רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: רות גוילי
    7 ימים • 15.08.2018
    האם העולם נעשה טיפש יותר? (ועוד שבע שאלות בוערות על אינטליגנציה)
    מחקרים פורצי דרך על מנת משכל וחוכמה מצביעים על כמה מגמות עולמיות מפתיעות
    לינדה גדס, "ניו־סיינטיסט" | איור: רות גוילי

    האם אינטליגנציה היא תכונה שנולדים איתה, או יכולת שניתן לפתח ולחדד במהלך החיים? האם מי שמוחו גדוש בעובדות אזוטריות הוא יותר אינטליגנטי מאמן שגורם לאנשים לראות את העולם אחרת או ממתמטיקאי המפתח אלגוריתם שמאפשר למחשב לנצח אדם בשחמט? האם המחשב הזה אינטליגנטי יותר מהאדם?

     

    אינטליגנציה היא מושג חמקמק. אפילו ספרי הפסיכולוגיה בנושא מלאים במיתוסים ובטעויות. עם זאת, לפי מחקרים עדכניים אנחנו סוף־סוף מתחילים להבין כמה מושגי מפתח הקשורים לאינטליגנציה. כולנו מעורבים אישית בעניין — לא משנה אם אנחנו עושים מבחן איי־קיו לצורך קבלה לעבודה, עוזרים לילדים שלנו לממש את הפוטנציאל שלהם — או סתם מנסים לפתור תשבץ היגיון. הגיע הזמן לקבל קצת שכל.

     

    1. מהי אינטליגנציה?

    כשחוקרים מדברים על אינטליגנציה, הם מתייחסים לקבוצה מסוימת של כישורים, הכוללים יכולת לחשוב, ללמוד, לתכנן ולפתור בעיות. הדבר המעניין הוא שאנשים שטובים באחת היכולות האלה, נוטים להיות טובים בכולן. הכישורים האלה משקפים יכולת מנטלית רחבה, שזכתה לכינוי "אינטליגנציה כללית" — General intelligence או "G".

     

    זה לא אומר שאנשים לא מתמחים בתחומים שונים. יש כאלה שיצטיינו בפתרון בעיות מתמטיות, לאחרים יהיו כישורים מילוליים מעולים, או יכולת טובה במיוחד להתמצא במרחב וכן הלאה. במה שקשור למבחני איי־קיו, הכישורים המסוימים האלה אחראיים אמנם לכ־50 אחוז מהשונות בתוצאות של אנשים שונים — אבל החצי השני תלוי ב־G. "אם ניקח אלף בני אדם ונעביר את כולם מבחני איי־קיו, מי שישיג תוצאה טובה יותר בחלק המילולי, יצליח בממוצע יותר מאחרים גם בבדיקת זמן תגובה וכו'", אומר סטיוארט ריצ'י, חוקר אינטליגנציה מאוניברסיטת אדינבורו שבבריטניה.

     

    נדמה שהדברים האלה סותרים לגמרי תפיסות קודמות. בראשית שנות ה־80 טען הווארד גרדנר, פסיכולוג מאוניברסיטת הרווארד, שיש הרבה אינטליגנציות שונות, כולל אינטליגנציה “גופנית־קינסתטית", "מתמטית־לוגית" ו"מוזיקלית". אבל כיום מאמינים רוב החוקרים שהקטגוריות האלה משקפות שילובים שונים של יכולות, כישורים ותכונות אישיות — שלא כולם קשורים ליכולת הקוגניטיבית. באופן דומה, מחקרים חדשים מצביעים על כך שמה שמכנים אינטליגנציה רגשית – היכולת לווסת רגשות ולהתייחס לזולת – היא פשוט שילוב של אינטליגנציה כללית (G) ומבנה אישיות.

     

    אפילו יצירתיות קשורה ל־G. ישנו מתאם ישר בין שני הדברים עד לרמה של איי־קיו 120 בערך – המוגדרת מעל לממוצע — אף שברמות גבוהות יותר, כבר אין קשר כזה. "המחשבה שאתה יכול להיות יצירתי בלי להיות אינטליגנטי היא מיתוס: צריך רמה מסוימת של אינטליגנציה כדי לאגור את המידע הגולמי ולהפעיל עליו את היצירתיות", אומר הנוירו־פסיכולוג רקס יאנג מאוניברסיטת ניו־מקסיקו.

