האנשים שנכנסו ויצאו בשבועיים האחרונים מלשכתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בקריה בתל־אביב מכירים היטב את המקום. חלקם ישבו בעבר על אותו כיסא ממש. אחרים ישבו, או שעדיין יושבים, בצד השני של הקומה ה־14 בבניין, כמה עשרות מטרים משם. ויש כאלה שהעבירו בחדר הזה שעות ארוכות של הערכות מצב, דיוני מו"ג (מבצעים וגיחות) וישיבות מקצועיות. אבל הפעם הם הגיעו אל שר הביטחון במסגרת מרתון פגישות שהוא מקיים לקראת אחת ההחלטות החשובות והדרמטיות שמונחות לפתחו: מי יהיה הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל.
ארבעה מועמדים הגיעו לשלב הגמר של המרוץ: סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי; קודמו בתפקיד, האלוף יאיר גולן; ראש אגף המבצעים לשעבר, האלוף ניצן אלון, המשמש כרגע כפרויקטור לנושא האיום האיראני; והאלוף אייל זמיר, עד לאחרונה מפקד פיקוד הדרום. "ליברמן נפגש עם כל אחד מהמועמדים ולאחר מכן התייעץ עם שורה של בכירים לשעבר", מספר גורם הבקי בנושא. "הוא נפגש עם ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק, עם הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי, בני גנץ ודני חלוץ, עם האלוף טל רוסו ועוד. הוא אפילו הזמין את שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, שעימו אין לו יחסים טובים, אבל בוגי לא היה בארץ, וכך גם השר והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז. וכמובן, הוא התייעץ עם הרמטכ"ל הנוכחי גדי איזנקוט, שאיתו הוא נפגש לפחות שלוש פעמים בשבוע".
לדברי אותו גורם, "כל אחד אמר לליברמן מהן בעיניו התכונות הנדרשות מהרמטכ"ל הבא: יכולת לעבור במהירות מבט"ש (ביטחון שוטף) למלחמה, יכולת לנהל מערכות גדולות, יכולת להגיב במקרה של תפניות דרמטיות במזרח התיכון, למשל אם מצרים מתהפכת עלינו או ירדן נכבשת על ידי האיראנים. הוא צריך להיות בעל יכולת חלוקת קשב, שתאפשר לו לנהל מלחמה בשתי חזיתות, שתהיה לו אוטוריטה לפיקוד על מערכות גדולות וכמובן, עצבי ברזל".
המועמד שנחשב לבעל הסיכויים הגדולים ביותר כרגע הוא אביב כוכבי, שעובד צמוד עם ליברמן בהיותו סגן הרמטכ"ל. "אם ליברמן ימנה את כוכבי, זה לא סיפור גדול", אומר אותו אדם. "בדרך כלל סגן הרמטכ"ל מתחלף באמצע הקדנציה של הרמטכ"ל, וניסיון העבר מוכיח שמי שיושב על כיסאו של כוכבי – כלומר, הסגן שמכהן בזמן בחירת הרמטכ"ל הבא ונמצא במרכז העניינים, הוא זה שזוכה בתפקיד. זה מעניק לכוכבי יתרון על פני גולן, שסיים את תפקידו כסגן לפני כשנה וחצי".
לכאורה, כוכבי וגולן קורצו מאותם חומרים. שניהם צמחו בצנחנים, לשניהם ניסיון קרבי ופיקודי עשיר, שניהם היו מפקדי חטיבות חי"ר סדירות שלחמו במבצע "חומת מגן" במחנות הפליטים באיו"ש – כוכבי מח"ט הצנחנים וגולן מח"ט הנח"ל. כוכבי פיקד על אוגדת עזה, גולן על אוגדת איו"ש. כוכבי, הצעיר מגולן בשנתיים, החליף אותו כאלוף פיקוד צפון, ואחר כך כסגן הרמטכ"ל.
"כוכבי מקטנות הוא מה שנקרא 'מכוון רמטכ"לות'", אומר קצין בכיר לשעבר. "עוד כשהיה בדרגות נמוכות יחסית אמרו עליו שהילה של רמטכ"לות אופפת אותו. גם כשדברים לא הלכו חלק. לכוכבי, למשל, בהיותו מפקד אוגדת עזה בשנת 2006, הייתה התרעה מהשב"כ שעומדים לחטוף חייל. כמה ימים אחר כך גלעד שליט נחטף. החליקו לו את זה. בצוק איתן, כראש אמ"ן, הייתה לו הפתעה אסטרטגית עם המנהרות. גם את זה החליקו לו.
