רביעי 26 בספטמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: אופיר בגון
    7 ימים • 15.08.2018
    "גזענות ושנאה? זה עובד הכי טוב בבחירות"
    הסתה מתוכננת של אוכלוסיות זו נגד זו, קמפיין ישראלי ברוטלי נגד יריבי טראמפ, שימוש ב"מובילי דעת קהל" ליצירת "סלבריטי אפקט" באינסטגרם ואפילו קנייה בכסף של הצבעות למשאלים ולסקרי בחירות. חלקו השני של תחקיר "המשחירים" חושף שורת שיטות חדשות בעידן הדיגיטלי ליצירת לכלוכים פוליטיים, וגם הצעות לפתרון: כיצד אפשר לעצור את התופעה החותרת תחת ערכי הדמוקרטיה?
    גיא ליברמן , שחר גינוסר | איור: אופיר בגון

    דף הפייסבוק הישראלי "טראמפ כחול־לבן", שהחל לפעול לפני הבחירות לנשיאות ארצות־הברית, נחשב לבוטה במיוחד – גם בסטנדרטים מרחיקי הלכת של הנשיא עצמו, דונלד טראמפ. בעוד טראמפ ואנשי שלומו זוכים בדף לכבוד מלכים, אחרים מותקפים בו ללא רחם, תוך שימוש בקריקטורות וב"ממים".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    כך למשל, ממשל הנשיא היוצא ברק אובמה הוגדר כ"אנטישמי ששיתף פעולה עם מחבלים", לצד מסרים על היריבה הילרי קלינטון שהוצגו כ"אמת על המכשפה הפסיכית", כולל אמירה שלפיה "היא גרועה יותר מאדם שאנס פיזית ילדה בת 12".

     

    ההשמצות נגד הילרי קלינטון בעמוד הפייסבוק של "טראמפ כחול־לבן"
    ההשמצות נגד הילרי קלינטון בעמוד הפייסבוק של "טראמפ כחול־לבן"

     

    למרות התכנים הבוטים, אולי בזכותם, הדף זכה בישראל לפופולריות רבה. ובכל זאת, לפני הבחירות ב־2016 מנהלי הקמפיין הרפובליקני בישראל הודיעו על הסתייגותם מ"טראמפ כחול־לבן", והבהירו רשמית כי פעילות הדף נעשית "על דעת עצמם... ללא תיאום עימנו או עם קשר כלשהו אלינו".

     

    "לא יכולנו להשלים עם ההשמצות והמסרים ההזויים", הסביר לנו השבוע גורם בכיר במטה. יו"ר המפלגה בישראל, עו"ד מרק צל, הוסיף שמפעילי הדף "לא היו פקטור או גורם בכלל בבחירות, ואין להם שום קשר עם המפלגה הרפובליקנית".

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אלא שיועצת התקשורת מיכל אדר, שסייעה לרפובליקנים, חושפת בפנינו – במהלך פגישה שבה הופענו בזהות בדויה, כי מאחורי הקלעים הדברים פעלו אחרת. "בקמפיינים פוליטיים יש דף רשמי (בפייסבוק - ג"ל, ש"ג) שהוא יבש עד זוועה... ותמיד כל קמפיין צריך להביא עוד דף או שניים שהם לא רשמיים ושבהם נעשית עיקר העבודה", היא מסבירה, ומתארת כיצד איתרה את העמוד "טראמפ כחול־לבן", שהקים פעיל ליכוד חיפאי בשם נמרוד זוטא, וחיברה אותו לבכירי המפלגה בישראל.

     

    "הצגתי אותו בפני מרק צל, שמאוד התלהב", היא אומרת. "בדיוק הייתה משלחת מניו־יורק של אנשים מהקמפיין של טראמפ. נתנו לנו אור ירוק והגדירו לנו מה לעשות".