     

    מהו, אם כן, הבסיס הביולוגי ל־G? לפי תפיסה אחת, מדובר ב"אנרגיה מנטלית": מוחם של אנשים עם רמת משכל גבוהה צורך פחות אנרגיה בזמן ביצוע משימות מנטליות, והנוירונים שלהם מוליכים אותות במהירות גבוהה יותר. כלומר, ייתכן שמוחות חכמים הם יעילים יותר.

     

    על פי רעיון אחר, לאנשים חכמים יש מאגרים גדולים יותר של “זיכרון עבודה” — הזיכרון הזמין והמיידי שלנו — ולכן הם מצליחים לתפוס ולעבד יותר מידע בכל רגע נתון. נכון לעכשיו, נראה שיש הרבה דמיון בין ה־G פקטור לבין ה־X פקטור: אנחנו לא בדיוק יודעים למה הוא הופך אדם מסוים ליוצא דופן — רק שזה מה שהוא עושה.

     

    2. האם אני יכול להיות חכם יותר?

    מחקר שהתפרסם במגזין "נייצ'ר" בתחילת שנות ה־90 גילה שסטודנטים קיבלו תוצאות גבוהות יותר במבחני איי־קיו, אם הם פתרו אותם בעודם מקשיבים למוצרט. כך נולדה תעשיית אימוני המוח, שגילגלה מיליארדים. למרבה הצער, חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את "אפקט מוצרט" וגם מחקרים על משחקי מחשב שנטען כי הם משפרים ביצועים מנטליים, לא הובילו לתוצאות מובהקות. "אימוני מוח, בייבי איינשטיין וכו', די איכזבו מבחינת היכולת שלהם לשפר את האיי־קיו", אומר ריצ'י.

     

    יש פעילות אחת שהוכח שוב ושוב שהיא עובדת: חינוך. בשנות ה־60 הוסיפה ממשלת נורווגיה שנתיים של חינוך חובה למערכת — שינוי שבוצע בהדרגה ובאופן שאיפשר השוואה בין האזורים השונים. בחינה של תוצאות מבחני איי־קיו שכל הגברים בנורווגיה עוברים כשהם מתגייסים לצבא, גילתה שתוספת שנות הלימוד העלתה את רמת המשכל ב־3.7 נקודות לכל שנה בממוצע.

     

    הדפוס הזה התגלה במקומות נוספים. בניתוחי רוחב של מחקרים שונים מצאו ריצ'י ועמיתו שכל שנת לימוד נוספת מעלה את רמת המשכל בנקודה אחת ועד חמש נקודות. "זה לא אומר שאם היינו משאירים אנשים בבית ספר לנצח כולם היו הופכים לגאוני־על. העקומה חייבת להתיישר מתישהו", הוא אומר. "אבל בהתחשב בשונות הקיימת בין בתי הספר וסביבות הלימוד כיום – חינוך בהחלט מספק מידה מסוימת של שיפור באינטליגנציה".

     

    ייתכן פשוט שקריאה, לימודי מתמטיקה וצבירת ידע כללי הם אימון טוב לסוג החשיבה המופשטת הנחוץ לנו כדי להצליח במבחני איי־קיו, וייתכן שמערכת החינוך מלמדת ילדים גם לשמור על רמת ריכוז.

     

    פחות ברור אם לחינוך מבוגרים יש השפעה דומה. "מתקבל על הדעת שכן", אומר ריצ'י, אף שהנושא לא נבדק ישירות. אבל למידה לא מתרחשת רק בכיתה. מחקר שהשווה רמות איי־קיו של נבדקים בגיל 11 ובגיל 70, מצא שגם כשמנטרלים את המשתנה של רמת האינטליגנציה ההתחלתית של הנבדקים השונים, יש מתאם בין עיסוק בעבודה מורכבת לבין אינטליגנציה גבוהה מאוחר יותר בחיים. המבוגרים שעבדו בעבודות כאלה עדיין הפגינו ירידה הדרגתית באינטליגנציה עם הגיל, אבל זה בלט פחות בהשוואה לאחרים. "הממצאים הללו תואמים להנחת 'use it or lose it' — אם לא משתמשים בזה, מאבדים את זה", אומר ריצ'י.