"גולן, לעומת זאת", ממשיך אותו אדם, "הוא קצין פרוסי. נטו צבא. אם כוכבי הוא בני גנץ אז גולן הוא גדי איזנקוט. הוא לא טפלון כמו כוכבי. הוא צריך לעבוד קשה. המשפט שהוא אמר, על כך שהוא מזהה תהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 80 שנה? לדעתי אפשר להתעלם. המהומה הייתה מיותרת. כוכבי למשל, אשתו יעל בכירה בפרקליטות, שלדעתי מבחינת נתניהו זה יותר גרוע מהמשפט שיאיר גולן אמר. ונגיד שגולן כשל בלשונו, ואני לא חושב שהוא כשל, מישהו זוכר לו שפעם, כשהיה מפקד איו"ש ובג"ץ אסר להפעיל נוהל שכן, גולן התעלם מההוראה ואיפשר לשלוח פלסטינים לבתים של מבוקשים כדי לא לסכן חיילי צה"ל? הרי בעקבות זאת הוא ננזף וקידומו עוכב. איפה היו אז כל אלו שאמרו שלא אכפת לו מהחיילים אלא מהפלסטינים?"
קצין בכיר לשעבר דוחה את הטענה שכוכבי הוא טפלון, שדבר לא דבק בו. "גם על ברק אמרו את זה, גם על גנץ. אז מה? יש אחריות מפקדים, אבל יש גבול לאחריות. מפקד האוגדה לא נמצא בכל טנק. מה שחשוב הוא האם הוא ערכי, לוחם, ישר. נותן דוגמה אישית ולוקח אחריות. ואצל כל הארבעה, התשובה היא כן".
פשיטה על ספריית הפנטגון
יאיר גולן הוא כרגע הגיבור הטרגי של המרוץ לרמטכ"לות – אלא אם ייבחר לתפקיד. השבוע חתמו 100 הורים שכולים על מכתב שבו דרשו לבטל את מועמדותו בגלל אותה התבטאות ובגלל התבטאויות נוספות בתחום מוסר הלחימה שמהן עולה, כך הם טוענים, כי "דם הפלסטינים יקר בעיניו יותר מדם חיילי צה"ל". שר הביטחון ליברמן מיהר להתייצב לצידו ואמר כי הקמפיין לא ישפיע על ההחלטה.
"יאיר אדם מופנם, שקול, שקט מאוד, אבל זו בהחלט סערה, גם בסביבתו הקרובה", אומר חבר משפחה. "יאיר לא מבין מאיפה זה הגיע ומי עומד מאחורי זה. עוד לפני הבלגן שאלנו אותו איך הוא מרגיש לקראת המינוי, והוא אמר בשלוות נפש שהוא מוכן כל כולו למסור את עצמו לתפקיד. הוא מאוד רוצה להיות רמטכ"ל.
"מאשימים אותו שהוא מעדיף לסכן חיי חיילים? הרי זה בדיוק הפוך. אנשים אולי לא יודעים, אבל לפני 20 שנה, כמפקד חטיבה מזרחית ביק"ל, הוא והקשר שלו היו במארב בלבנון. יאיר חטף כדור במרפק השמאלי שפירק לו את המרפק ועבר בחזה, והיו לו עוד שלושה כדורים בגוף. המחבלים שנתקלו בהתנגדות ברחו, חלקם נהרגו. ואז הוא פינה את עצמו ברגל 14 ק"מ רק כדי לא להנחית מסוק בתוך לבנון, דבר שיסכן את הכוחות המוטסים. על אדם כזה אפשר להגיד שהוא מעדיף את חיי המחבלים?"