     

    אדר מתארת גם פגישות בין מפעיל הדף לבין הווארד וייסבנד, בכיר במפלגה בישראל. "נמרוד היה מגיע מחיפה לעזריאלי לפגישות. נמרוד פחד שהתכנים הנגטיביים יעצבנו אותו. אבל הוא היה מבסוט, ונמרוד היה יוצא עם זריקת מרץ".

     

    "כאילו – לעבוד למען המפלגה, אבל שלא יידעו שזו המפלגה?" אנחנו מנסים להבין בהמשך.

     

    "כן, בהחלט", היא משיבה, "תראה, הדפים שאנחנו מפעילים לא יכולים להיות רשמיים של מפלגות או מועמדים. הם פרובוקטיביים מדי, הם עושים עבודה לא רשמית. בזה נבחנת הגדולה שלנו".

     

    במהלך שיחותינו אמרה אדר שעבור פעילותה היא תוגמלה כספית באמצעות המפלגה הרפובליקנית בארצות־הברית. "זה נעשה דרך ארצות־הברית", היא אומרת, "בצורה מסודרת". מאוחר יותר, כשאנחנו פונים לתגובה, אדר ויתר גורמי המפלגה בישראל הכחישו כל תשלום.

     

    תחקיר "ידיעות אחרונות" שפורסם בשבוע שעבר סיפק הצצה נדירה לאזור הדמדומים של הדמוקרטיה הישראלית. ערב הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו באוקטובר הקרוב, ביקשנו לבדוק איך עובד המנגנון המשומן מאחורי הקמפיינים הפוליטיים, הכולל השחרת יריבים והפצת "פייק ניוז" - ואיך למעשה מעצבים את תודעת הציבור ומטים דעת קהל באמצעות הרשתות החברתיות.

     

    לצורך התחקיר קיבלנו את הסכמתו של שלומי זינו – מתמודד על ראשות עיריית נשר מטעם הליכוד, שנפגע ממסרים פוגעניים ברשת – לכך שנפנה בשמו למשרדי ייעוץ שמתמחים בקמפיינים פוליטיים ונחשוף את שיטותיהם.

     

    תמונת המצב שהצטיירה בפנינו, כפי שפירסמנו, הייתה מבהילה. בין השאר תוארו שיטות מפוקפקות כמו הפעלת צבאות של פרופילים פיקטיביים; יצירת דפי פייסבוק הנחזים להיות כשל היריב ובהם פוסטים "מטומטמים"; גדודי "אוואטרים", ישויות וירטואליות שתפקידן לאסוף מידע על גולשים למטרות פוליטיות ולסווגם, כולל העדפות מיניות וניתוח פסיכולוגי; או הקמת קבוצות פייסבוק שנראות תמימות, קבוצת טבעונות למשל, שמטרתן בסוף היום להריץ פוליטיקאים.

     

    אלא שזו לא כל התמונה. חלקו השני של תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף כעת מקרים נוספים של הטיית קהל במערכת בחירות, בין היתר על ידי הפצת גזענות ושנאה בין אוכלוסיות, ושיטות נוספות כמו שימוש ב"מובילי דעת קהל" באינסטגרם כדי לסחוף מצביעים צעירים או אפילו "קניית הצבעות" לסקרי בחירות. וגם: חוסר האונים של חלק מהמועמדים ברחבי הארץ, שנפגעים מתעשיית ההשמצות והפייק ניוז והניסיונות לגיבוש חוק, שיילחם בתופעה.

    חלקו הראשון של התחקיר. שער "7 ימים" מהשבוע שעבר
    חלקו הראשון של התחקיר. שער "7 ימים" מהשבוע שעבר

     

    רמלה או רמאללה

     

    פ' וג' הם ילדים בני שבע ושמונה וחצי, ממשפחה ערבית־ישראלית שמתגוררת ברמלה. הם אוהבים בעיקר לבנות ארמונות בחול ולשחק בפלייסטיישן. אתה מסתכל על שני הילדים שמשחקים על השטיח בביתם, ומתקשה להבין כיצד הפכו לשחקנים במגרש השנאה של הרשתות החברתיות, בזירת הפוליטיקה החדשה.

