"אני חושבת שהמטבח שונא אותי, הכלים מרכלים עליי"
נורית גפן ("אף פעם לא מאוחר") מנסה לעלות במשקל, מאילוצי הגיל, ומקפידה על אימוני פילאטיס סדורים • המומחים ממליצים לה להגביר את צריכת החלבונים, וללמד אותנו את הגישה המשועשעת שלה לחיים
מי אני: "פנסיונרית, מופיעה בסדרה 'אף פעם לא מאוחר' (רשת, ערוץ 13). גרושה מיהונתן גפן, אמא של אביב ושירה, וסבתא לשלושה נכדים. גרה בתל־אביב, בת 74, גובה 1.55 מ', שוקלת 49 קילו".
יום העבודה שלי: "מתעוררת בשבע, שותה תה צמחים ולוקחת את הכדורים שלי: ללב, כי יש לי הפרעות קצב, לדילול דם, להורדת לחץ דם, וגם כדור לאוסטיאופורוזיס. אני נשכבת על הספה ועד 12 בצהריים אני קוראת עיתונים וספרים ומנמנמת מדי פעם, זה נהדר. למעשה, היום שלי מתחיל בצהריים - אני יוצאת לקנות אוכל שלא צריך לבשל, הולכת לסרטים ולהרצאות, בערב להצגות ולאופרה. נרשמתי לשישה קורסים בקתדרה, אני שומעת הרצאות במגוון תחומים, זו למידה מתמשכת.
"אפשר להגיד שהתחלתי את החיים שלי כשיצאתי לפנסיה. כמעט לא יצאתי לצילומי הסדרה 'אף פעם לא מאוחר', כי אחרי שיחה עם הפסיכולוג של התוכנית הוא אמר שאני במצב נפשי ירוד. הוא ביקש לראות אותי שוב ואז אישר את יציאתי. בימים הראשונים לצילומים היה לי ממש קשה, רטנתי המון ולא היה לאן לברוח. רק אחרי שרבקה'לה מיכאלי התחילה לחקות אותי בצורה מצחיקה, קלטתי איך אני מתנהגת. בזכותה השתפר לי מצב הרוח, נפתחתי, הרגשתי כמו מוגלי שיוצא מהיער, יצאתי מהכוך שלי.
"את רבקה'לה אני מכירה שנים, את ציפי פינס היה לי העונג להכיר בטיול, ושרה'לה שרון הייתה חידה בעיניי - פרח מוגן, מלאה אופטימיות, נטולת ציניות, צבעונית, שמחה. אני לא מכירה כזאת עליזות, זה זר לי. לקח לי זמן להכיר אותה ולתהות על קנקנה, ואז התאהבתי בה. הבנתי שהיא שרה גם כדי להתגבר על מבוכה ובעיניי זה נהדר להתגבר על דברים דרך שירה, לא צריך כדורים. למדתי על עצמי המון בטיול הזה וגיליתי שאני לא קולית כמו שחשבתי.
"בשנים האחרונות השתבללתי, מאדם חברותי ומוקף אנשים נעשיתי אדם סגור, כנראה נשחקתי מרוב דיבורים וחברים. אני לא רואה הרבה אנשים, אני עושה הכל לבד. זה משהו חדש עבורי, כי כל השנים עבדתי והייתי עם המשפחה. לא היה לי זמן לעצמי בכלל, נטמעתי במשפחה ואיבדתי את האישיות שלי. שכחתי את עצמי. הלכתי לטיפול פסיכולוגי אחרי שכולם עזבו, כדי לגלות מי אני. גם בסדרה גיליתי מי אני, כי סוף־סוף הייתי בחברת אנשים שנתנו פידבק להתנהגות שלי".
התזונה שלי: "אני רוצה לעלות חמישה קילו כי ירדתי במשקל ולנשים זקנות אסור להיות רזות מדי. בבוקר אני שותה תה צמחים עם שתי פרוסות לחם כוסמין, אבוקדו, מלפפון וזיתים. קראתי שמוצרי חלב זה לא בריא, אז אני לא אוכלת, וכשאין אבוקדו אני לוקחת פרוסת גבינה צהובה עם המון אחוזי שומן. פעמיים בשבוע אני שותה קפה מחוץ לבית. אני לא אוכלת בשר, ופעמיים בשבוע אוכלת ביצה. כשאני בחוץ אני אוכלת סושי או חומוס או קטניות. לפעמים מכינה במיה בתנור וטובלת בטחינה, ופעם בשבועיים דג סלמון עם תפוחי אדמה.
