר רפאים", אומר אחד התושבים. הפארק החדיש במרכז העיר עמד שומם, הבריכה העירונית הייתה סגורה, וכל העיר הייתה בסוג של עוצר מרצון. חלק מהתושבים עזבו את הדרום הבוער ונסעו להירגע במרכז, והורים רבים לא יצאו לעבודה מאחר שהמעונות, הקייטנות וכל פעילויות החופש לילדים בוטלו, והעדיפו לא להמר על ביטחונם של הילדים ולהישאר קרוב לממ"ד.

במרכז המסחרי שבכניסה לשדרות החניון ריק, החנויות והמסעדות פתוחות אבל העובדים יושבים חסרי מעש. במסעדת "בשר בשר" מלצרית מקבלת את פנינו בחיוך כשכל השולחנות ריקים. ב־12 בצהריים ביום רגיל, מספר הבעלים ציון אזולאי, הכל מלא. "מי יפצה אותנו על כל הנזקים?" שואל אזולאי, "פיקוד העורף אומר שזו שגרת חיים אז אין פיצוי. מקום ריק באמצע היום זה שגרה?"

"האזעקה תפסה אותנו עם העוגה". חן וסדי | צילום: שאול גולן

מי שלא ויתרה אתמול על היציאה מהבית למרכז המסחרי היא יפה כהן, שהגיעה למספרה של פליקס כדי להתכונן לחינה של ביתה חן, שנערכה אמש בנתיבות. "זו הייתה אחת היממות האיומות בחיי", סיפרה כהן. "הבת שלי מתחתנת בעוד שבועיים, והערב אמורה להיערך החינה. הירי לעבר שדרות לא פוסק כבר יומיים, ואנחנו חוששים שאנשים לא יגיעו. כל היום אני עסוקה בטלפונים לשכנע את האורחים שיגיעו לשמוח איתנו".

לא רחוק מהמספרה אנחנו פוגשים גם את הזוג הצעיר, חן (24) והחתן המיועד סדי אלמליח (26), תושבי שדרות. "כבר יומיים אנחנו לא עוצמים עין", מספרת חן על ההכנות בצל האזעקות. רק אתמול תפסה אותה האזעקה כשהייתה בדרך עם העוגות לאירוע. "אנחנו מתכננים את החינה כמעט חצי שנה, הזמנו מאות אורחים, משפחה וחברים, וביומיים האחרונים של הירי הבנו שפחות ופחות אנשים יגיעו".

"זה פשוט מטורף לחיות בסיטואציה כזאת", מוסיפים בני הזוג. "כל הזמן אזעקות, מתחים, הסלמה. אפילו את היום שחשבנו שיהיה השמח בחיינו הצליחו לשבש לנו. רק נתפלל שהמצב הזה יסתיים ושבחתונה שלנו נוכל לשמוח עם כל החברים והמשפחה שלא יחששו להגיע".