     

    לפני חצי שנה הם השתתפו במריבה בשכונה מול שתי בנות יהודיות מעט בוגרות יותר. גרסאות הצדדים לאירוע הפוכות, אבל המקרה לא אמור להיות יוצא דופן. ובכל זאת, מהר מאוד הסיפור הזה קיבל טוויסט ותפח לממדים חריגים; "בנות יהודיות הוטרדו: 'פיגוע לכל דבר'", זעקה כותרת ידיעה שפורסמה באחד מאתרי האינטרנט, ושכמובן הופצה אחר כך ברשתות החברתיות.

     

    כיצד זה קרה? אנחנו שומעים על ההשתלשלות מפיו של עמיעד טאוב, בעל משרד ייעוץ פוליטי. כמה משיטות עבודתו, בעיקר בהפעלת דמויות פיקטיביות ברשת, חשפנו בשבוע שעבר, בחלקו הראשון של התחקיר. אלא שמתברר שטאוב מייעץ גם למועמד בשם הראל שהם, שנבחר להוביל את מפלגת הבית היהודי ברמלה.

     

    "גזענות ושנאה? זה עובד הכי טוב בבחירות", מבהיר לנו טאוב בפגישה במשרדו, ונותן כדוגמא את הכנסת. "אני אראה לך עוד קמפיין שאנחנו מנהלים... הבית היהודי ברמלה. מועמד חדש. דבר ראשון בנינו לו אסטרטגיה. הבנו ששם הוא חייב למכור משהו נגד הערבים. והקמפיין המתוכנן שלו הולך להיות רמלה או רמאללה... הבית היהודי או הבית המוסלמי".

     

    משמעות אסטרטגיה כזו היא שסיפור כמו מריבת הילדים יכול להיות יעיל מאוד. "אנחנו הולכים חזק על הקטע של שנאה ופחד", מספר טאוב, "וכל שבוע מכניסים לו גם בתקשורת ובדוברות, בכתבות, וכל מיני כאלה; 'הטרידו נערות', הנה, בנות יהודיות הוטרדו, 'פיגוע לכל דבר'. אלה תכנים שאנחנו הכנסנו".

     

    טאוב חושף בפנינו את אותה כתבה, שמופיעה באתר אינטרנט, שקהל היעד שלה הוא בעיקר הציבור הדתי. בגוף אותה ידיעה, שבה אין פירוט של גיל הילדים, נכתב כי "יו"ר סניף הבית היהודי ברמלה, הראל שהם, שיגר מכתב חריף למפקד תחנת משטרת רמלה שבו כתב, כי 'הטרדה מינית על רקע לאומי מהווה פיגוע לכל דבר ועניין... אני קורא לכוחות הביטחון להגביר את האכיפה... ולשים את המפגעים מאחורי סורג ובריח'".

     

    שהם מסר לנו בתגובה שפעל כאיש ציבור אחרי שקיבל מידע מהורים מודאגים. אבל בדיקה שלנו העלתה שלהורים היה קשר פוליטי אליו, ואפילו הטענות שקיבל מהם בענייני מין כביכול, התייחסו לילדים בגיל חמש־שש בלבד. כלומר, סביבות גן חובה. וזה העניין שהוגדר כפיגוע.

     

    אבל זה לא נגמר בכתבה באתר אינטרנט בלבד. הידיעה על התקרית הופצה במהירות ברשתות החברתיות. חלק מהדמויות שהפיצו אותה, כך עולה מבדיקה שעשינו, הן פיקטיביות.

     

    מערכת הבחירות ברמלה, כמו במקומות אחרים, שופעת מסרים פוליטיים דומים, המופצים על ידי דמויות פיקטיביות. "אנחנו מנסים להסיר את האנונימיים", אומר לנו בכיר בסניף הליכוד בעיר, שלאנשיו נמאס לספוג ביקורת מהימין הקיצוני, "אבל לא הצלחנו".