"לפעמים, כשאני רואה סרט בשעות הצהריים המוקדמות, אני אוכלת שקדים, כי אמרו לי שאני צריכה. זה עונש, אני לא נהנית, ואם אני אוכלת שקדים זה סותם אותי עד הערב. אני לא יודעת לנשנש, לא מסוגלת. אני חולה על כוסברה, אבל לא עושה סלט. לא אוהבת דברים מעורבבים, כל ירק לבד. בערב אני אוכלת קצת פירות. אני שותה רק מים וזה לא טוב, כי כל הזמן חסר לי נתרן. אני גומרת לאכול בשמונה בערב. אני חושבת שהמטבח שונא אותי, הכלים מרכלים עליי, במיוחד הקומקום, הוא הכי מרכל עליי. כל מגבות המטבח שרופות ואני נשרפת המון. זה לא המקום שלי - אני פולשת, מרגישה עוינות כשאני במטבח. יכולתי לחיות עם כף חשמלית ומיקרו בסלון".
כושר: "אני טיפוס נייח. לא מחבבת את תרבות הגוף, אנשים מגזימים בשגרת הכושר שלהם. אני עושה פילאטיס פעמיים בשבוע ומשלבת תרגילים ליציבות ולחיזוק צפיפות העצם ועמוד השדרה. זה חשוב בגילי ובמצבי. עשיתי פלדנקרייז המון שנים ובחיים לא עשיתי אירובי. אני הולכת הרבה ברגל - לסרט, לקניות, לפעמים להרצאות, וחוזרת באוטובוס.
"הגוף שלי מדולדל ולא אכפת לי, יש לי בטן קטנה שאני אוהבת אותה. הנכדים שמים ראש על הבטן שלי ושוקעים - זה חשוב, זה נעים. אני לא רוצה בטן כמו כביש של מע"צ. בטן צריכה להיות רכה. במשפחה קוראים לי 'חוט עם קשר', כי אני רזה עם בטן קטנה ורכה".
טיפוח: "אין לי סבלנות לטיפוח בכלל. כבר שנים אני לא צובעת שיער וזה כיף. אני מזדקנת ואני הולכת עם זה. מורחת קרם לחות בבוקר, וכשאני מתקלחת בערב - רק מים וסבון. כל השאר זה שטויות. לא אוהבת קרמים, העור שלי נושם כמו שצריך בלי שום תמרוק עליו. חברה שולחת לי מאמריקה מסיכות קוריאניות מבד או מסיליקון או מזהב - את יושבת עם זה עשרים דקות ויוצאת עם עור רענן ומבריק.
"אני עושה פדיקור פעם בחצי שנה וממילא אין מי שיראה, כי אני לא הולכת יחפה ולא מורידה נעליים. לא אוהבת את המגע של הרצפה בכפות הרגליים שלי. כשהיינו בצילומים נכנסנו למקדש ונשארתי עם הגרביים. בטיולים אני גורבת שני זוגות, כדי שאוכל להוריד זוג אחד בהמשך. אני רוצה שיקברו אותי עם הגרביים".
לנפש: "אני צריכה שקט, כי אני בנאדם שלא יודע לנוח. אני הרבה בבית עם עצמי, סוגרת רדיו, מאיטה את הקצב, בוהה באוויר. מאחר שאני זריזה וגם מדברת מהר, למדתי לתת לגוף להכתיב את הקצב ולא לראש, כי הוא מהיר מדי. עשיתי מדיטציות, מיינדפולנס, ולאחרונה גיליתי ביוטיוב תרגילי הרפיה שמדברים אליי. בהתחלה עשיתי את זה באופן מלאכותי והיום אני מחפשת את פכפוכי המים עוד לפני שיצאתי מהמיטה - זה מאפשר לי לקום רגועה יותר.
"אני נזירית באופיי, מסתפקת במועט מבחינה חומרית ושונאת שופינג. מזל שלא כולם כמוני, אחרת לא היה מסחר בעולם. אני נוירוטית, עם מודעות וביקורת עצמית. קל לי לתת וקשה לי לקבל תשומת לב או מתנות. אני מאוד ליברלית ויכולה לקבל הכל, אבל עם מחמאות קשה לי. לאחרונה אני משתדלת להגיד תודה ולא למנות את הפאקים שלי ולהתנצל.
"אני צופה ועוקבת אחרי כל מה שהילדים שלי עושים. תוכניות מוזיקה אני לא רואה, מלבד אביב ואייל, וכבר אמרתי שלאייל יש קול אדיר בעיניי. אני רואה בעיקר סדרות בבינג', מ'היקום' ועד 'האח הגדול'. כל סטודנט לפסיכולוגיה צריך לראות את זה, איך אנשים משתנים ומגיבים לסביבה. אחר כך אני עושה לייקים לאנשים בפייסבוק ונרדמת בערך באחת בלילה".