     

    3. האם ניתן למדוד אינטליגנציה?

    ראסל וורן בילה שעות ארוכות בסריקת ספרי לימוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה. כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת יוטה־ואלי, הוא לא חיפש תובנות, אלא טעויות — והוא מצא המון כאלה. וכמה מהחמורות שביניהן עסקו במבחני אינטליגנציה.

     

     

    "אי־הדיוק הנפוץ ביותר היה הטענה שמבחני איי־קיו מוטים כנגד קבוצות מסוימות", הוא אומר. ועדיין חוקרי אינטליגנציה נלחמים בדם כדי להבטיח שהמבחנים יהיו הוגנים ונטולי הטיה תרבותית. "טעות נפוצה נוספת הייתה הסברה שקשה למדוד אינטליגנציה".

     

    לא מפתיע שמבחני אינטליגנציה נחשבים לעיתים קרובות לשנויים במחלוקת וללא אמינים, אבל האמת היא שזה ממש לא המצב. "למרות הביקורת, מבחני איי־קיו הם אחד הכלים הכי מהימנים והכי יציבים שהומצאו אי פעם לבדיקת התנהגות", אומר רקס יאנג.

     

    ועם זאת, לא כדאי לסמוך על כל מבחני הבזק האלה שקופצים לכם בפייסבוק ומציעים בדיקת איי־קיו בעשר דקות. מבחן אינטליגנציה מקיף נמשך יותר משעה ואמור להיות מועבר על ידי איש מקצוע. הוא בנוי בדיוק כדי לבדוק ספציפית את כל הכישורים הקוגניטיביים שמרכיבים את האינטליגנציה, ולכן הוא כולל סדרה של תת־מבחנים שבוחנים חשיבה והסקת מסקנות, אוצר מילים, מהירות עיבוד חשיבתי, תפיסה מרחבית ועוד. מבחנים מצומצמים יותר, שסוקרים רק חלק מהכישורים, עדיין יכולים לתת אינדיקציה כללית לגבי היכולות המנטליות של הנבדק, כי מהות האינטליגנציה היא שמי שמקבל ציון גבוה באחד התחומים, יצליח באופן יחסי גם באחרים. עם זאת, ההצלחה של נבדק במבחני איי־קיו יכולה להיות מושפעת מגורמים חיצוניים כמו מוטיבציה. ואפשר גם "להטות" את התוצאות על ידי תרגול מוקדם של השאלות – אף שהרווח הממוצע מאימון כזה הוא לא יותר מארבע־חמש נקודות.

     

    4. האם איי־קיו עושה את העבודה?

    לצד התהייה בדבר יציבותם של מבחני איי־קיו, גם יישומים שונים של תוצאות המבחנים האלה מעוררים מחלוקת. אחת הביקורות הקבועות, על שימוש במבחני איי־קיו לצורך מיון מועמדים לעבודה, היא שהמבחנים מודדים רק חלק קטן מהכישורים הקוגניטיביים. למשל, הם לא מודדים מפורשות יצירתיות, וגם לא תכונות אישיות כמו מחויבות, מוסר עבודה, מצפוניוּת – שנוטות לאפיין עובדים חרוצים ואמינים – או כישורים בין־אישיים. למרות זאת, מעסיקים כמעט אף פעם לא בודקים רק איי־קיו: מועמדים עשויים לעבור גם מבחן אישיות ותרגילים מעשיים שבודקים יכולות ספציפיות שקשורות לעבודה.

     

    5. מה הופך אדם לחכם מחברו?