לדברי אותו חבר משפחה, "ליברמן נפגש עם המועמדים לרמטכ"לות בימים שלישי ורביעי בשבוע שעבר, כלומר, לפני עשרה ימים. יאיר נפגש איתו בשלישי ויצא מהפגישה בהרגשה טובה. ואחר כך התחיל הבלגן. את שר הביטחון הוא מכיר היטב כי לפני שנה וחצי, עם סיום תפקידו כסגן הרמטכ"ל, ליברמן ביקש ממנו לכתוב ספר על תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. הוא אפילו נשלח לוושינגטון וחרש את הספרייה של משרד ההגנה האמריקאי". למרות התחרות על אותו כיסא, מדגיש החבר, היחסים בין גולן לבין כוכבי היו ונותרו טובים מאוד.
תא"ל (מיל') רם שמואלי, טייס קרב לשעבר בחיל האוויר ששימש כמפקד בסיס רמת דוד וכראש להק המודיעין במלחמת לבנון השנייה, הוא חבר קרוב של האלוף גולן. "יאיר מקבל המון חיזוק מחברים שהוא חשוב להם, אבל הוא מצידו לא יוזם שום פעילות בתגובה לקמפיין נגדו, ובשום פנים ואופן לא מוכן לעסוק בעניין. זה דבר לא קל, אבל הוא עבר כמה דברים לא קלים בחייו, ולכן הגיע לאן שהגיע".
גם גורמים שאינם חשודים כאנשי שמאל או כחברים של גולן טוענים כי נעשה לו עוול וכי הוא רחוק מהדמות שמנסים לצייר. "יאיר גולן הוא אדם אמיץ ומילא את כל התפקידים בדרך לרמטכ"לות", אומר ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), חבר ועדת החוץ והביטחון ואלוף משנה במילואים שמכיר את המועמדים באופן אישי. "אני אוהב אותו, אבל אני חושב שההשוואה שהוא עשה בין מדינת ישראל לגרמניה בשנות ה־30 היא מופרכת ולא ראויה. עם זאת, הקמפיינים הללו לא ראויים ולו אני שר ביטחון, לא הייתי נותן להם להשפיע. לדעתי, 90 אחוז מההחלטה מי יהיה רמטכ"ל צריכה להתבסס על תכונות ומאפיינים כמו אומץ לב, יכולת קבלת החלטות, שיקול דעת ומתן פתרונות לאתגרים אסטרטגיים".
בנצי ליברמן, שהיה יו"ר מועצת יש"ע בתקופתו של גולן כמפקד איו"ש, מתאר אותו כמי שהיה קשוב למתנחלים. "לא מעט מפקדים לפניו ואחריו ניסו לחנך את המתיישבים. יאיר גולן לא היה כזה. הוא אף פעם לא התבלבל. הוא ראה בהתיישבות מרכיב חשוב בביטחון, לא במובן הפוליטי, ותפס את תפקידו כמי שבא לשמור עלינו ולא רק 'לנהל חיים תקינים' בין היהודים לערבים. הוא גם ניהל מדיניות תקיפה מול הפלסטינים. לפניו הייתה מדיניות של ענ"ע – עימות נמוך עצימות. יאיר שינה את זה באופן מהותי. הוא לא קיבל את מדיניות הענ"ע, וזה נתן לו המון נקודות אצל המתנחלים. הוא גם ספג לא מעט ביקורת סביב ההתנהלות הלוחמנית שלו בשטחים. גם יחסי העבודה איתו היו מאוד חמים. בגדול, יאיר גולן בתקופתי היה מחובר להתיישבות ולמתנחלים".
בחפ"ק של גולן
כל המועמדים בערך בני אותו גיל, שלושה מהם חובשים את הכומתה האדומה, ולכן כל מי שהיה שותף בהתייעצויות לקראת ההחלטה, כמו גם המרואיינים לכתבה זו, מכיר את כולם.
"יאיר גולן הוא אדם אמיתי, רציני מאוד. אומר את דבריו בצורה מאוד ישירה ובוטה, ולפעמים זה מפריע לאנשים, אבל זה אמיתי", אומר אחד מהם. "והוא קצין אמיץ. בזמן חומת מגן נסעתי איתו בנגמ"ש הפיקוד, בחפ"ק. ראיתי אותו מנהל קרב התקדמות של חטיבת הנח"ל עם טנקים ונגמ"שים במשך לילה ויום, מצב שבו צריך לקבל החלטה כל כמה דקות. ראיתי איך הוא מקבל החלטות אמיצות. הוא לא הססן ולא דוחה החלטות. מג"ד מדווח לו על בעיה ויאיר אומר לו, 'קדימה הסתער' או, 'עצור, לך מצד שמאל'. הוא יודע לנתח מצבים מורכבים מהר.