     

    קשה כמובן לדעת מי עומד מאחורי דמות פיקטיבית כזו או אחרת. ובכל זאת, במהלך פגישתנו מגלה לנו טאוב כיצד הוא משתמש בדמויות פיקטיביות, "פייקים" כהגדרתו, ומספר כי זו השיטה גם אצל הלקוח שלו. "יש המון קבוצות ברמלה", הוא אומר, "הפייקים שלו משתפים בקבוצות... יש לי פה מישהי שמנהלת לו את זה".

     

    כשפנינו לשהם הוא הכחיש שימוש בפרופילים פיקטיביים. טאוב טען השבוע בתגובה, שהדברים שאמר בפגישה אינם נכונים. בינתיים, אסטרטגיית הבחירות של המועמד שהם מתקדמת יפה, וטאוב מרוצה מספירת המנדטים. "הוא כבר עומד על שניים וחצי בסקרים, מאפס", אומרים במשרדו בגאווה.

     

    סלבריטי אפקט

     

    הנה שיטה עדכנית לקידום מועמדים פוליטיים, בפלטפורמה המכוונת בעיקר לדור המצביעים הצעיר: יצירת "סלבריטי אפקט". לידינו הגיעה הצעה, שנשלחה למועמד בבחירות מטעם חברה שמתמחה בקמפיינים באינסטגרם. על פי ההצעה, החברה מתחייבת להעמיד לרשות המועמד את "מובילי דעת הקהל" שלה תמורת כמה עשרות אלפי שקלים.

     

    אותם מובילי דעה הם בעיקר צעירים בעלי חשבונות עתירי עוקבים באינסטגרם, שיגויסו לקמפיין המועמד באופן סמוי – בתמורה לתשלום כמובן. להצעה שבידינו מצורפים פרטיהם של כמה מאותן דמויות המוגדרות כמובילות דעה. עיון בחשבונותיהם מלמד שכל פוסט שהם מפרסמים צובר צפיות ותגובות רבות – פרזנטורים חלומיים עבור כל פוליטיקאי.

     

    הצעת החברה למועמד הפוליטי כוללת, בין השאר, התחייבות ליותר ממיליון צפיות בפוסטים שיתמכו בו, ועשרות אלפי תגובות ושיתופים. "האנשים שלנו ייצרו למועמד 'סלבריטי אפקט'", מובטח למועמד על ידי גורם בחברה, שמוסיף ומסביר כי בכך ייווצרו כלפיו "רגשות חיוביים".

     

    אנונימיות ברשת, מסתבר, מאפשרת להשפיע על בחירות בדרך משמעותית נוספת. בכל מערכה יש כידוע סקרי דעת קהל, חלקם הגדול אינטרנטיים. הזוכה מתהדר בתוצאות, מפרסם אותן על שלטי חוצות, ולא פעם מראה ליריבים את הדרך החוצה. זה כל כך יעיל, שמישהו הבין שמשתלם להציע לרכוש מצביעים בכסף.

     

    הכירו את חברת "לואיס אלדו בע"מ" מרמת־גן, שמציעה את השירות הזה: רכישת הצבעות לסקרים ולמשאלי בחירות. אנחנו מתקשרים להתעניין כמה זה עולה. תלוי, מסביר לנו הבעלים, אבי שלום. "בין שקל להצבעה, לשלושה שקלים. אם זה רק ללחוץ על כפתור, אין בעיה. אם זה להתחיל למלא כתובת מייל, ושם מלא, זה יותר".

     

    יש גם מבצעים, ובתמורה ל־1,600 שקלים אפשר לרכוש 5,000 הצבעות, כשבחברה מנחים אותנו למלא את "ההזמנה" לטובת המועמד המבוקש. "בהערות אתה צריך לציין מי אתה רוצה. אם זה הצבעה אחת, תכתוב. אם זה שתי הצבעות, תצטרך לשלם כפול".

