קפה בדד

איפה אנחנו: במעדנייה "רוט 90". הוותק: שנתיים וחצי. מיקום: על כביש 90, בתחנת הדלק בכניסה ליישוב צוקים, בערך 120 קילומטר מאילת. במטבח: יריב איתני, חקלאי לשעבר ביישובי הערבה שהפעיל במשך שנים את "סמילנסקי טאפאס בר" בבאר־שבע ואז, בעקבות אשתו, העמיק עוד יותר דרומה לתוך הערבה.

הרקע: מתחם התיירות והאוכל בתחנת הדלק הממוקמת בכניסה ליישוב צוקים, הוא ללא ספק אחד המפתיעים בארץ - אולי מפני שחרף מיקומו הנידח, פועלים בו לא אחד אלא שלושה מוסדות קולינריים מצוינים מסוגם. הראשון הוא מסעדת "אורסולה" המגישה, מכל הדברים שבעולם, דווקא מאכלים מהמטבח הבווארי. השני הוא המבשלת של בירה "ערבה" המקומית והשלישי הוא "רוט־90" - מעדניית בוטיק המגישה כריכים, סלטים, פלטות של גבינות ונקניקים, מרקים ונקניקיות - ממש כאילו שָׁכְנָה באיזה מרכז מסחרי מפונפן ברמת אביב ג' או ברמת־השרון, ולא עמוק בלב הערבה הצחיחה כשסביבה רק חול־וחול והיישוב הגדול הבא, אילת, נמצא במרחק של כ־120 קילומטר.

מה בתפריט ועל המדפים: התפריט השבועי כאן מתחלף אבל כולל תמיד היצע של לחמים, כריכים, סלטים, תבשילים ומרקים. על המדפים סביב הרבה מוצרים המיובאים מאיטליה, ספרד ויוון. בהם, גבינות משובחות, שמן זית, פסטות, שימורי עגבניות, שימורי סרדינים "אל־מנאר" המגיעים מתוניסיה, סוגי ריזוטו שונים, פלפלים משומרים, קורנישונים, ירקות מוחמצים, תבלינים ועוד.

מה אכלנו? בסופה של נסיעה ארוכה מאוד מהמרכז דרומה, היינו רעבים מאוד. אחרי כשהתגברנו על ההפתעה מעצם קיומו של המקום, ואחרי שהתרגלנו למזגן המשובח (בחוץ היו 40 מעלות בצל), הזמנו פחות או יותר את כל מה שהיה לתפריט להציע; פלטה גדולה ומצוינת עם כמה סוגי נקניקים וגבינות צהובות משובחות, שבמרכזה סלט קטן וטרי מאוד וצלוחית של ארטישוקים בשמן זית. אחריה עוד קערה של סלט ירקות מצוין שנחתך במקום עם עגבניות טריות, בצל סגול, גבינה בולגרית, מלפפונים ירוקים וזיתים שחורים ענקיים, מבריקים עדיין מהשמן המשובח שממנו נשלפו. אחר כך כריך עם קורנדביף וממרח פלפלים, שהוגש עם זיתים אחרים, מהסוג המצומק והמלוח מאוד. וגם נקניקייה בקר גדולה וחמה מאוד שהוגשה בלחמנייה עם חרדל וכרוב כבוש ומבושל בניחוח קימל. הכול היה טרי וחמים וניכר היטב ששום דבר לא יצא מהקפאה או הופשר במיקרו. ואת זה אנחנו אומרים לא בגלל המיקום. גם אם היינו נתקלים בארוחה ברמה כזאת בתל־אביב, ההתפעלות הייתה זהה.

לסיכום: הרבה מעל כל דלפקי הדרכים ורשתות ההזנה ההמוניות, המעדנייה "רוט־90" היא כנראה המקום המושלם לעצירת התרעננות בדרך לאילת, או אפילו לארוחת צהריים - אם אתם משתכנים לכמה ימים באחד הצימרים שבסביבה. אם אתם לא נוהגים, במקררים פה אפשר למצוא גם בירות טובות (והכי חשוב - קרות מאוד). אגב, עם או בלי קשר, כדאי מאוד לבקר בערבה, שהיא חבל הארץ הגדול והריק ביותר בישראל. רק 14,000 בני אדם חיים בין דרום ים המלח לאילת.

המחיר: היינו ארבעה ועל ארוחה טובה מאוד מסוגה שילמנו 240 שקל.

• כביש 90 - המעדנייה, 052-2290560, ראשון־רביעי 10:00־21:00, חמישי־שבת 10:00 עד לקוח אחרון בלילה. לא כשר.