"ראיתי אותו גם בתרגילים. הוא יודע לקבל את עמדתם של אחרים – בניגוד לאביב כוכבי. אביב נולד להיות גנרל. הוא אדם מבריק בחשיבתו, יש לו רעיונות מקוריים, הוא עומד על דעתו. כל זה נכון גם ליאיר. אבל כשיאיר מקבל ביקורת הוא מקשיב לה ודן בה ברצינות. אצל אביב, לעומת זאת, כשהוא נחוש באיזה נושא, קשה להזיז אותו משם. כשאביב החליף את יאיר בפיקוד הצפון, הוא הגיע עם תוכנית מגובשת. אביב לקח אנשים מאמ"ן, אזרחים, פרופסורים מהאקדמיה, ובתהליך שנמשך כמעט שנה הוא למד מה לעשות אחרת ממה שהיה אצל קודמו.
"אביב גם הרבה יותר פוליטיקאי מיאיר. הוא מאוד משכנע. וצריך את זה. כשאת עומדת מול דרג מדיני ואת צריכה לקבל החלטות, יש בזה משהו חשוב. יאיר הוא לוחם, אותנטי, וגם איש רוח. בפיקוד הצפון, כשאנשים סיימו תפקיד, הוא שלח להם את הספר של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה. זה יאיר וזה אמיתי. הוא אוהב ומדבר עליה ומצטט אותה".
"כוכבי הוא פדנט", מספר קצין אחר ששירת תחת פיקודו. "הוא מחושב ומתכנן הכל מראש, והלו"ז שלו מאוד־מאוד צפוף ואינטנסיבי. החדר כושר מופיע בלו"ז לשכה ושיחות הטלפון שלו מופיעות בלו"ז ואם מתבטלת לו שעה בלו"ז, יש לרל"שית שלו בנק של לו"זים קדימה ומיד נכנס משהו אחר".
תכונה אחרת שלדעת אותו קצין בכיר תעמוד לזכותו של כוכבי היא הממלכתיות. "אם כוכבי יחשוב שקצין מגולני ראוי יותר מקצין בצנחנים, הוא ייקח אותו. אי־אפשר להגיד את זה על כולם. כמובן שיש לו הערכה למקום שבו צמח, אבל יש לו ראייה יותר רחבה מלאחרים. והוא לא אחד שמטייח. כמפקד אוגדת עזה הוא הוביל את התחקיר על חטיפת גלעד שליט והיה מאוד יסודי. עשה תחקיר אמיתי ואמין".
לצד כל אלה, אומר אותו קצין, כוכבי מאוד מקפיד על הזווית האנושית. "כשנפטר קרוב משפחה של מישהו ששירת איתו בעבר – היה חשוב לו ללכת לשבעה. הוא איש של אנשים. הוא זוכר ימי הולדת ומצלצל".
על יאיר גולן אומר הקצין הבכיר: "מבין המועמדים הוא הכי רחב אופקים. כמפקד פיקוד העורף הוא הגיע לכנס חמוש בסטטיסטיקות של ההפצצות במלחמת העולם השנייה והשפעתן, והשווה את זה לטילים שיכו בעורף האזרחי. הוא סוג של היסטוריון וזה בא לידי ביטוי בהתנהלות שלו. אולי מכאן נובעת אותה 'מעידה' לכאורה שסיבכה אותו בנאום המפורסם בערב יום השואה".
אותו קצין נכח בפגישה שהתקיימה בלשכתו של גולן כסגן רמטכ"ל. "הגיעה משלחת מאוד בכירה של אנשים מחוץ לישראל. בתחילת הפגישה הוא אמר להם שהוא יכול לתת סקירה צבאית של שעה, אבל מעדיף שהם פשוט ישאלו שאלות. ואז התחיל מטר של שאלות מורכבות – גם בנושאים אסטרטגיים וצבאיים, אבל גם על החברה הישראלית. לכל שאלה הוא נתן תשובה מאלפת שמלמדת על יכולת ניתוח וחשיבה ברמות הכי גבוהות, וגם על כושר ביטוי מרשים".