     

    "אם זה שתי הצבעות,  תצטרך לשלם כפול". קניית הצבעות תמורת תשלום
    "אם זה שתי הצבעות, תצטרך לשלם כפול". קניית הצבעות תמורת תשלום

     

    זה עובד בבחירות?

     

    "בטח. אני עושה המון כל היום".

     

    בינתיים, למועמדים רבים מרחבי הארץ נמאס מתעשיית ההשחרה וההשמצות הפוליטיות ברשת. בעקבות פרסום התחקיר בשבוע שעבר הופצה אמנה לקמפיין הגון, שעליה החלו לחתום עשרות מועמדים מרחבי ישראל. "כמובילים מקומיים אנו מתחייבים לנהל קמפיין פוזיטיבי ברשתות החברתיות ולהוביל שיח פרודוקטיבי ואחראי, אשר אינו משמיץ את האחר", נכתב באמנה.

     

    אחד החתומים על אותה אמנה הוא סגן השר ז'קי לוי, שמתמודד לראשות העיר בית־שאן. "אנשים בהחלט מפחדים להיכנס לתוך מערכות בחירות במצב שנוצר", הוא אומר, "כשאדם מדבר בשמו הוא חשוף לדיבה, אבל כשהוא משתמש בפרופיל מזויף הוא מרשה לעצמו לעבור כל גבול, להמציא דברים. מותר הכל כדי להכפיש".

     

    אלא שבינתיים, כשהבחירות המקומיות ברקע, עולם כמנהגו נוהג ברשת. רבים מאלו שמבקשים לפנות לפייסבוק ולהסיר פרסומים פוגעניים, מתקשים לקבל מענה. "התלונות מטופלות על ידי רובוט", מסבירה אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט הישראלי, "יש שיטות להערים עליו, וזה המצב בפייסבוק ואינסטגרם, אבל בטוויטר אין ממש עם מי לדבר".

     

    באיגוד האינטרנט הישראלי יש קו חם שמטפל בתלונות במסלול שאמור להיות יעיל יותר. "אני מקבלת 5,000 פניות בשנה", אומרת היילינגר, "ועכשיו לקראת הבחירות יש עלייה משמעותית בתחום הפוליטי. במקרים רגילים, כשפונים למכפיש, אם יודעים מיהו כמובן, יש שמסירים את המסר הפוגעני בעצמם. אבל זה לא דומה לפוליטיקה, שם הפוגעים הרבה יותר להוטים, פנאטיים ומתלכלכים. אני מתמודדת מול דפים פיקטיביים בבחירות שהוקמו רק למטרת פגיעה, ובפייסבוק גוררים רגליים. אנחנו פונים ישירות למטה באירלנד, יש שם צוות דובר עברית, אבל לצערי אין לנו הצלחות מסחררות".

     

    דוגמאות לנפגעים לא חסרות. כאמור, מועמד הליכוד לראשות העיר נשר, שלומי זינו, ספג בשנה האחרונה לא מעט הכפשות. הוא מציג בפנינו דוגמה מתוך רבות. "שלומי בחייאת שלומי, שלח לי סיגריות, אין בקנטינה כלום", נכתב בבועת טקסט שהושתלה בצילום שבו מופיע פוליטיקאי שהורשע בפלילים. לצידו נמצא זינו, שכאילו משיב: "אין בעיה, אהה, אין לי כסף, באסה".

     

    הצילום הופץ בפברואר על ידי בעל פרופיל ששמו לא קיים ברישומי משרד הפנים. זינו, שזיהה את הפרופיל כפיקטיבי, פנה לפייסבוק ודרש להסיר את הדף. המענה האוטומטי שקיבל היה מנומס מאוד: "תודה רבה לך שהקדשת זמן לדווח... בדקנו והפרופיל לא מפר את כללי החברה". זינו מחזיק גלריה של התכתבויות כאלה בנוגע ל־11 פרופילים אנונימיים דומים, רק חלקם הקטן הוסר. "מדובר בפגיעה מצד גורמים עלומים שלא ניתן לתבוע", הוא אומר, "הנזק עצום. ברור שמאחורי זה יש כסף ובעלי אינטרסים. המחוקק חייב להתערב, מפני שפניות לא עוזרות, ואת הרובוטים של פייסבוק כנראה אין בעיה לרמות".