    אחת הסיבות לכך שלא נעים לאנשים לדבר על אינטליגנציה היא האמונה שמדובר במשהו מולד שאין לנו איך להשפיע עליו. זאת תפיסה שחותרת תחת הרעיון של שוויון חברתי ומזינה את הקישור בין מדידת אינטליגנציה לבין תיאוריות של השבחת גזע, שעדיין מרחפות מעלינו.

     

    ובכל זאת, אין מנוס מהעובדה שאינטליגנציה, לפחות בחלקה, היא תכונה מורשת: חוקרים מצאו מתאם נמוך בין רמות האיי־קיו של ילדים שאומצו בלידתם לאלה של הוריהם המאמצים, אבל מתאם גבוה עם רמות האיי־קיו של הוריהם הביולוגיים. ומה שיותר מעניין: המתאם הזה הלך והתחזק ככל שהילדים בגרו.

     

    "זה נוגד את האינטואיציה של רוב האנשים", אומר רוברט פלומין מקינג'ס קולג' בלונדון, שעמד בראש צוות המחקר. "הם חושבים שככל שאתה מתבגר, טלטלות החיים וגורמים סביבתיים מצטברים והופכים יותר ויותר משמעותיים, כי התפיסה היא שהגנים שלך משפיעים רק על מה שקורה ברגע ההתעברות". זה כמובן לא נכון. "רק כ־50 אחוז מהשונות בין רמות האינטליגנציה של בני אדם נובעים מגורמים גנטיים", הוא אומר.

     

    אבל הגנים שלכם הם לא הגורל שלכם.

     

    במשך שנים רבות החיפוש אחרי גנים של אינטליגנציה העלה חרס. אבל לאחרונה התרחבו המחקרים הגנטיים והתחזקו מספיק כדי לזהות לפחות חלק מהיסודות הגנטיים של איי־קיו. למרות שלכל גן המקושר לאינטליגנציה יש השפעה זעירה כשהוא לבדו, האפקט המשולב של כ־500 גנים שזוהו עד כה, הוא בהחלט משמעותי. "אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלהסביר את כלל ההשפעה שיש לתורשה על אינטליגנציה", אומר פלומין, "ועדיין, בשנה האחרונה התקדמנו מהיכולת להסביר מדעית אחוז אחד מהשונות בין בני אדם, להסבר של אולי עשרה אחוזים".

     

    אז הגנים חשובים, אבל הם ממש לא קובעים את הגורל שלנו. "הגנטיקה נותנת לנו שרטוט בסיסי – היא מגדירה את הגבולות. אבל הסביבה היא שקובעת איך האדם עצמו מתפתח בתוך הגבולות הללו", אומר הפסיכולוג וורן.

     

    קחו למשל גובה, תכונה שגם היא מושפעת מאוד מתורשה: ילדים יגדלו להיות יותר גבוהים אם התזונה שלהם תהיה מזינה ומאוזנת מאשר אם לא, כי תזונה טובה מסייעת להם לממש את הפוטנציאל הגנטי שלהם במלואו. ככה זה גם עם אינטליגנציה. מחסור ביוד במהלך שנות הילדות מקושר לאיי־קיו נמוך יותר, וטיפול בנושא במדינות מתפתחות גרם לעלייה ביכולות הקוגניטיביות. סילוק עופרת מהדלק הביא לתוצאות דומות.

     

    השפעות סביבתיות נוספות על רמת האינטליגנציה ברורות פחות. בלי להתייחס למקרים של התעללות והזנחה, מחקרי תאומים מגלים שלסביבה המשפחתית המשותפת יש השפעה קטנה מאוד על היכולות הקוגניטיביות. לכן פלומין חושד שאינטליגנציה פחות קשורה לסגנונות הורות שונים מאשר למקריות. "מה שמשנה הוא גורמים אידיוסינקרטיים", הוא אומר. "גורמים ייחודיים ומסוימים מאוד כמו מחלת ילדות או משהו דומה – אבל גם אז, ילדים נוטים לחזור מהם למסלול הגנטי הקודם שלהם".

     

    6. האם אינטליגנציה טובה רק למבחנים?