אכלו מאותו המסטינג
"זו לא באמת בחירה בין ארבעה", אומר קצין בכיר לשעבר. "יש תחרות ברורה והכי טבעית בין גולן לבין כוכבי. שניהם היו סגני רמטכ"ל ועם הכי הרבה ניסיון. אם שני הוותיקים התפתחו באותם המקומות, ההבדל בין זמיר לאלון הוא תהומי. זמיר הוא שריונר קלאסי – גדל בשריון, היה מח"ט בשריון ומפקד אוגדת שריון, קפדן מאוד. מולו אלון, מטכ"ליסט שחי בשטח ונחשב לנווט מעולה. שתי אסכולות אחרות לגמרי, ועדיין, בשתי תכונות אופי הם מאוד דומים – שניהם ביישנים וצנועים מאוד".
בכנס סגור של סיירת מטכ"ל, שהתקיים לפני כשבועיים, השתתף גם ניצן אלון. הוא הגיע מיד עם תום השבעה על אמו שנפטרה ודיבר לפני הקהל, אבל רק על אירועים מהעבר, מימיו כמפקד סיירת מטכ"ל וכקצין ולוחם ביחידה. אף מילה על המועמדות. במיליה הזה כולם מכירים אותו. אכלו מאותו מסטינג. "כקצין צעיר הוא ירה בטעות בחייל ופצע אותו קשה ברגל. כדורים שהיו אמורים להיות חסרי קליע התבררו כחיים", מספר חבר ליחידה. "בקלות הוא היה יכול לאבד את כל האשראי שיש לו, וזה לא קרה. עוד לפני כן הוא הודח מהיחידה בגלל עבירת משמעת זניחה. כומתה או משהו. הוא עבר למגלן והוחזר לסיירת מטכ"ל על ידי עמר בר־לב, שהיה אז מפקד היחידה. שתבינו כמה קרדיט נותנים לו".
איך זה שהוא לא שילם מחיר על תקרית הירי?
"ראשית, זו הייתה תקופה אחרת והרגישויות היו שונות, בטח בתרגילים החשאיים של היחידה, מה שאיפשר לשפוט את הסיטואציה לפי איכויות הקצין ולא לפי הרעשים של דעת הקהל, פרשנים מהתקשורת או לחץ ההורים. ולא רק זאת אלא שזמן קצר אחר כך, היחידה נאלצה לעסוק בתחום מבצעי חדש, והראשון שפיקד על המבצע הראשון באותו תחום חדש, במרחב חדש, בפיזיקה החדשה, היה ניצן. הוא היה הקצין המרשים ביותר ביחידה בסוף שנות ה־80".
באוקטובר 94' השתתף אלון בחילוץ הכושל של נחשון וקסמן ז"ל. "הוא היה מפקד הכוח שהיה אמור לפרוץ מהגג", מספר אותו חבר ליחידה. "הוא טיפס עם הכוח, פוצץ את הדלת והדלת לא נפרצה ואז הוא קיבל החלטה לפצל את הכוח ולעבות את הכוחות האחרים. ניצן הצטרף לכוח שהובל על ידי ניר פורז ז"ל. הוא ראה את הפגיעה, את הפצועים ואת ההרוגים. אני לא יודע אם נותרה בו שריטה מאז, אבל הוא לקח איתו להמשך את התובנה שביחידה צריכים להיות לוחמים שחותרים למגע".
אחרי סיום תפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל המשיך אלון להיות מעורב במבצעים חשאיים. במלחמת לבנון השנייה, אז היה מפקד חטיבת עציון (בית לחם), נקרא אלון לפקד על מבצע "חד וחלק" – פשיטה של סיירת מטכ"ל, שלדג ויחידות מיוחדות נוספות בבעלבכּ שבעומק לבנון. מאוחר יותר מונה לראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן. אבל מרגע שיצא מהצללים ומונה למפקד אוגדת איו"ש הפך הקצין הנועז לשנוא נפשם של חלק מהמתנחלים.