     

    "דמויות אנונימיות ברשת כל הזמן מנסות להדביק לי דברים לא נכונים", מספר מועמד אחר לראשות עיר מאזור המרכז, "למשל מסרים שקריים שאני הומו. יועצים שדיברו איתי הסבירו שזה לא מקרי, ושיש קהלים בעיר שלא יבחרו במועמד גיי. אני מקבל נטייה מינית של כל אדם, אבל מה לעשות שאני סטרייט לגמרי? זה פייק ניוז מוחלט".

     

    לאוהד מרחב, מתמודד על ראשות עיריית חדרה, סיפור דומה. "אני חילוני", הוא אומר "אבל כבר שנתיים 'מחרדים' אותי ברשת". הוא מצביע על שורה של פוסטים וקריקטורות, שפורסמו מדפים פיקטיביים, ומחברים אותו לרבנים לעיתים בלגלוג בוטה. "זה קמפיין שיטתי שמשפיע מאוד, מפני שכל יום שואלים אותי בנושא, כולל בתקשורת. גם כשפייסבוק מסכימה להסיר את הדמויות, הן מהר מאוד חוזרות בשמות אחרים".

     

    בניסיון לתקן את המצב הוגשה החודש לכנסת הצעת חוק. אחרי הבחירות האחרונות הוקמה ועדה בראשות השופטת בדימוס דורית ביניש, והחוק החדש גובש בהתאם לממצאיה. במבט ראשוני, הכיוון נראה מבטיח, לפחות כדי למנוע הזרמת כספי ציבור, שמאפשרים היום הפצת מסרים על ידי גורמים אנונימיים: "כל תעמולת בחירות ברשת החברתית תישא את שמו של האדם שאחראי לפרסומה... כדי למנוע ייחוס כוזב של תעמולה, למי שלא הפיץ אותה". לא מדובר רק במודעות סטנדרטיות, אלא בהגדרה שמתייחסת לכל "תוכן תעמולה שנכתב באינטרנט וברשתות החברתיות, שנכתב או הופץ בעבור תשלום".

     

    מעבר לעובדה שהחוק לא ייכנס לתוקף בבחירות הקרובות, בעלי מקצוע אומרים שאפשר לעשות יותר. יועצי התקשורת משה קלוגהפט ורוני רימון, שהופיעו בפני הוועדה, משוכנעים שניתן יהיה לעקוף את החוק המתגבש. "כמו כל וירוס", אומר קלוגהפט, "כשיש אנטיביוטיקה, נוצר וירוס חדש שהאנטיביוטיקה לא תעזור לו. מפלגות גדולות יפנו לאנשים, וייצרו לעצמם מעין 'קופים' שיפיצו את החומרים שלהם. הסיפור הוא ההפצה, לא הייצור. אנשים ייצרו ואחרים יפיצו. ככה נרדוף אחרי הרוח".

    קלוגהפט. "וירוס חדש"
    קלוגהפט. "וירוס חדש"

     

    עבודת הכנסת נראית חיוורת, כשמשווים אותה למסקנות של המחוקקים הבריטים בנושא, שפורסמו ממש במקביל. בין היתר, הפרלמנט הבריטי דרש מהממשלה ליצור זרוע חדשה, שתהיה לה סמכות לבדוק את האלגוריתם של פייסבוק. העמדת הבריטית למעשה מבקשת לשנות את ההתייחסות לפייסבוק כבמה להחלפת דעות או פלטפורמה לפרסום בלבד. להבדיל מישראל, הבריטים הציגו שורה של הצעות חקיקה – בהן למשל הטבעה של "חותמת דיגיטלית" בכל תעמולת רשת, שהפרתה תגרור קנסות עצומים.