שורה תחתונה: "לא עשיתי כל מה שרציתי, אבל לא ביזבזתי את חיי לריק והכל עדיין פתוח בפניי".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"נורית היא דוגמה לכך שרזון אינו ערובה לבריאות. אם ברצונה לעלות במשקל, עליה לשאוף שהעלייה תהיה ברקמת העצם והשריר ולא ברקמת השומן. עליה להגביר צריכת חלבונים בתפריט שלה, לאכול בכל יום ובכל ארוחה ביצה או דג, בשר, גבינה וכו'. מוצרי חלב הם המקור הטוב ביותר לחלבון איכותי ולסידן ולכן הורדה שלהם דווקא בשלב הזה של חייה אינה מומלצת כלל. אם רמות הנתרן שלה נמוכות היא יכולה להוסיף מלח או לאכול גבינות מלוחות, פיצוחים, לחם. התפריט של נורית לא מסודר ולא עקבי, מכיל מעט קלוריות, מעט חלבון ומעט ברזל. אני ממליצה לה בחום להיוועץ עם דיאטן קליני לבניית תפריט מותאם למצבה הבריאותי ולסדר יומה".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, ביה"ס להסמכת מדריכי כושר ותנועה מקבוצת הולמס פלייס:
"נורית מגדירה עצמה 'טיפוס נייח', ועם זאת שגרת חייה כוללת שני אימוני פילאטיס בשבוע ושילוב של תרגילים ליציבות וחיזוק צפיפות עצם ועמוד השדרה, כמו גם הליכה לא מעטה ברגל. הייתי אומר שמדובר בשגרה יפה מאוד. הפילאטיס המתוגבר נותן מענה לחיזוק כללי וכן מיקוד לשרירי הליבה, שומר על טווחי תנועה וגמישות, מתייחס לשיווי משקל ותורם לשמירה על מסת העצמות ומניעה של ירידה מהירה בצפיפות העצם (אוסטיאופורוזיס). כך שמיקוד הפעילות של נורית הוא נכון. לו היה לה רצון לתגבר או לגוון את שגרת התנועה שלה, הייתי ממליץ על אימוני כוח בחדר כושר".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"לנורית אין סבלנות לטיפוח והיא מקבלת בהבנה ובהכלה את סממני הגיל, אך בכל זאת יש מינימום רצוי מבחינת טיפוח וטיפול בעור, גם מסיבה בריאותית ולא רק אסתטית. ממליצה לה כמה דברים קטנים: להמשיך לשטוף את הפנים עם מים וסבון, אך לאחר מכן חובה למרוח קרם לחות גם לעור הגוף וגם לפנים, רצוי כזה שמכיל גם קצת חומרים פעילים, שיאיצו את חידוש התאים. הקרם צריך להיות במרקם מותאם לסוג העור, כדי שלא יותיר על העור מראה מבריק ותחושת כבדות (שנורית מתארת כ'לא נושם'). בגיל הזה מומלץ גם למרוח סרום, תכשיר מרוכז יותר, אבל לא חובה. בבוקר חובה למרוח מעל קרם ההגנה מסנן קרינה, זה המינימום הנדרש. פדיקור לא הכרחי עבור מי שאינו סובל מעיבוי בעור כפות הרגליים".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"נורית היא אישה צבעונית, ססגונית ומודעת. היא מלאה בחוש הומור וזו אחת התכונות המבורכות בבני אדם. היא משתמשת בהומור כדי להכניס מצבים לפרופורציה, לפעמים כדי לייצר מרחב חדש להתבוננות, וזה בריא לנפש.
"נראה שהיא עברה כבר את השלבים הדרמטיים של החיים. שינויים גדולים ומהפכות הם כבר לא חלק מחייה וזה עושה לה רק טוב. יש משהו מאוד שלם ומלא בקבלה של המקום שאליו הגיעו החיים שלה, לטוב ולרע. כשאדם מצליח לעשות שלום עם העבר שלו ולקבל אותו כחלק אינטגרלי מהחיים, הוא זוכה בכל הקופה.
"לנורית היו חיים עשירים ומגוונים, והיא ממשיכה להסתכל קדימה כל הזמן. הדבר הכי מפתיע זה שהיא מסכימה לגלות על עצמה דברים חדשים ללא פחד. יש לנו נטייה ככל שעוברות השנים לומר לעצמנו ולסביבה 'זה אני', ולבנות לעצמנו מעין דמות סגורה ומרובעת מבחינת היכולת להשתנות. הנטייה הזאת יוצרת תקיעות ולפעמים השתרשות של דפוסי התנהגות כמו נוקשות, עקשנות וידענות. היכולת של נורית לגלות על עצמה עוד ועוד דברים, גם פחות נעימים, ולהודות בהם, היא יכולת השמורה למעטים. הכנות העצמית שלה והיכולת לא לקחת את עצמה ברצינות יתרה, הן תכונות ששומרות עליה צעירה בנפשה ומייצרות לה עניין וגיוון אינסופי בחיים.
"במקרה אחר הייתי אומרת שמבחינת תזונה וכושר יש אפשרות קצת לשפר את ההישגים, אבל לפעמים הגישה שעוטפת את האדם משפיעה לטובה באופן כזה, שכל היתר פשוט פחות חשוב. נורית היא לגמרי מודל לגישה שכדאי לאמץ לחיים. שרק ימשיך לה ככה". •
לפנייה לכתב/ת 