"בכל הקשור למקצועיות אלון הוא קצין מאוד מוערך ומקצועי, אבל היו לנו איתו המון חילוקי דעות", מספר גרשון מסיקה, שהיה אז ראש המועצה האזורית שומרון. "בדיונים ובהחלטות שקיבל הוא לא ספר אותנו יותר מדי. תמיד לאחר פיגועים מציבים את המחסומים סביב שכם ואז אחרי כמה זמן של שקט יחסי הם יורדים, 'כדי לנרמל את היחסים עם הפלסטינים', כהגדרת הצבא. וכך עשה אלון, מבלי לקבל את עצתנו ומבלי לשאול אותנו בכלל הוא החליט לפתוח את המחסום הסמוך לבית פוריכּ, ליד לאלון מורה. אמרתי לו כמה פעמים שלא יעשה את זה כי היה פה פיגוע".
החיכוך בין המתנחלים לאלון רק החריף כשהיה אלוף פיקוד מרכז. בעקבות שורה של אירועי תג מחיר הוציא אלון צו תפיסה לישיבת עוד יוסף חי ביצהר. "תפסו ישיבה שלמה וגם בתים, הציבו שם חיילים והיו המון מעצרי שווא. הפגנו לו מול הבית. זה היה מאבק של ממש", מסביר צבי סוכות, תושב יצהר שהיה בין המפגינים.
ראש המועצה המקומית אפרת, עודד רביבי, דווקא מדבר בשבחו של אלון: "מעבר לעובדה שהוא קצין מקצועי וישר, הוא אדם שיודע להקשיב לביקורת. כשהוא היה מפקד האוגדה ואני הייתי בתחילת התפקיד כראש המועצה, התקיימה פעולת הריסה של מבנה בבעלות יהודית. פניתי אליו ואמרתי לו שאפשר לעשות את הדברים בצורה אחרת. לשמחתי הוא ממש התנהל כג'נטלמן, קיבל את העמדה שלי וזה לא חזר על עצמו. למרות חילוקי הדעות התפתחה בינינו ידידות עמוקה, ואני מתייעץ איתו מדי פעם".
"אם המתנחלים לא אוהבים את אלון, זה רק לזכותו", אומר חברו ליחידה. "אני מכיר את ניצן מקטנות. תמיד היו לו רעיונות אחרים ויצירתיים שאף אחד לא חשב עליהם. אתה בונה נוהל קרב כדי להגיע להחלטות והוא תמיד בא הפוך על הפוך על הפוך. מצד שני, כמו גולן, גם ניצן לא פוליטיקאי. הוא תמיד אומר את דעתו. המגבלה היחידה שלו זה שהוא לא היה סגן רמטכ"ל". קצין אחר מפקפק בהתאמתו של אלון להיות רמטכ"ל: "ניצן אלון בחור נהדר, אבל הוא לא מצביא. אני לא רואה אותו יושב בבור ואומר, 'אני צריך שתי אוגדות ימינה וכנף אחת של חיל האוויר שמאלה'".
האלוף אייל זמיר נחשב לאנדרדוג במרוץ. "טוב, הוא מהשריון", אומר בזלזול מסוים אחד מיוצאי הצנחנים. קצין בכיר לשעבר פוסל את האבחנה הזאת. "הרמטכ"ל הכי טוב שהיה לנו, רמטכ"ל שהציל את מדינת ישראל, זה דדו (דוד אלעזר ז"ל), שהיה שריונר. אייל הוא קצין מוכשר מאוד, אבל כרגע חסרה לו לבנה בחומה. הוא צריך תפקיד בכיר, מכונן, כמו תפקיד מטה מרכזי – סגן רמטכ"ל, מה שיאיר ואביב היו, ראש אמ"ן כמו אביב, או ראש אגף מבצעים כמו ניצן. אייל עדיין צעיר, הוא צריך לחכות".
אבל קצין המכיר היטב את ארבעת המתמודדים אינו פוסל את האפשרות שליברמן יפתיע וימנה דווקא את זמיר. "כשאתה ממנה מישהו כמו זמיר זה מזעזע את המערכת, אבל אז הקצין שמינית מרגיש חייב לך, כי קיצרת לו פז"מ. אתה יוצר מחויבות, ומבחן הנאמנות הוא חשוב. במקרה של זמיר זה מתאים, כי גם נתניהו מכיר אותו מצוין. הרי הוא היה המזכיר הצבאי שלו. וכשזה קשור בנתניהו וליברמן, הכל עוד פתוח".