     

    יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ניסן סלומיאנסקי, מבהיר שההצעה שהוגשה בישראל היא רק שלב ראשוני. "הבנו שהנושא דחוף, ולכן קידמנו אותו במהירות כדי להתחיל דיונים. אבל הצעת החוק היא לא סוף פסוק. מדובר בנוסח ראשוני, ונעשה מה שצריך למנוע פגיעה בדמוקרטיה".

     

    תגובות

    מיכל אדר ונמרוד זוטא דחו את הטענות לגבי אמינות המידע באתר "טראמפ כחול־לבן". זוטא מסר: "כל התוכן בעמוד עובדתי. היה לנו שיתוף פעולה זמני עם המפלגה, ולא היה לנו קשר רשמי איתם. הווארד תמך בפעילות, אבל לא נזקקתי מעולם לאישור דפי מסרים. יש לי את הקשרים והמקורות שלי".

     

     יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, מרק צל: "היה שיתוף פעולה רק לתקופה קצרה, עד שגילינו איך הם פועלים וניתקנו את כל הקשרים".

    צל. "אין לנו  קשר"
    צל. "אין לנו קשר"

     

     אבי שלום, מבעלי "לואיס אלדו בע"מ": "זכותי לתת הצבעות. אין שום בעיה. אני חברת קידום למתמודד. אני יכול לקדם אותו בכל מיני פלטפורמות, להביא לו הצבעות, זה לגיטימי".

    עמיעד טאוב: "הקמפיין ברמלה אמיתי ומבוסס על מצוקה וכאב אמיתיים של הציבור. לפעמים גם האמת היא אופציה – זו לא סיסמה. הטרדה על רקע לאומני היא פיגוע לכל דבר ועניין. 'עט תקשורת' הוא משרד מוביל הפועל תמיד במסגרת החוק באופן המקצועי ביותר בהתאם למקובל בשוק".

     

     הראל שהם: "הפגיעה הפיזית בילדות הובאה לידיעתנו על ידי ההורים שביקשו עזרה מול התעלמות גורמי האכיפה. לאחר התערבותנו אכן נפתחה חקירה (דובר המשטרה: "המעורבים הינם ילדים שאינם נושאים באחריות, ולכן לא ניתן לפתוח בחקירה") ובוצעו מעצרים. במקביל, הוענק למשפחה סיוע כדי להתמודד עם נזקי האירוע. זהו אחד מתוך שרשרת מקרי אלימות בשכונה שלצערנו מושתקים ולא מטופלים, כולל הטרדות מיניות, הצתת רכבים וירי שהתרחש לאחרונה. הניסיונות לייפות את המציאות העגומה לא יצלחו. לא נירתע מההשמצות ומניסיון סתימת הפיות מצד גורמים פוליטים מקומיים. נמשיך לסייע לתושבים בהתמודדות עם האלימות הגואה בעיר".

     

     תגובת פייסבוק: "יושרה בבחירות היא עיקרון בסיסי ומהותי לדמוקרטיה. לכן הקמנו צוותים גלובליים לשמירה על טוהר הבחירות, לוודא שממשלות לא מתערבות בבחירות של אומות אחרות. השתפרנו בחסימת חשבונות מזויפים; אנו כעת עובדים על הקטנת תופעת הפייק־ניוז, ונקטנו צעדים נוספים לספק מידע על מי שעומד מאחורי מודעות. אנו ממשיכים לעדכן את הגורמים הרלוונטיים בישראל על כל המאמצים, לוודא שיש מי שיעבוד איתם לפני הבחירות. אנו משקיעים רבות בטכנולוגיה וגם בגיוס עובדים לוודא שתוכן רע לא נמצא על הפלטפורמה שלנו. ברבעון הראשון של 2018 הסרנו 583 מיליון חשבונות מזויפים, הרבה מזה לפני שמישהו היה צריך בכלל לדווח על כך לפייסבוק״.

     


    פרסום ראשון: 15.08.18 , 22:43