yed300250
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 12.08.2018
    פוסט טראומה
    חדשות סוף השבוע, ערוצים 12 ו־13, 19:57
    עינב שיף

    הראיון של דנה ויס עם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, משקף את התמורה במעמדה הציבורי של הרשת החברתית: מתופעה נערצת באופן עיוור לישות שיש לחשוד בה.

     

    הדבר התבטא לא רק בקו השאלות, אלא גם בשינוי במרכיבים שאפיינו כתבות מהז'אנר עד היום. כך, לדוגמה, אמנם סומן וי על הסיור במשרדים וההתעכבות על הנוף היפהפה מהגג, אבל אלה הושמו בקונטקסט פחות מתפעל מבעבר. קטע שעלה בעמוד הפייסבוק של המהדורה, שבו ויס מסבירה כמה היא גרועה ברשתות חברתיות ורוקדת עם סופר תאני, לא נכלל באייטם.

     

    זוהי התקדמות, אם כי נדמה שהיא נובעת מהקריסה התדמיתית הגלובלית של פייסבוק, ולאו דווקא מתוך הזעם שהיא מעוררת בישראל. חשיפת מחדלים דוגמת המעורבות בבחירות 2016 בארה"ב ופרשת קיימברידג' אנליטיקה חילחלו מספיק עמוק, כדי שגם שגרירת הקיסרות הצוקרברגית בישראל תואיל לצאת מהעלטה ולהתייצב מול המצלמות. מזל.

     

    עם זאת, המפגש לא הוליד עימות נוקב במיוחד, מהסוג שהמראיינת הוכיחה שהיא מסוגלת לייצר. סופר תאני הגיעה למופע מתוכנן היטב של "אשמנו, בגדנו" ובקשת אמון מחודשת מהלקוחות הנבגדים. ויס לא הפגינה כלפיה את האסרטיביות שהייתה מנת חלקה מול הרב אלי סדן, למשל. מלבד הקראה של פוסט מחליא וקושיה כיצד הוא משתלב עם המדיניות של פייסבוק, לא ניכר שסופר תאני חשה מותקלת או מופתעת. הדבר היחיד שבאמת הפריע לה להעביר את דף המסרים היה הסאונד הגרוע.

     

    במילים אחרות, האסימון עדיין לא נפל לגמרי: תאני סופר היא לא עוד מנכ"לית מצליחה של חברת היי־טק ענקית, אלא נציגה של מעצמה על־מדינתית, שמחזיקה בכוח חסר תקדים ונחשפה פעם אחר פעם כמי שמשתמשת בו לרעה. סכנות כמו פייק־ניוז ופרופילים מזויפים הן רעלנים, אבל מקור החטא הוא תאגיד מסחרי שמתפרנס מהלהטת יצרים והעמקת שסעים. פייסבוק, על שלל חברות התקשורת שבבעלותה והתלות שפיתחנו בהן, היא כבר לא המיזם החמוד שבזכותו אפשר לספר לכולם איפה היינו ומה עשינו, אלא אימפריה מפלצתית, שדרכה גורמים מתמרנים את ההליך הדמוקרטי.

     

    כל זה היה אמור להפיק הרבה יותר מאשר דיאלוג נינוח. סופר תאני חשובה מכדי לתת לה לפטור אותנו בסיסמאות מתוכנתות והבטחות בעלמא, שמאחוריהן לא הייתה שום בשורה קונקרטית. להפסיק להתבטל בפני פייסבוק זה טוב. אבל בשלב הנוכחי, זה גם לא מספיק.

     

    השיבוץ הנוכחי של "סוכן תרבות" (כאן 11) בשישי אחר הצהריים הוא לכשעצמו אמירה: כשתוכניות הטראש־אקטואליה ממול צורחות, הרצועה בהגשת קובי מידן מדברת. כשהן יורדות נמוך, היא לא מפחדת לשאוף גבוה (אבל לא להתנתק). אחרי מספר מהדורות בעונה הזו אפשר לקבוע שיש כיסוי להבטחה: "סוכן תרבות" מציגה סדר יום אינטליגנטי ומעניין, שבראשו ניצבים כישורי הראיון אחד־על־אחד של מידן. השבוע, למשל, הוא ניהל דיאלוג מרתק עם עמיר בניון, שנע בין וידוי חריג על הטרדה מינית שחווה בילדותו לתובנה מפתיעה על המוות. בנוסף, היה מרענן לצפות בדו־שיח בין שני הפכים פוליטיים מוחלטים, שמצליח להיבנות מהמתח ולא להתפרק בגללו. כן, כאילו אין פייסבוק בעולם.

     

     

    yed660100