    מבחנים הם לא הדרך היחידה להצלחה, כפי שיעידו המיליארדרים ריצ'רד ברנסון ואלן שוגר, שעזבו את ספסל הלימודים בגיל 15 ו־16. עם זאת, ציונים טובים בהחלט יכולים לפתוח דלתות, ואינטליגנציה בהחלט יכולה לעזור כשזה מגיע להישגים לימודיים. רמת ההצלחה במבחני איי־קיו מסבירה כשני שלישים מהשונות בציוני מבחנים בבית הספר. גורמים אחרים המשפיעים על ההישגים כוללים בין השאר מוטיבציה ובריאות פיזית ונפשית.

     

    אבל אינטליגנציה יכולה להועיל לא רק בבית הספר. רמת האיי־קיו יכולה לנבא איך אנשים יגיבו לסדנאות הכשרה בעבודה, וכמה טובים הם יהיו בעבודה, גם בתחומים לא־אקדמיים כמו מכונאות רכב או נגרות. היא גם יכולה לנבא מוביליות חברתית, היכולת לנוע מעלה בסולם החברתי ולשפר את מעמדך. לדברי ריצ’י, ייתכן שהסיבה לכך היא שאינטליגנציה כללית משקפת את יכולתו של אדם להתמודד עם מורכבות בחיי היומיום. משימות רבות, מקניות בסופרמרקט ועד ארגון לוח זמנים צפוף, דורשות מאיתנו להתמודד עם מצבים בלתי צפויים, להסיק מסקנות, לקבל החלטות ולזהות ולפתור בעיות. כל זה נכון גם במצבים של אינטראקציה חברתית.

     

    אנשים שמצליחים יותר במבחני איי־קיו הם גם בריאים יותר ותוחלת החיים שלהם גבוהה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהם יותר משכילים, ולכן סביר יותר שיעבדו בעבודה מכניסה יותר ויוכלו להרשות לעצמם דברים כמו מנוי בחדר כושר ומזון בריא יותר. הסבר אחר הוא שכישורי למידה, הסקת מסקנות ופתרון בעיות מסייעים בהימנעות מתאונות, מניעת מחלות כרוניות והיצמדות לסדר יום וטיפולים מורכבים במקרה של מחלה. נוסף על כך, איי־קיו נמוך יכול להיגרם מאירוע שמתרחש בשלב ההתפתחות העוברי או בילדות – כמו פגיעת בראש, למשל – ושעשוי להשפיע גם על הבריאות ותוחלת החיים.

     

    7. האם בעלי ראש גדול חכמים יותר?

    לאורך ההיסטוריה של המין האנושי גדל המוח שלנו באופן דרמטי ככל שהיכולות הקוגניטיביות שלנו הלכו והתרבו. גם בקרב המין האנושי המודרני, גודל המוח יכול להסביר כעשרה אחוזים מההבדלים בתוצאות מבחני אינטליגנציה. ייתכן שבמוחות גדולים יש פשוט יותר נוירונים ומכאן גם יכולת עיבוד טובה יותר, או שיש בהם יותר חומר לבן מבודד, שמגביר את המוליכות העצבית ומאפשר לתאים לתקשר זה עם זה מהר יותר.

     

    למרות כל זאת, הגודל לא קובע הכל. "לניאנדרתלים היה מוח גדול יותר משלנו, והם נכחדו", אומר רקס יאנג. "לגברים יש מוח גדול יותר מאשר לנשים, אבל האם זה אומר שגברים חכמים יותר? ברור שלא!"

     

    למעשה, מבנה המוח הוא סימן אמין יותר לחוכמה מאשר גודלו. לנשים יש בממוצע קורטקס — קליפת המוח, אותה שכבה חיצונית, מלאת קפלים, האחראית על תפקודים קוגניטיביים גבוהים — עבה יותר מאשר לגברים. וקורטקס עבה יותר מקושר לתוצאות גבוהות יותר במבחני אינטליגנציה. "כל הקפלים והפיתולים מאפשרים בעצם יותר מקום לפעילות העיבוד העצבית", אומר יאנג. לגברים, לעומת זאת, יש אזורים תת־קורטיקליים גדולים יותר, בהם ההיפוקמפוס, המעורב בזיכרון ומודעות מרחבית, והאמיגדלה, שמטפלת ברגשות וקבלת החלטות — אף שהגודל הזה לא בהכרח מעיד על יכולות טובות יותר בתחומים האלה. יש גם שונות גדולה יותר במדדים האלה בקרב הגברים עצמם, מאשר בקרב הנשים עצמן. זו עובדה מעניינת כי למרות שככלל אין הבדל באינטליגנציה בין המינים — בשני קצות הספקטרום של האינטליגנציה, יש יותר גברים מנשים.

     

    וישנו גם נושא הקישוריוּת. לפי המודל התיאורטי הטוב ביותר הקיים כרגע, הרבה מהיכולות הקוגניטיביות שלנו נשען על רשת המקשרת בין האונות הקדמיות של המוח – הקשורות לתכנון, חשיבה והסקת מסקנות – לבין האונות הקודקודיות, שאוספות ומארגנות מידע שקשור לתפיסה. אזורים אלה פעילים במיוחד כשאנשים מבצעים מבחני איי־קיו — אף שבאופן מעניין, זה בולט פחות אצל אנשים בעלי איי־קיו גבוה, מה שאולי מלמד שהמוח שלהם עובד בצורה יעילה יותר.

     

    אבל יש גם מחקרים המצביעים על חשיבות המרכיבים הכימיים במוח. לדוגמה, אינטליגנציה גבוהה מקושרת לרמות גבוהות של חומר הקשור לבריאות הנוירונים ולחילוף חומרים – באזור במוח שמתאם בין מידע ויזואלי ותחושתי.

     

    8. האם האנושות נעשית טיפשה יותר?

    במבט כללי, נדמה שהמין האנושי הולך ונעשה חכם יותר – תופעה הידועה כ"אפקט פלין". מחקר שנערך ב־2015 ובדק תוצאות מבחני איי־קיו ב־48 מדינות, מצא שהציונים עלו בממוצע ב־20 נקודות מאז 1950. הזינוק הגדול ביותר נרשם במדינות המתפתחות, בהן הודו וסין. הדבר מרמז ש"אפקט פלין" קשור לשיפורים בתנאים הסוציאליים, כולל תזונה וחינוך.

     

    עם זאת, אספקטים מסוימים של האינטליגנציה עלולים להיות בירידה. כשהחוקרים בחנו את התוצאות בקפידה רבה יותר, התברר שבתחום הזיכרון לטווח קצר התוצאות אמנם השתפרו – אבל “זיכרון העבודה”, הזיכרון הזמין לצורך תפקוד שגרתי ויומיומי, נוטה לכיוון אחר. זיכרון העבודה שלנו מצריך שימוש במידע ותפעולו, והוא אחד מכמה וכמה יכולות קוגניטיביות שמידרדרות עם הגיל, אולי כי עם הזמן יותר קשה לנו להתעלם מהסחות דעת. החוקרים הבחינו גם בעלייה במספר האנשים מעל גיל 60 שעוברים מבחני איי־קיו.

     

    כל זה מרמז על כך שככל שאוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת, רמת האיי־קיו הממוצעת הולכת ויורדת. מצד שני, הפער ברמת המשכל בין מדינות מפותחות למתפתחות עומד עדיין על כ־3 נקודות, וייתכן שיצטמק ככל שתנאי הסביבה יאפשרו עתיד טוב יותר.

     

    אז האם האנושות מיטפשת? עדיין לא, אבל ייתכן מאוד שזה רק עניין של זמן.

     

    אנשים חכמים דמויות מטופשות

     

    לאונרדו דה וינצ'י
    לאונרדו דה וינצ'י

     

    אלברט איינשטיין
    אלברט איינשטיין

     

    מארי קירי
    מארי קירי

     

    פרופ' עדה יונת
    פרופ' עדה יונת

    "טיפשים בלי הפסקה"
    "טיפשים בלי הפסקה"
     

     

    מיסטר בין
    מיסטר בין

     

    לואי דה פינס
    לואי דה פינס

     

    תרגום: לילית וגנר

     


    פרסום ראשון: 15.08.18 , 21:58